בת זוג שטיפלה במסירות בבן זוגה או מנקה מאוקראינה שניצלה חולה סופני כדי לזכות ברכושו
בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי שסיפר סיפור על בחורה שהגיעה לארץ מאוקראינה, ולפי פסק הדין שניתן בבית המשפט ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר.
פסקי הדין שניתנו בסיפור אינם משתמעים לשני פנים. גם בערכאה הראשונה וגם בערכאה השניה במחוזי לאחר ערעור שהגישה האישה, בית המשפט לא קיבל את טענות האישה, אזרחית אוקראינה כי לאחר שניהלה קשר זוגי במשך מספר שנים בן זוגה מרצונו החופשי העניק לה בצוואתו את כל רכושו.
בית המשפט פסל את הצוואה האחרונה של בן הזוג וקבע כי רכושו יועבר לאחייניותיו על פי צוואה קודמת שכתב.
אך לא תמיד פסק הדין מספר את כל הסיפור. לאחר פרסום פסק הדין פניתי לביזפורטל בשמי ובשם שכנים נוספים שהתגוררו בסמכות לדירתו של המנוח והכירו את הסיפור ואת בת הזוג, אזרחית אוקראינה, לטעמנו בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. ביקשנו לספר את הסיפור האמיתי.
עוול עשה בית המשפט לאישה שניהלה קשר זוגי רגיל עם גבר שהיה בודד במשך שנים רבות עד שהגיעה לחייו.
מה חושב וראה בעל דירה בבניין שממול לדירת המנוח חולה הסרטן עליו ועל בת זוגו האוקראינית?
אני הייתי שכנו של המנוח והאישה האוקראינית, אני מתגורר בבניין שממול ואני רוצה לספר את הסיפור האמיתי. החלטתי לספר את הסיפור שנגע לליבי כפעיל חברתי וכמתנדב לשעבר ברווחה שראה הרבה עוולות בחייו בגילו המופלג.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיפור החל כאשר תושבת אוקראינה לשעבר, נוכרייה נאה שהגיע לישראל כתיירת לפני כשני עשורים, בשנות הארבעים לחייה, הכירה ישראלי יהודי וחיה עמו כ-10 שנים ואף נישאה לו בסופו של דבר בנישואים אזרחיים שנעשו באוקראינה.
הזוג הטרי שב לישראל והתגורר בבת ים לאחר חצי שנה הבעל נעלם וגופתו נמצאה בחולות דרום הארץ. האלמנה האוקראינית לא זכתה לאזרחות ישראלית ולזכויות מהביטוח הלאומי.
בינתיים מצבה הכלכלי של האלמנה הטרייה הלך והתערער. במצוקתה לא יכלה לעמוד לבדה בתשלום שכר הדידה שבה גרו.
חיפש נואשות בת זוג
השכן מהבניין שממול שהכיר את האוקראינית ובן זוגה מהבילויים המשותפים שהיו לו עם בני הזוג, היה אלמן ערירי שחיפש נואשות לעצמו בת זוג. לאחר הסיפור הוא עט על ההזדמנות שנקרתה לפניו והציע לאלמנה של חברו לעבור להתגורר עמו כבת זוג לכל דבר ועניין. הוא התגאה בבת הזוג ואהב להתרועע אתה בפני חבריו.- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
האישה האוקראינית קיבלה את ההזמנה בחיוב ועברה להתגורר בביתו כעקרת בית וכבת זוג לכל דבר ועניין. הם אף פנו לביטוח הלאומי בניסיון להסדיר ולמסד את חייהם. האחיות של האלמן אף נתנו מכתבי המלצה בנדון. בינתיים מחלקת ההגירה עצרה את האוקראינית ועמדה לגרש אותה לאוקראינה. האלמן הזדעק לשדה התעופה בלוד לשחרר אותה ושילם ערבות של עשרות אלפי שקלים לצורך שחרורה. וכך הוא החזיר אותה אליו לביתו.
הזוג המאושר בילה עם חברים, הוא קנה לעצמו רכב חדש והם היו נוסעים להתארח בערבי שישי אצל אחיותיו בעיר נתניה.
סעדה אותו 24/7
בינתיים לאוקראינית נודע כי לבן הזוג החדש שלה התפתח סרטן ממאיר בערמונית. כאשה נאמנה לבן זוגה היא ליוותה אותו לקופת החולים ולבית החולים בעת הצורך כאשר היא תומכת בו וסועדת אותו 24/7 כולל שבתות וחגים. בינתיים מצבו הרפואי החל להידרדר.
במשך 4 שנים משנת 2015 היא גרה עימו, השניים לא הספיקו למסד את הנישואין ביניהם עקב הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי. היא העבירה את רכושה לדירתו בזמן שנאלצה לפנות את הדירה שבה גרה בשכירות עם בן הזוג הקודם. הביטוח הלאומי הכיר בה כידועה בציבור שלו.
האישה האוקראינית לא יודעת קרוא וכתוב בעברית ודוברת עברית עילגת ומשובשת ולא כל מילה או משפט היא מבינה ולפעמים אף מבינה הפוך ממה שנאמר. היא טרף קל ונוח לעקיצה. אכן היא נעקצה לא פעם ולפיכך היא סובלת מחוסר אמון באנשים שלא דוברים את שפתה והיא לחוצה וחיה באי שקט מוחלט.
אין לה אזרחות ישראלית ולא תושבות ולכן אין לה אפילו חשבון בנק כאן ובטח לא פנקס שיקים. למחייתה היא נאלצת לעבוד בעבודות דחק מזדמנות בשכר מזומן שמתחת למינימום. היא כבר כעשרים שנה בארץ ללא שום מעמד.
המנוח אהב והעריך אותה והבטיח לדאוג לה וכשהבין כי אף אחד לא בה לבקר אותו בביתו בעת מחלתו, החליט לרשום צוואה לטובתה שהייתה היחידה שדאגה לו ממש בנאמנות והייתה איתו 24/7 ללא חופשות כולל שבתות וחגים. לפיכך הם נסעו ביוזמה משותפת לעו"ד דוברת רוסית כדי שתוכל לתרגם לה את תוכן הצוואה שהחליט ויזם שתכתב עבורה.
לאחר מותו החלו להתנכל לה
לאחר מותו בגיל 70, האחיות פנו לבית הדין לענייני משפחה וטענו כי למעשה היא לא הייתה בת זוג שלו אלא עובדת ניקיון או מטפלת ללא שכר וכי אחיהן פשוט רימה אותה והוליך אותה שולל בידיעתן.
הן אף שכרו חוקרת פרטית במטרה להציג את האישה האוקראינית כנוכלת שהגיעה לארץ באופן לא חוקי על מנת להשתלט על קשיש כדי לרשת אותו בהשפעה לא הוגנת. מדובר באישה שהיא כיום בת 64.
לאחיות היה נוח מאד כאשר אחיהן החולה במחלה קשה שעשה את צרכיו במיטה הייתה מי שטיפלה בו וסעדה אותו בימיו הקשים ביותר במקומן. הן לא טרחו לבוא לעזור או לבקר אותו. הן פשוט חיכו למותו והחזיקו בידן צוואה קודמת שכתב להן אחיהן בטרם היה הבן זוג של האישה האוקראינית.
לאחר מותו, הביטוח הלאומי שהכיר בבת הזוג האוקראינית כידועה בציבור שלו, התחיל לשלם לה קצבת שאירים. אולם זמן קצר לאחר מכן הביטוח הלאומי הפסיק לשלם לה כי כנראה היה למישהו אינטרס לפעול מאחורי גבה כדי לחנוק אותה כלכלית ולגרשה מהארץ.
ברצוני לציין כי התורה מטעימה את החובה לנהוג ביחס שוויוני כלפי הגר: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר בתוככם" ( שמות י"ב, מ"ט).
התורה לא מסתפקת באזכור גרידה של הגרות והעבדות במצרים, אלא פונה בצורה מפורשת לתודעתנו ולמצפוננו באמרה: ואתם ידעתם את נפש נגר" ( שמות כ"ג ט').
בית המשפט התעלם
כאן ראוי לציין כי בית המשפט קיבל מסמכים רבים המעידים על היותה בת זוג של המנוח וידועה שלו בציבור. בין המסמכים מכתבים והמלצות לביטוח הלאומי שכתבו חבריו ואפילו האחיות ובני זוגן בהיות המנוח בחיים בשנותיהם הראשונות כזוג. אולם השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בערכאה הראשונה תמר סנונית פורר לא התרשמה או התעלמה מכך.
משום מה נוח היה לכבוד השופטת להכיר בידועה בציבור כמנקה או מטפלת ללא שכר וללא חופשות וללא זכויות מינימליות של בן אדם.
אילו באמת הייתה בת הזוג האוקראינית עובדת ניקיון או מטפלת אז היו חייבים לשלם לה שכר ולשלם עבורה לביטוח הלאומי ולקרן פנסיה כנהוג במדינה שלנו עפ"י החוק.
עצם ההתעלמות של בית המשפט מכל הזכויות המגיעות לה עפ"י חוק, הופכת אותה למעשה "לשפחה חרופה" בחסות בית המשפט לענייני המשפחה.
השופטת התרשמה מהחוקרת הפרטית שטענה כי היא הייתה מגיעה לבנק עם המנוח כאשר היא דוחפת אותו בכיסא גלגלים כדי להוציא כסף מחשבונו לצורכי מחייתם כאילו היא לוקחת הכסף לעצמה ללא יכולתו להגיב. נשאלת השאלה האם חולה סרטן ובת זוגו לא זקוקים לקחת כסף מחשבון הבנק לצורכי מחייה? האם ציפו ממנה שיחיו מהאוויר?
בנוסף, גם ידוע שהמנוח העביר זמן קצר לפני פטירתו עשרות אלפי שקלים לחבר וותיק שלו. לזאת השופטת כלל לא התייחסה.
השופטת גם התרשמה רק מחוות דעת של רופא מומחה שלא הכיר או ראה את החולה והתעלמו מחוות דעת שכתבו רופאים שטיפלו בו.
עוד נטען בבית המשפט כי היא העלימה את הטלפון של המנוח. עלי לציין כי לאחר מותו חברת הסלולר הפסיקה את השירות של הנייד הזה והוא נהפך לאבן שאין לו הופכין. היא עשתה סדר וניקיון בדירה לאחר מות בן זוגה וזרקה לפח או חילקה או מכרה חפצים שאין לה בהם צורך כפי שכל אלמנה טרייה הייתה נוהגת בדירה. היא השליכה לפח כלי מיטה, כלי גילוח, כלי צחצוח ורחצה.
היא לא תיארה לעצמה שידרשו ממנה לשמור חפצים של המנוח ולשמור את הבית בבלגן כאילו היה מוזיאון.
דרשו ממנה הסבר לכל דבר בשפה העברית שלא שגורה בפיה והתייחסו אליה לא בכפפות של משי.
חוסר צדק
לאור כל זאת ובצער רב החלטתי להביע את סלידתי ואת דעתי והתרשמותי על חוסר הצדק והעוול הזועק לשמים שנעשה כאן, זאת כאשר נודע לי כי האחיות בחסות בית המשפט הגיעו לדירת הידועה בציבור עם שוטר ללא ידיעתה ובעת היעדרותה מהבית, פרצו את המנעול של דלת הכניסה והחליפו את צילינדר הדלת.
ככה הן השתלטו על הדירה ועל כל רכושה הדל והשליכו אותה כמו כלב מצורע אל הרחוב ללא כל רכוש וללא כסף שהשאירה בדירה ושלחו לה הודעה בוואטסאפ שהם החליפו מנעול לדלת וכי לא הצליחו להתקשר אליה. הם הודיעו לה שיסכימו לתת לה יום אחד להוציא את חפציה מהדירה או מה שישאירו לה.
נציין עוד כי השופטת התעלמה לחלוטין ממסמכים וראיות שבמסגרתם שב והצהיר המנוח בפני גורמים רשמיים ומשפטיים בדבר רצונו בצוואה ויחסיו הזוגיים עם עימה.
זה היה משפט למעשה חד צדדי כאילו נעשה במעמד צד אחד. האוקראינית הגישה בשארית כוחותיה הכלכליים והדלים בקשה לערעור בפני שלושה שופטים, תגובתם הייתה מהירה מהצפוי, הם פסקו נגדה והטילו עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד ורשמו לה שהיא יכולה לפנות לבית הדין העליון וזה למעשה לעג לרש.
לא ציפיתי ולא האמתי עד כמה ירחיק להגיע בית משפט בישראל מעשיית צדק לגר הגר בתוכנו. למעשה בפסק הדין שלהם הם הותירו אותה "כשפחה חרופה".
- 4.שי 22/07/2023 14:00הגב לתגובה זונראה שגם ב2023 מה שהכריע את תוצאות המשפט זו גזענות שעדיין קיימת כלפי זרים
- א 04/06/2024 18:35הגב לתגובה זוואם היה הפוך והיה זוכה הייתן אומרים עליה ז...רוסיה בנוסף זו לא מדינתה ויש השלכות להסתננות
- 3.רפי הישר 20/07/2023 01:55הגב לתגובה זואוקראינה מספקת רמאים ונוכלים מה גם שהנוכלת הגיע ארצה באופן לא חוקי
- 2.ציון 19/07/2023 18:33הגב לתגובה זועל פניו נראה כי דווקא לכותב עניינים לא כשרים עם מהגרת העבודה הלא חוקית!
- 1.אם אשכחך 19/07/2023 15:43הגב לתגובה זולפני שאתה מפרש את התורה לפי איך שאתה רוצה, כשהתורה הקדושה מדברת על גר היא מתכוונת לגר שהתגייר אז אנא ממך אל תנסה להוציא פסק הלכה מתורתנו הקדושה כאשר אתה כלל לא בקי בה. לעניין הכתבה, בהחלט נשמע כמעשה עורמה של האחיות אך צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שמגבשים דעה.
- צודק מאד 19/07/2023 16:49הגב לתגובה זומטפל מרויח כ4000שח..לחודש 48אלף לשנה זה כחצי מיליון שח לכל התקופה אחרי מכירת הבית הביטוח לאומי ימשיך לשלם שעירים.בנוסף

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
בית המשפט לעניינים מינהליים חשף התנהלות חמורה של הרשות שכללה סחבת, החלטות סותרות והתעלמות מפסיקת בית המשפט העליון
פסק דין חריג בחומרתו ניתן השבוע בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, כאשר השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אזרחות ישראלית למבקש מקלט מדארפור שבסודן, לאחר מסע התשה משפטי ובירוקרטי שנמשך כעשור. המקרה חושף תמונה מטרידה של התנהלות רשות ממשלתית שהשופטת תיארה כהפרה בוטה של חובת ההגינות המנהלית.
הסיפור מתחיל ב-2008, כאשר המערער, אזרח סודן מחבל דארפור יליד 1976, הגיע לישראל והגיש בקשת מקלט. שמונה שנים לאחר מכן, בינואר 2016, הוא נישא לאזרחית ישראלית ילידת 1986 בבית הדין השרעי. מאז נישואיהם נולדו לזוג ארבעה ילדים, בשנים 2017, 2018, 2019 ו-2022. למרות שמרכז חייהם בישראל והקשר הזוגי הוכח כאותנטי מהרגע הראשון, המשפחה נקלעה למבוך בירוקרטי קפקאי שממנו לא הצליחה להיחלץ ללא התערבות בית המשפט.
השופטת אגמון-גונן, שניתחה בפסק דין מפורט את השתלשלות העניינים, מצאה שהרשות ניהלה את עניינו של המערער בשני מסלולים מקבילים באופן שיצר בלבול מכוון. פעם אחת טיפלה בו כמבקש מקלט ופעם כבן זוג של אזרחית ישראלית, תוך שהיא מקבלת החלטות סותרות ומכתירה בקשות שהוגשו בעניין אחד כאילו הוגשו בעניין אחר. "הערעור שלפניי מעורר בעיקר שאלות הנוגעות להתנהלות הרשות, כאשר היא זו השולטת בהליכים ובמתן הרישיונות", קבעה השופטת בפתח פסק הדין.
התנהלות הרשות התאפיינה בסחבת קיצונית שחייבה את המערערים להגיש לא פחות משלושה עררים נפרדים במהלך השנים, שניים מהם רק בגין אי מענה לבקשותיהם. בכל פעם נדרשו חודשים ארוכים של המתנה, עשרות מכתבי תזכורת ופניות חוזרות ונשנות רק כדי לקבל החלטה כלשהי. כאשר הרשות כן השיבה, היא דרשה מהמערער להמציא מסמכים רשמיים מסודן, דרישה שעמדה בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בעניין איזנברג משנת 2019, שקבעה במפורש כי אין לדרוש ממבקשי מקלט מסודן מסמכים ממדינת מוצאם.
- אחרי כמה ניסיונות: משפחה ממזרח ירושלים תקבל אזרחות ישראלית
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הפרטים המדהימים שעולים מפסק הדין הוא שבמשך ארבע שנים, מ-2018 ועד 2022, הרשות עצמה האריכה את רישיון השהייה של המערער מדי שנה במסגרת נוהל הנישואין, תוך שהיא דורשת ובוחנת מסמכים המוכיחים את כנות הקשר הזוגי ומרכז החיים המשותף. בכל שנה נשלחו למשפחה טפסים ורשימות מסמכים על פי נוהל הנישואין, נערכו ראיונות זוגיים, והאשרות הוארכו בהתאם. אולם כאשר הגיע הזמן להעניק למערער אזרחות בתום ההליך המדורג, פתאום "נזכרה" הרשות לטעון שהאשרה המקורית ניתנה לו במסגרת אחרת - החלטת ממשלה למבקשי מקלט מדארפור - ולכן הוא אינו זכאי להתאזרחות.