היערכות להכרעת הדין במשפט דנקנר: פול כתבים והקדמת הדיון
הכרעת הדין במשפטו של יו"ר תאגיד IDB, נוחי דנקנר, עשוי להיות האירוע הכי חם בעיר. לדיון שיתקיים ביום שני הבא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, צפויים להגיע עיתונאים רבים, והנהלת בתי המשפט כבר נערכת לאירוע התקשורתי הזה.
במייל שנשלח הבוקר (יום ד') למערכת התקשורת השונות והגיע לידי אייס, נמסר כי בשל העניין התקשורתי הרב בסיקור הכרעת הדין של דנקנר, איתי שטרום ואחרים, יהיה פול של צלמים באולם בית המשפט: לטלוויזיה יצלם צוות של חדשות 2, סטילס – ידיעות אחרונות, סטילס אינטרנט – ישראל היום, וידאו אינטרנט- וואלה, רדיו - גל"צ, וגם נציג של סוכנויות הידיעות הזרות.
כמו כן דוברות בתי המשפט מציינת במייל כי באולם יישמרו מקומות שמורים לתקשורת, עם מקום או שניים לכל מערכת. "קומה 1 תהיה סגורה ורק אנשי התקשורת שיירשמו / צוותי הפול יוכלו להיכנס לאולם", נכתב. "כל שאר התקשורת תתבקש להתרכז במבואה הראשית בקומת הכניסה".
בתיק זה עמדו לדין נוחי דנקנר, מנהל ההשקעות איתי שטרום, ואחרים. דנקנר ושטרום נאשמים בהרצת מניות IDB ב-2012, ושנתיים לאחר מכן הוגש כתב אישום נגדם. הפרקליטות מייחסת לשנתיים עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית ופעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות של דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. מאידך, לשטרום מיוחסת עבירה אחרת של הדחה בחקירה.
- נכסים ובנין עברה לרווח של 23 מיליון שקל ברבעון השני של 2018
- נוחי דנקנר נשלח לשנתיים מאסר בפועל, השופט - "לא בלב קל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סוגיה מעניינת נוספת בנוגע להכרעת הדין היא פנייתו של העיתון הכלכלי גלובס לבית המשפט בבקשה להקדים את הדיון מ-13:00 ל-11:00, וזאת בשל הדד-ליין לסגירת העיתון סביב השעה 14:00. העיתון שמופץ ללקוחות בשעות אחר הצהריים, ציין בעתירתו לבית המשפט כי "קבלת הכרעת הדיון לאחר השעה 13:00 ואף מאוחר יותר בכל מקרה של עיכוב אם ייגרם – תפגע פגיעה קשה בדיווח העיתון על הכרעת הדין, דיווח שנדרש כי יהיה מעמיק, נכון, הוגן וראוי כנדרש וכראוי לבית המשפט הנכבד ולצדדים המתדיינים".
בסופו של דבר הוקדם הדיון לשעה 12:00 מה שמגדיל את חלון הזמן של העיתון, ויאפשר לו להיערך ולעדכן את קוראיו עוד באותו יום במהדורה המודפסת.
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
