בת זוג שטיפלה במסירות בבן זוגה או מנקה מאוקראינה שניצלה חולה סופני כדי לזכות ברכושו
בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי שסיפר סיפור על בחורה שהגיעה לארץ מאוקראינה, ולפי פסק הדין שניתן בבית המשפט ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר.
פסקי הדין שניתנו בסיפור אינם משתמעים לשני פנים. גם בערכאה הראשונה וגם בערכאה השניה במחוזי לאחר ערעור שהגישה האישה, בית המשפט לא קיבל את טענות האישה, אזרחית אוקראינה כי לאחר שניהלה קשר זוגי במשך מספר שנים בן זוגה מרצונו החופשי העניק לה בצוואתו את כל רכושו.
בית המשפט פסל את הצוואה האחרונה של בן הזוג וקבע כי רכושו יועבר לאחייניותיו על פי צוואה קודמת שכתב.
אך לא תמיד פסק הדין מספר את כל הסיפור. לאחר פרסום פסק הדין פניתי לביזפורטל בשמי ובשם שכנים נוספים שהתגוררו בסמכות לדירתו של המנוח והכירו את הסיפור ואת בת הזוג, אזרחית אוקראינה, לטעמנו בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. ביקשנו לספר את הסיפור האמיתי.
עוול עשה בית המשפט לאישה שניהלה קשר זוגי רגיל עם גבר שהיה בודד במשך שנים רבות עד שהגיעה לחייו.
מה חושב וראה בעל דירה בבניין שממול לדירת המנוח חולה הסרטן עליו ועל בת זוגו האוקראינית?
אני הייתי שכנו של המנוח והאישה האוקראינית, אני מתגורר בבניין שממול ואני רוצה לספר את הסיפור האמיתי. החלטתי לספר את הסיפור שנגע לליבי כפעיל חברתי וכמתנדב לשעבר ברווחה שראה הרבה עוולות בחייו בגילו המופלג.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיפור החל כאשר תושבת אוקראינה לשעבר, נוכרייה נאה שהגיע לישראל כתיירת לפני כשני עשורים, בשנות הארבעים לחייה, הכירה ישראלי יהודי וחיה עמו כ-10 שנים ואף נישאה לו בסופו של דבר בנישואים אזרחיים שנעשו באוקראינה.
הזוג הטרי שב לישראל והתגורר בבת ים לאחר חצי שנה הבעל נעלם וגופתו נמצאה בחולות דרום הארץ. האלמנה האוקראינית לא זכתה לאזרחות ישראלית ולזכויות מהביטוח הלאומי.
בינתיים מצבה הכלכלי של האלמנה הטרייה הלך והתערער. במצוקתה לא יכלה לעמוד לבדה בתשלום שכר הדידה שבה גרו.
חיפש נואשות בת זוג
השכן מהבניין שממול שהכיר את האוקראינית ובן זוגה מהבילויים המשותפים שהיו לו עם בני הזוג, היה אלמן ערירי שחיפש נואשות לעצמו בת זוג. לאחר הסיפור הוא עט על ההזדמנות שנקרתה לפניו והציע לאלמנה של חברו לעבור להתגורר עמו כבת זוג לכל דבר ועניין. הוא התגאה בבת הזוג ואהב להתרועע אתה בפני חבריו.- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
האישה האוקראינית קיבלה את ההזמנה בחיוב ועברה להתגורר בביתו כעקרת בית וכבת זוג לכל דבר ועניין. הם אף פנו לביטוח הלאומי בניסיון להסדיר ולמסד את חייהם. האחיות של האלמן אף נתנו מכתבי המלצה בנדון. בינתיים מחלקת ההגירה עצרה את האוקראינית ועמדה לגרש אותה לאוקראינה. האלמן הזדעק לשדה התעופה בלוד לשחרר אותה ושילם ערבות של עשרות אלפי שקלים לצורך שחרורה. וכך הוא החזיר אותה אליו לביתו.
הזוג המאושר בילה עם חברים, הוא קנה לעצמו רכב חדש והם היו נוסעים להתארח בערבי שישי אצל אחיותיו בעיר נתניה.
סעדה אותו 24/7
בינתיים לאוקראינית נודע כי לבן הזוג החדש שלה התפתח סרטן ממאיר בערמונית. כאשה נאמנה לבן זוגה היא ליוותה אותו לקופת החולים ולבית החולים בעת הצורך כאשר היא תומכת בו וסועדת אותו 24/7 כולל שבתות וחגים. בינתיים מצבו הרפואי החל להידרדר.
במשך 4 שנים משנת 2015 היא גרה עימו, השניים לא הספיקו למסד את הנישואין ביניהם עקב הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי. היא העבירה את רכושה לדירתו בזמן שנאלצה לפנות את הדירה שבה גרה בשכירות עם בן הזוג הקודם. הביטוח הלאומי הכיר בה כידועה בציבור שלו.
האישה האוקראינית לא יודעת קרוא וכתוב בעברית ודוברת עברית עילגת ומשובשת ולא כל מילה או משפט היא מבינה ולפעמים אף מבינה הפוך ממה שנאמר. היא טרף קל ונוח לעקיצה. אכן היא נעקצה לא פעם ולפיכך היא סובלת מחוסר אמון באנשים שלא דוברים את שפתה והיא לחוצה וחיה באי שקט מוחלט.
אין לה אזרחות ישראלית ולא תושבות ולכן אין לה אפילו חשבון בנק כאן ובטח לא פנקס שיקים. למחייתה היא נאלצת לעבוד בעבודות דחק מזדמנות בשכר מזומן שמתחת למינימום. היא כבר כעשרים שנה בארץ ללא שום מעמד.
המנוח אהב והעריך אותה והבטיח לדאוג לה וכשהבין כי אף אחד לא בה לבקר אותו בביתו בעת מחלתו, החליט לרשום צוואה לטובתה שהייתה היחידה שדאגה לו ממש בנאמנות והייתה איתו 24/7 ללא חופשות כולל שבתות וחגים. לפיכך הם נסעו ביוזמה משותפת לעו"ד דוברת רוסית כדי שתוכל לתרגם לה את תוכן הצוואה שהחליט ויזם שתכתב עבורה.
לאחר מותו החלו להתנכל לה
לאחר מותו בגיל 70, האחיות פנו לבית הדין לענייני משפחה וטענו כי למעשה היא לא הייתה בת זוג שלו אלא עובדת ניקיון או מטפלת ללא שכר וכי אחיהן פשוט רימה אותה והוליך אותה שולל בידיעתן.
הן אף שכרו חוקרת פרטית במטרה להציג את האישה האוקראינית כנוכלת שהגיעה לארץ באופן לא חוקי על מנת להשתלט על קשיש כדי לרשת אותו בהשפעה לא הוגנת. מדובר באישה שהיא כיום בת 64.
לאחיות היה נוח מאד כאשר אחיהן החולה במחלה קשה שעשה את צרכיו במיטה הייתה מי שטיפלה בו וסעדה אותו בימיו הקשים ביותר במקומן. הן לא טרחו לבוא לעזור או לבקר אותו. הן פשוט חיכו למותו והחזיקו בידן צוואה קודמת שכתב להן אחיהן בטרם היה הבן זוג של האישה האוקראינית.
לאחר מותו, הביטוח הלאומי שהכיר בבת הזוג האוקראינית כידועה בציבור שלו, התחיל לשלם לה קצבת שאירים. אולם זמן קצר לאחר מכן הביטוח הלאומי הפסיק לשלם לה כי כנראה היה למישהו אינטרס לפעול מאחורי גבה כדי לחנוק אותה כלכלית ולגרשה מהארץ.
ברצוני לציין כי התורה מטעימה את החובה לנהוג ביחס שוויוני כלפי הגר: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר בתוככם" ( שמות י"ב, מ"ט).
התורה לא מסתפקת באזכור גרידה של הגרות והעבדות במצרים, אלא פונה בצורה מפורשת לתודעתנו ולמצפוננו באמרה: ואתם ידעתם את נפש נגר" ( שמות כ"ג ט').
בית המשפט התעלם
כאן ראוי לציין כי בית המשפט קיבל מסמכים רבים המעידים על היותה בת זוג של המנוח וידועה שלו בציבור. בין המסמכים מכתבים והמלצות לביטוח הלאומי שכתבו חבריו ואפילו האחיות ובני זוגן בהיות המנוח בחיים בשנותיהם הראשונות כזוג. אולם השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בערכאה הראשונה תמר סנונית פורר לא התרשמה או התעלמה מכך.
משום מה נוח היה לכבוד השופטת להכיר בידועה בציבור כמנקה או מטפלת ללא שכר וללא חופשות וללא זכויות מינימליות של בן אדם.
אילו באמת הייתה בת הזוג האוקראינית עובדת ניקיון או מטפלת אז היו חייבים לשלם לה שכר ולשלם עבורה לביטוח הלאומי ולקרן פנסיה כנהוג במדינה שלנו עפ"י החוק.
עצם ההתעלמות של בית המשפט מכל הזכויות המגיעות לה עפ"י חוק, הופכת אותה למעשה "לשפחה חרופה" בחסות בית המשפט לענייני המשפחה.
השופטת התרשמה מהחוקרת הפרטית שטענה כי היא הייתה מגיעה לבנק עם המנוח כאשר היא דוחפת אותו בכיסא גלגלים כדי להוציא כסף מחשבונו לצורכי מחייתם כאילו היא לוקחת הכסף לעצמה ללא יכולתו להגיב. נשאלת השאלה האם חולה סרטן ובת זוגו לא זקוקים לקחת כסף מחשבון הבנק לצורכי מחייה? האם ציפו ממנה שיחיו מהאוויר?
בנוסף, גם ידוע שהמנוח העביר זמן קצר לפני פטירתו עשרות אלפי שקלים לחבר וותיק שלו. לזאת השופטת כלל לא התייחסה.
השופטת גם התרשמה רק מחוות דעת של רופא מומחה שלא הכיר או ראה את החולה והתעלמו מחוות דעת שכתבו רופאים שטיפלו בו.
עוד נטען בבית המשפט כי היא העלימה את הטלפון של המנוח. עלי לציין כי לאחר מותו חברת הסלולר הפסיקה את השירות של הנייד הזה והוא נהפך לאבן שאין לו הופכין. היא עשתה סדר וניקיון בדירה לאחר מות בן זוגה וזרקה לפח או חילקה או מכרה חפצים שאין לה בהם צורך כפי שכל אלמנה טרייה הייתה נוהגת בדירה. היא השליכה לפח כלי מיטה, כלי גילוח, כלי צחצוח ורחצה.
היא לא תיארה לעצמה שידרשו ממנה לשמור חפצים של המנוח ולשמור את הבית בבלגן כאילו היה מוזיאון.
דרשו ממנה הסבר לכל דבר בשפה העברית שלא שגורה בפיה והתייחסו אליה לא בכפפות של משי.
חוסר צדק
לאור כל זאת ובצער רב החלטתי להביע את סלידתי ואת דעתי והתרשמותי על חוסר הצדק והעוול הזועק לשמים שנעשה כאן, זאת כאשר נודע לי כי האחיות בחסות בית המשפט הגיעו לדירת הידועה בציבור עם שוטר ללא ידיעתה ובעת היעדרותה מהבית, פרצו את המנעול של דלת הכניסה והחליפו את צילינדר הדלת.
ככה הן השתלטו על הדירה ועל כל רכושה הדל והשליכו אותה כמו כלב מצורע אל הרחוב ללא כל רכוש וללא כסף שהשאירה בדירה ושלחו לה הודעה בוואטסאפ שהם החליפו מנעול לדלת וכי לא הצליחו להתקשר אליה. הם הודיעו לה שיסכימו לתת לה יום אחד להוציא את חפציה מהדירה או מה שישאירו לה.
נציין עוד כי השופטת התעלמה לחלוטין ממסמכים וראיות שבמסגרתם שב והצהיר המנוח בפני גורמים רשמיים ומשפטיים בדבר רצונו בצוואה ויחסיו הזוגיים עם עימה.
זה היה משפט למעשה חד צדדי כאילו נעשה במעמד צד אחד. האוקראינית הגישה בשארית כוחותיה הכלכליים והדלים בקשה לערעור בפני שלושה שופטים, תגובתם הייתה מהירה מהצפוי, הם פסקו נגדה והטילו עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד ורשמו לה שהיא יכולה לפנות לבית הדין העליון וזה למעשה לעג לרש.
לא ציפיתי ולא האמתי עד כמה ירחיק להגיע בית משפט בישראל מעשיית צדק לגר הגר בתוכנו. למעשה בפסק הדין שלהם הם הותירו אותה "כשפחה חרופה".
- 4.שי 22/07/2023 14:00הגב לתגובה זונראה שגם ב2023 מה שהכריע את תוצאות המשפט זו גזענות שעדיין קיימת כלפי זרים
- א 04/06/2024 18:35הגב לתגובה זוואם היה הפוך והיה זוכה הייתן אומרים עליה ז...רוסיה בנוסף זו לא מדינתה ויש השלכות להסתננות
- 3.רפי הישר 20/07/2023 01:55הגב לתגובה זואוקראינה מספקת רמאים ונוכלים מה גם שהנוכלת הגיע ארצה באופן לא חוקי
- 2.ציון 19/07/2023 18:33הגב לתגובה זועל פניו נראה כי דווקא לכותב עניינים לא כשרים עם מהגרת העבודה הלא חוקית!
- 1.אם אשכחך 19/07/2023 15:43הגב לתגובה זולפני שאתה מפרש את התורה לפי איך שאתה רוצה, כשהתורה הקדושה מדברת על גר היא מתכוונת לגר שהתגייר אז אנא ממך אל תנסה להוציא פסק הלכה מתורתנו הקדושה כאשר אתה כלל לא בקי בה. לעניין הכתבה, בהחלט נשמע כמעשה עורמה של האחיות אך צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שמגבשים דעה.
- צודק מאד 19/07/2023 16:49הגב לתגובה זומטפל מרויח כ4000שח..לחודש 48אלף לשנה זה כחצי מיליון שח לכל התקופה אחרי מכירת הבית הביטוח לאומי ימשיך לשלם שעירים.בנוסף

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
