ארז כהן
ארז כהן

מחירי הדירות ביפו ימשיכו לעלות - האם זו הזדמנות השקעה?

לא ייאמן - המחירים ביפו מגיעים ל-60 אלף שקל למ"ר ומעלה וזה עשוי להמשיך לעלות;  יש שכונות שסובלות מתדמית בעייתית ובהתאמה מחירים נמוכים יותר -  24-26 אלף שקל למ"ר - שם צפויה עלייה משמעותית במחירים
ארז כהן | (14)
נושאים בכתבה איילון יפו

"זוהי יפו ילדה, זוהי יפו" - השיר הוותיק של אבי טולדנו על אחת הערים העתיקות בעולם, מתאר את יפו היפה עם הנמל המיתולוגי שמעל המזח שלו ריחפו השחפים. עד 1949 היתה יפו נפרדת לגמרי מתל אביב עם רוב אוכלוסייה ערבי מובהק, ומיד לאחר תום מלחמת העצמאות הוכרז על האיחוד שנקרא תל אביב-יפו. לצד האוכלוסייה הערבית הוותיקה התיישבו בה הרבה עולים חדשים, רובם מארצות הבלקן דוגמת בולגריה והיא הפכה לסמל של דו קיום יהודי-ערבי.

במשך שנים רבות סבלה יפו, המוגדרת כיום כ"רובע 7" של העיר תל אביב,  ממיתוג ודימוי נמוך יחסית. במיוחד הפך "השטח הגדול", עיי חורבות שמוקמו בצפונה, לא הרחק מהנמל ועל גבעה המשקיפה לעבר תל אביב, למתחם של פשע וזנות. עובדה זו באה לידי ביטוי, למשל, בסרט "קזבלן" שהלוקיישן שלו היה שם וכן בשירם של התרנגולים מתחילת שנות ה-60 "אין כמו יפו בלילות" , בו חיים חפר הציג אותה כמשל ושנינה למאבק בין "שוטרים וגנבים". בהמשך החל הדימוי של יפו להשתנות בהדרגה לאחר שיקום יפו העתיקה על ידי האדריכל סעדיה מנדל, שהפך אותה לאתר תיירות ומוביל, ובד בבד הפך שוק הפשפשים שבסמוך לו לאטרקציה תיירותית.

יפו - אטרקציה נדל"נית

במהלך שלושת העשורים האחרונים, החל משנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה, הפך  מתחם שוק הפשפשים בפרט, וצפון יפו בכלל, לא רק לאחת האטרקציות התיירותיות, אלא גם הנדל"ניות המובילות בישראל. השילוב יוצא הדופן של בניינים עתיקים ומחודשים, לצד פרוייקטים חדשים, שפע מסעדות וברים לצד סמטאות רומנטיות המזכירות את עריה העתיקות של אירופה, בין שדרות ירושלים במזרח לבין חוף הים במערב, עשו את שלהם, והביאו את מחירי הנדל"ן לשיא של 40-50 אלף שקלים למ"ר, ובמיקומים אטרקטיביים הקרובים ו/או משקיפים לים, גם הרבה יותר מכך.

כך קרה שלצד האוכלוסייה הוותיקה של יפו, נכנסה בהדרגה אוכלוסייה חדשה, תחילה אנשי בוהמה ואמנים, ובהמשך משקיעים מתוחכמים, מהארץ ומחו"ל (כולל לא מעט יהודים צרפתים) זוגות צעירים, בעלי מקצועות חופשיים וגם לא מעט מצמצמי דיור מבוגרים שהתאהבו בקסם המיוחד של המקום. בשנים האחרונות גם הוקמו באיזור מספר בתי מלון יוקרתיים במיוחד, דוגמת "סטאיי"(בכיכר השעון) ומלון "תל אביב יפו".

גם העובדה שהמיקום של צפון יפו נהנה מנגישות מידית בתחבורה ציבורית ללב תל אביב, ובקרוב אף יעבור לצידו הקו האדום של הרכבת הקלה(בשדרות ירושלים) נתן את אותותיו. נוסיף לכך את תיאטרון "גשר" וכן את העובדה שעירית תל אביב השקיעה ביפו סכומים נכבדים ביותר בשדרוג התשתיות הפיזיות וכן השבחת מערכת החינוך. חסרונות: האיזור הפך לצפוף יחסית, נעדר מקומות חנייה, במיוחד בסופי שבוע ואינו אידיאלי למי שסובל מהמולת מבקרים ובליינים.

כמו כן משקיעים צריכים לקחת בחשבון שלא מעט נכסים מיועדים אך ורק לצרכי גלריה או חנות, והשכרתם ו/או שימוש בהם למגורים עלולה להיות בעייתית.

 3 חדרים ב-3.8 מיליון שקל  

רמות המחירים של עסקות שבוצעו לאחרונה בצפון יפו, במתחם שוק הפשפשים והשוק היווני הסמוך לו, ממחישים אל נכון את המהפך הדרמטי שחל ביפו במהלך אותן שנים. להלן מספר דוגמאות: ברחוב בן גמליאל נמכרה דירה בת 66 מ"ר, 3 חדרים, ב-3.83 מיליון שקלים, מחיר המשקף כ-58 אלף שקלים למ"ר. ברחוב בית אשל הסמוך נמכרה דירה קומפקטית בת 43 מ"ר, 2 חדרים, ב-2.07 מיליון שקלים, כ-48 אלף שקלים למ"ר.

ברחוב רזיאל מוצעת למכירה דירה משופצת בת 75 מ"ר, במחיר שיא של 5.5 מיליון שקלים, המשקף כ-80 אלף שקלים למ"ר בקירוב. התשואה על השכרת נכסים דומה במעט לזו של מרכז תל אביב, 2.5-3 אחוזים לשנה, אולם העובדה שערך הנכסים משביח את עצמו כל העת, הופכת את יפו ל"ביצת זהב" עבור משקיעים רבים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

איפה צפוי שהמחירים יעלו?

בשנים הקרובות צפוי גם האיזור שמדרום לרחוב יהודה הימית ומיכאלאנג'לו (הקו הדרומי של מתחם שוק הפשפשים) להשביח את עצמו, זאת הן כתוצאה של קו הרכבת הקלה שיקצר משמעותית את זמן הנסיעה למרכז תל אביב, הן בעקבות "חלחול" הדרגתי של זוגות צעירים, משקיעים ומצמצמי דיור אל אזורים אלה.

סייעו לכך, בין היתר פרוייקטים חדשים הנבנים בימים אלה לאורך השדרה, כמו גם מכללת תל אביב-יפו, שעברה לפני שנים אחדות לכאן. גם שדרוג אצטדיון בלומפילד לאחרונה, לצד שדרוג משמעותי של עורקי התחבורה המחברים עם "נתיבי איילון" וכו', עשו את שלהם. נוסף לכך פרויקט "מדרון יפו" שיצר טיילת עם פארק יפהפה הממשקים את צפון יפו עם דרומה.

כבר היום נחשבת שכונת עג'מי שבדרום יפו, סמוך לחוף עלייה האקזוטי, לאבן שואבת לצעירים ומשקיעים רבים. רמות המחירים בה כבר מתקרבות לאלה של צפון יפו ומתחם שוק הפשפשים, 30-40 אלף שקלים למ"ר, תלוי במצב הנכס ובמיקום דוגמת נוף לים, אולם עודם בעלי פוטנציאל לעלות.

עג'מי הינה ייחודית כמעט לכל מיקום אחר בישראל, הן בשל הנוף המדהים הנשקף בירידה בואכה חוף הים, הן מפרץ עלייה וסביבותיו המזכירים מאוד אתרי תיירות נחשקים ביוון וסביב הים התיכון, הן בשל המבנים ההיסטוריים בו, כולל בית הקונסוליה הצרפתית שמעליה מתנוסס דגל ה"טריקולור" והן בשל השקט היחסי והעדר הצפיפות המאפיינת את צפון יפו.

להלן מספר עסקאות שבוצעו לאחרונה: ברחוב תות נמכרה דירת 3 חדרים, 71 מ"ר, ב-2.44 מיליון שקל, כ-34 אלף שקלים למ"ר. ברחוב שמואל בן עדיה נמכרה דירת 68 מ"ר משופצת ב-4.5 מיליון, כ-66 אלף שקלים למ"ר. ברחוב טולוז (סמוך לקונסוליה הצרפתית) מוצע למכירה מיני פנטהאוז, 4 חדרים, 121 מ"ר ב-5.5 מיליון שקלים, כ-45 אלף שקלים למ"ר.

שכונות ג' וד' - המחירים עדיין נמוכים

שכונות יפו ג ויפו ד' ש"בדרום העמוק של יפו", סמוך לגבול בת ים, עודן מרוחקות תודעתית מזירת המשקיעים והזגות הצעירים, אולם דווקא עובדה זו הופכת אותך למעניינות. רמות המחירים בהן , כ-23-27 אלף שקלים למ"ר, מאפשרות השבחה עתידית (שלא לדבר על אופציית הפינוי בינוי) וכן תשואה גבוהה יותר על השכרת הנכס, בשיעור של 3-4 אחוזים.

הבעיה שלהן עודנה תדמיתית, אולם גם נתון זה משתפר והולך, הן עקב השקעה משמעותית של עירית תל אביב והן ניצנים גדלים והולכים של משקיעים ויזמים. ברחוב זלמן מייזל, לדוגמא, נמכרה לאחרונה דירת 4 חדרים, 85 מ"ר, ב-1.7 מיליון שקלים, 24 אלף שקלים למ"ר, ברחוב רובינשטיין נמכרה 3 חדרים, 59 מ"ר, ב-1.48 מיליון, 25 אלף למ"ר ברחוב מחרוזת(גבול בת ים) 3 חדרים, 50 מ"ר, ב-26 אלף למ"ר.

לסיכום: יפו מהווה ללא ספק פוטנציאל למשקיעים, משפרי דיור, זוגות צעירים ובכלל שוחרי "אווירה אחרת". להערכתנו רמות המחירים בה טרם אמרו את המילה האחרונה, וזה נכון גם לגבי מתחם שוק הפשפשים וצפון יפו, ובמיוחד מרכז ודרום יפו, שרמות המחירים בהן עודן רחוקות ממיצוי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הכתב לא מבין מהי יפו 04/12/2019 20:41
    הגב לתגובה זו
    מה זה כתבה ממוחזרת מלפני 7 שנים ? המחירים ביפו כבר מזמן לא זולים את הקפיצה הגדולה במחירים יפו כבר עשתה , עכשיו מאוד יקר בכל יפו כך שלא הייתי ממהר להשקיע ביפו
  • 11.
    אבי 02/12/2019 10:37
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה למדינה שאוכל את תושביה, לא מגיע לכם אזרחים טובים. מאחל לכל הצעירים המשכילים שיחפשו ארץ שמטיבה עימם עם איכות חיים ופרנסה טובה לילדיהם. למי זה טוב שהמחירים יעלו? למסכנים שהשכר שלהם עולה בפעילות? מדינה של האידיוטים הרגתם לנו את החיים עירבבתי את ההיסטוריה ואת הדתות בפרנסה שלנו דפקתי לנו את החיים, מקווה שיום אחד הצעירים יתאושש כבר ויעזבו את המדינה שבשביל הגענו לכאן. המדינה הזאת לא שווה אותנו אני מעודד כל צעיר בנפשו שיחפשו מקום אחר, תפסיקו לעבוד עלינו עם הארץ שבת חלב ודבש האידיוטים.
  • 10.
    האינטרסנט רואה עליות , כל שכונת פשע להיט נדל"ני..... (ל"ת)
    אדם 01/12/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אביב 01/12/2019 16:03
    הגב לתגובה זו
    מחיר?? מפמפם מקתוען הבחור. טוב, נסלח לו, הוא מתפרנס מזה.
  • 8.
    בוב 01/12/2019 15:57
    הגב לתגובה זו
    שומעים צעקות בערבית בדירה
  • 7.
    אבי 01/12/2019 15:33
    הגב לתגובה זו
    גם את זה צריך לקחת בחשבון.
  • תושב שוק הפשפשים 02/12/2019 00:11
    הגב לתגובה זו
    ביפו יש אוירה בטוחה ונעימה, אנחנו גרים במתחם שוק הפשפשים כמה שנים והנכד שלנו בן שנה וחצי גר מעבר לרחוב!
  • 6.
    קריית חיים מחירי ריצה עוד מעט ירקיע (ל"ת)
    אביר 01/12/2019 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לי 01/12/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    עד 2025 ת"א אמורה להוסיף מס יחידות דיור כמו שליש מהעיר- מילים של חולדאי. בנתיים גני שרונה השכונה החדשה של ת"א נכשלת ומוכיחה שהיא תומחרה גבוה מדי. אז הכל בדרך למטה אבל רק השכונות הקשות של יפו יעלו...הבנתי...
  • האמת? לא ממש הבנת... כי זה ממש נכון והגיוני (ל"ת)
    ואלה לא שכונות קשות 02/12/2019 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מצביעי ביבי לא אוהבים ערבים (ל"ת)
    א 01/12/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 01/12/2019 14:03
    הגב לתגובה זו
    רק אתמול היה שם חיסול כפול.
  • 2.
    יוסי 01/12/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
    85 מ"ר ב1.7 מיליון זה 20 אלף למ"ר.
  • 1.
    "תדמית בעייתית" חוץ מהתדמית אין שם בעיה? (ל"ת)
    מוזר 01/12/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.