דרס שוטר וברח - וירצה עונש של עבודות שירות בלבד
בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז גזר שבעה חודשי עבירות שירות על גבר בשנות הארבעים לחייו, שלפני שנה וחצי דרס שוטר מתנדב והפקיר אותו לאחר מכן, כשהוא סובל מחבלות מרובות בכל גופו. השופטת שירי שפר, שכיבדה את הסדר הטיעון שגובש בין המדינה לנהג, גזרה על האחרון בנוסף גם 42 חודשי פסילת רישיון נהיגה ופיצוי של 20 אלף שקל שישולמו למתנדב.
בדצמבר 2022 נהג הנאשם, בן 43, שמשמש איש אחזקה בקיבוץ שדות ים, ברכב שטח מדגם פולאריס רייזר בכביש 57, מכיוון מערב למזרח. הוא נסע בשיירה של ארבעה רכבי שטח. בשלב מסוים חסמה את השיירה ניידת שהיתה נהוגה על ידי שוטר ולצדו מתנדב. השוטר יצא מהניידת כדי לבקש מסמכים מהנאשם, בזמן שהמתנדב עמד לצד הדלת של הנהג.
כשעבר השוטר מהנאשם לנהג הבא בתור בשיירה של כלי הרכב, החל הנאשם לפתע בנסיעה, תוך שהוא פוגע במתנדב ומטיח אותו אל דלת הניידת, שכתוצאה מכך אף התעקמה. בנוסף, נהג הרייזר גם לא טרח להגיש עזרה כלשהי למתנדב המשטרה, אלא ברח מהמקום תוך שהוא מותיר אותו עם חבלות בכל חלקי גופו, כולל שריטות בפניו וחתך עמוק בידו הימנית. רק בחלוף שש שעות התייצב הנהג בתחנת המשטרה בטייבה, והסגיר את עצמו לשוטרים.
בעקבות כך הוא הועמד לדין והורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם. במהלך המשפט סיפר הנפגע כי בעקבות התאונה הוא הפסיק את ההתנדבות שלו, רבת השנים, במשטרה ובמד"א, כשלדבריו "הזדקן ונהפך לנכה".
- שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
- ביקור סגן נשיא ארה"ב: חסימות הכבישים יתרחבו לתל אביב ולירושלים, שיבושים גם בדרך לנתב"ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב הטיעונים לעונש, עתרה המדינה בבקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון שגובש - שהגביל את עונשו של הנהג לשבעה חודשי עבודות שירות, ובנוסף להשית עליו עונש של חמש שנות שלילה. הנאשם, לעומת זאת, ביקש להסתפק בשנתיים של פסילה. הוא הביע צער ובושה על ההתנהגות שלו, וביקש להתחשב בו נוכח העובדה שהוא אב לילדים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז, ובן להורים נכים שאותם הוא סועד.
השופטת שפר ציינה שהעבירות אותן ביצע נהג הרייזר חמורות, וכי הרשלנות הגלומה בהן גבוהה. אלא שלצד זאת, כך לפי השופטת, הנזק שנגרם למתנדב נמצא ברף הבינוני, שכן הוא לא נהפך בעקבות מהתאונה לסיעודי או מרותק למיטה – ומתקיימות נסיבות נוספות שבגללן יש הצדקה בהחלטה לאמץ את הסדר הטיעון ולא לשלוח את הנהג הפוגע למאסר בפועל.
"זקפתי לזכותו של הנאשם את נטילת האחריות וההודאה באשמה, את עברו הפלילי הנקי, את עברו התעבורתי הקל, את הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו, ואת פגיעת העונש הצפוי בנאשם ובמשפחתו", כתבה השופטת בפסק הדין. לדבריה, הנהג הוא איש משפחה ועובד מסור בקיבוץ, שלפחות עד לרגע התאונה פעל על פי סולם ערכים נורמטיבי לחלוטין.
- המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך
- הבן קיבל 1,000 שקל וטען: הצוואה של אבי מזויפת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים משקף עונש ראוי, ועל כן יש לכבדו. בהתאם לכך, היא גזרה על הנהג שבעה חודשי עבודות שירות במעון נווה חורש שבחדרה, ופסילת רישיון למשך שלוש שנים וחצי. עוד נגזרו על הנהג הפוגע עונשים של מאסר ופסילה על תנאי, וכן פיצוי לנפגע העבירה בסכום כולל של 20 אלף שקל.
במקרה אחר, הכריע במאי האחרון בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז במקרה שבו מתמודד נפש גרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. התאונה שאליה מתייחס גזר הדין התרחשה ביוני 2011. הנאשם, שהיה אז בן 39, נהג ברכב ההונדה שלו על כביש 4, מצפון לדרום, בסמוך למחלף ראשון לציון. על פי כתב האישום, מסיבה שאינה ברורה סטה הנאשם לפתע לצד שמאל ופגע ברכב סיטרואן שעמד בצד הכביש עקב תקלה. נהגת הסיטרואן עמדה מחוץ לרכבה, באופן שבו פגיעת הנאשם ברכבה גרמה להדיפתו לכיוונה וללכידה שלה תחתיו. תוצאת התאונה היתה קשה. לנפגעת נגרמו בין היתר שברים בראש, בחוליות של עמוד השדרה וכן בצלעות, והיה אף צורך כאמור לכרות את שתי רגליה מעל הברך, כתוצאה מכך שהן נמעכו בתאונה. בהמשך היא אף נזקקה לתהליך שיקום ארוך בבית לווינשטיין ונותרה סיעודית.
- 4.מור 08/08/2024 08:25הגב לתגובה זומעניין כאשר יידרסו באותו אופן את בת השופטת האם הנהג הדורס שיברח ייקבל עונש דומה אין שופטים בירושלים
- 3.אלחי 29/07/2024 18:40הגב לתגובה זושוטר ומתנדב אינם בובות מטרה
- 2.בדיחה ל 1באפריל -עונש של 7 שנות מאסר לפחות (ל"ת)עושה חשבון 29/07/2024 16:29הגב לתגובה זו
- יוני 29/07/2024 16:57הגב לתגובה זואין מילים.
- 1.דן 29/07/2024 16:00הגב לתגובה זוהתכוונתם לצעיר שוודי לא פלא למה בית משפט לא מעניש אותו אם היה צעיר יהודי הייתם מדגישים יהודי ובית משפט היה טוחן אותו

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
