תאונה
צילום: דאלי אי

דרס שוטר וברח - וירצה עונש של עבודות שירות בלבד

הנהג הדורס ירצה עונש של שבעה חודשי עבודות שירות בעקבות הסדר טיעון שנחתם עם המדינה, והתצקבל על ידי בית המשפט, לאור עברו הנקי והעובדה שלשוטר המתנדב שנדרס נגרם נזק ברף הבינוני
עוזי גרסטמן | (5)

בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז גזר שבעה חודשי עבירות שירות על גבר בשנות הארבעים לחייו, שלפני שנה וחצי דרס שוטר מתנדב והפקיר אותו לאחר מכן, כשהוא סובל מחבלות מרובות בכל גופו. השופטת שירי שפר, שכיבדה את הסדר הטיעון שגובש בין המדינה לנהג, גזרה על האחרון בנוסף גם 42 חודשי פסילת רישיון נהיגה ופיצוי של 20 אלף שקל שישולמו למתנדב.

בדצמבר 2022 נהג הנאשם, בן 43, שמשמש איש אחזקה בקיבוץ שדות ים, ברכב שטח מדגם פולאריס רייזר בכביש 57, מכיוון מערב למזרח. הוא נסע בשיירה של ארבעה רכבי שטח. בשלב מסוים חסמה את השיירה ניידת שהיתה נהוגה על ידי שוטר ולצדו מתנדב. השוטר יצא מהניידת כדי לבקש מסמכים מהנאשם, בזמן שהמתנדב עמד לצד הדלת של הנהג.

כשעבר השוטר מהנאשם לנהג הבא בתור בשיירה של כלי הרכב, החל הנאשם לפתע בנסיעה, תוך שהוא פוגע במתנדב ומטיח אותו אל דלת הניידת, שכתוצאה מכך אף התעקמה. בנוסף, נהג הרייזר גם לא טרח להגיש עזרה כלשהי למתנדב המשטרה, אלא ברח מהמקום תוך שהוא מותיר אותו עם חבלות בכל חלקי גופו, כולל שריטות בפניו וחתך עמוק בידו הימנית. רק בחלוף שש שעות התייצב הנהג בתחנת המשטרה בטייבה, והסגיר את עצמו לשוטרים.

בעקבות כך הוא הועמד לדין והורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם. במהלך המשפט סיפר הנפגע כי בעקבות התאונה הוא הפסיק את ההתנדבות שלו, רבת השנים, במשטרה ובמד"א, כשלדבריו "הזדקן ונהפך לנכה".

בשלב הטיעונים לעונש, עתרה המדינה בבקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון שגובש - שהגביל את עונשו של הנהג לשבעה חודשי עבודות שירות, ובנוסף להשית עליו עונש של חמש שנות שלילה. הנאשם, לעומת זאת, ביקש להסתפק בשנתיים של פסילה. הוא הביע צער ובושה על ההתנהגות שלו, וביקש להתחשב בו נוכח העובדה שהוא אב לילדים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז, ובן להורים נכים שאותם הוא סועד.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת שפר ציינה שהעבירות אותן ביצע נהג הרייזר חמורות, וכי הרשלנות הגלומה בהן גבוהה. אלא שלצד זאת, כך לפי השופטת, הנזק שנגרם למתנדב נמצא ברף הבינוני, שכן הוא לא נהפך בעקבות מהתאונה לסיעודי או מרותק למיטה – ומתקיימות נסיבות נוספות שבגללן יש הצדקה בהחלטה לאמץ את הסדר הטיעון ולא לשלוח את הנהג הפוגע למאסר בפועל.

"זקפתי לזכותו של הנאשם את נטילת האחריות וההודאה באשמה, את עברו הפלילי הנקי, את עברו התעבורתי הקל, את הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו, ואת פגיעת העונש הצפוי בנאשם ובמשפחתו", כתבה השופטת בפסק הדין. לדבריה, הנהג הוא איש משפחה ועובד מסור בקיבוץ, שלפחות עד לרגע התאונה פעל על פי סולם ערכים נורמטיבי לחלוטין.

קיראו עוד ב"משפט"

בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים משקף עונש ראוי, ועל כן יש לכבדו. בהתאם לכך, היא גזרה על הנהג שבעה חודשי עבודות שירות במעון נווה חורש שבחדרה, ופסילת רישיון למשך שלוש שנים וחצי. עוד נגזרו על הנהג הפוגע עונשים של מאסר ופסילה על תנאי, וכן פיצוי לנפגע העבירה בסכום כולל של 20 אלף שקל.

במקרה אחר, הכריע במאי האחרון בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז במקרה שבו מתמודד נפש גרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. התאונה שאליה מתייחס גזר הדין התרחשה ביוני 2011. הנאשם, שהיה אז בן 39, נהג ברכב ההונדה שלו על כביש 4, מצפון לדרום, בסמוך למחלף ראשון לציון. על פי כתב האישום, מסיבה שאינה ברורה סטה הנאשם לפתע לצד שמאל ופגע ברכב סיטרואן שעמד בצד הכביש עקב תקלה. נהגת הסיטרואן עמדה מחוץ לרכבה, באופן שבו פגיעת הנאשם ברכבה גרמה להדיפתו לכיוונה וללכידה שלה תחתיו. תוצאת התאונה היתה קשה. לנפגעת נגרמו בין היתר שברים בראש, בחוליות של עמוד השדרה וכן בצלעות, והיה אף צורך כאמור לכרות את שתי רגליה מעל הברך, כתוצאה מכך שהן נמעכו בתאונה. בהמשך היא אף נזקקה לתהליך שיקום ארוך בבית לווינשטיין ונותרה סיעודית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מור 08/08/2024 08:25
    הגב לתגובה זו
    מעניין כאשר יידרסו באותו אופן את בת השופטת האם הנהג הדורס שיברח ייקבל עונש דומה אין שופטים בירושלים
  • 3.
    אלחי 29/07/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
    שוטר ומתנדב אינם בובות מטרה
  • 2.
    בדיחה ל 1באפריל -עונש של 7 שנות מאסר לפחות (ל"ת)
    עושה חשבון 29/07/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
  • יוני 29/07/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
    אין מילים.
  • 1.
    דן 29/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    התכוונתם לצעיר שוודי לא פלא למה בית משפט לא מעניש אותו אם היה צעיר יהודי הייתם מדגישים יהודי ובית משפט היה טוחן אותו
בית משפט   פסק דין
צילום: דאלי

מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה

אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים

עוזי גרסטמן |

זה היה סיפור משפחתי מוכר ונפוץ: בני זוג צעירים, בתחילת דרכם, מנסים לקנות דירה שתשמש להם בית. ב-2016 הם רכשו דירה בשכונת הר חומה שבירושלים, והדרך למימון העסקה כללה שילוב של הון עצמי, משכנתא וסיוע כלשהו מההורים. אלא שעם פירוק הנישואים שנים לאחר מכן, נהפך אותו סיוע למוקד של תביעה קשה, כשאמו של הגרוש התעקשה כי מדובר בהלוואה שצריך להשיב, ואילו כלתה לשעבר טענה שהכסף ניתן כמתנה - בדיוק כפי שנוהגים הורים רבים שמעוניינים לעזור לילדיהם בשלב רכישת דירה.

התובעת, אמו של הבעל לשעבר, הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הסכם הלוואה שנחתם בינה לבין בנה מחייב גם את כלתה לשעבר. לטענתה, היא העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל, ושני בני הזוג ידעו שמדובר בכסף שיש להשיבו לאחר מכירת הדירה. מנגד, הנתבעת טענה כי לא שמעה מעולם על כל הסכם כזה, לא חתמה עליו, ואף לא הוזמנה לחתום. לדבריה, כל הסיפור הומצא רק כשנישואיה הגיעו לקו הסיום, והיא מצאה את עצמה מול חזית מאוחדת של הגרוש שלה ואמו, בניסיון לדרוש ממנה מאות אלפי שקלים שלא היו ולא נבראו כחוב.

השופטת ריבי לב אוחיון, שדנה בתיק, בדקה את חומר הראיות שהוצג בפניה במשך חודשים, בחנה את העדויות ואת המסגרת המשפטית שמגדירה כיצד מתייחסים לכספים שהורים מעבירים לילדיָם ולבני זוגם במהלך הנישואים. בפסק דין מפורט ומנומק היא דחתה את התביעה, וקבעה כי לא הוכח שמדובר בהלוואה. "הכספים המדוברים שהועברו מהתובעת לנתבעים הם בגדר 'מתנה'", כתבה השופטת בהחלטתה, והבהירה כי התובעת לא הצליחה לסתור את חזקת המתנה המקובלת על פי הפסיקה.

המתווה המשפטי שבו השתמשה השופטת מבוסס על פסיקה עקבית של בתי המשפט, ולפיה כשהורים מעבירים כספים לילדיהם ולבני זוגם במהלך הנישואים, ההנחה היא שמדובר במתנה. כפי שציינה השופטת בפסק הדין שפורסם, "נקודת המוצא היא כי יש להחיל את 'חזקת המתנה', דהיינו יש להניח כי ההורים התכוונו להעניק מתנה לבני זוג, וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם". עוד היא הדגישה כי אין במשבר נישואים שפורץ בשלב מאוחר כדי להפוך את המתנה להלוואה בדיעבד.

הנתבעת כלל לא ידעה על הפגישה אצל עורכת הדין

לאחר שקבעה את נקודת המוצא הנורמטיבית, עברה השופטת לבחון האם במקרה הספציפי הצליחה האם, התובעת, להביא ראיות שמסוגלות לסתור את החזקה. כאן בחנה השופטת לעומק את העדויות, ואת התמונה המורכבת שנפרשה בפניה בדיוני ההוכחות. אחד הממצאים המרכזיים שעלו מהעדויות היה העובדה שהנתבעת כלל לא ידעה על קיומה של פגישה אצל עורכת הדין אסתר טולידנו, קרובת משפחתה של התובעת, שבה נחתם ההסכם בין האם לבנה. התובעת עצמה הודתה כי לא טרחה ליידע את הנתבעת על הפגישה. בעדותה היא אף אמרה כי, "אני לא אמרתי לה, בעלה צריך להגיד לה". וכשנשאלה אם בדקה שהנתבעת אכן יודעת ומסכימה, טענה כי "הנתבע ניהל את העניין והנתבעת סמכה עליו".