כלכלנים: ברננקי יאלץ להוריד את הריבית פעמיים
נשיא הפדרל ריזרב, בן ברננקי מיוסר מהירידה הראשונה מזה ארבע שנים בהיקף התעסוקה שנרשמה ביום שישי האחרון, יאלץ להפחית את שיעור הריבית המוניטרית לפחות פעמיים עד לסוף השנה. זאת בכדי לעודד את הביקושים לתוצר האמריקני ולמנוע מכלכלת ארה"ב להכנס למיתון עוד השנה. זאת על פי סקר של 66 כלכלנים בכירים מגופים פיננסים גדולים ברחבי העולם, שערך האתר בלומברג.
החולשה הבלתי צפוייה בשוק העבודה האמריקני נתמכה היטב מהמצב השורר בשוק המגורים האמריקני. זאת עשויה להוביל את ה'פדרל ריזרב' לזנוח בצד את בעיות האינפלציה. בשבוע הבא צפוי ה'פד' להפחית את הריבית המונטרית ב-0.25%, כך שתעמוד על 5%, ולאחר מכן עוד הפחתה נוספת של 0.25% בחודש הבא, כך שתעמוד על 4.75%, זאת על פי סקר של 66 אנליסטים וכלכלנים.
"המטרה היא להתמודד מול הסיכון האמיתי לצמיחה, אני סבור שעל ה'פד' להוריד את הריבית", כך אמר קרל טננבאום, כלכלן ראשי ב-LaSalle. "שוק עבודה חזק היה הבסיס לכל מה שראינו עד כה בכלכלה 'הבריאה', והוא גם הסיבה העיקרית למה רבים מאיתנו חשבו כי הכלכלה יכולה לעבור את המשבר", עוד הוסיף.
הנתונים אשר הגיעו בשישי האחרון יצרו מצב בו גם הנוקשים מבין הכלכלנים, אלו שעד כה סברו שה'פד' לא יפחית את הריבית שינו דעתם. הכלכלנים בברקליס נטשו את ההערכה הותרת הריבית על כנה. הגורמים בפירמה סבורים כעת כי הבנק המרכזי יפחית את הריבית שלוש פעמים רצופות שיעור מצטבר של 0.75%, במהלך שלושת הפגישות הבאות של חברי ועידת השוק הפתוח. הנקודה הפחות אופטימית בסקירתם היא הורדת תחזית הצמיחה לשנה הקרובה ל-1.5% בלבד.
עוד טוענים הכלכלנים בסקר שהצמיחה בכלכלת ארה"ב תהיה 2.2% ברבעון הרביעי, 0.4% פחות מהתחזיות בחודש שעבר. הסקר נערך בתקופה שבין ה-30 לאוגוסט ל-7 לספטמבר, וכשני שלישים מהתחזיות נתקבלו לאחר פרסום הנתונים משוק העבודה ביום שישי האחרון.
ההתרחבות בכלכלה עשויה להאט מהקצב המהיר של הרבעון השני-4% במונחים שנתיים. הקפיצה הפתאומית בעלויות האשראי, שהובלה על ידי התמוטטות שוק הסאב-פריים, הביאה את סקר אמון הצרכנים לשפל של שנתיים. האינדיקטור משמעותי ביותר, במיוחד לאור העובדה שהצרכן האמריקני הוא המשענת של הכלכלה האמריקנית כולה.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
