אשה
צילום: freepik

בת זוג שטיפלה במסירות בבן זוגה או מנקה מאוקראינה שניצלה חולה סופני כדי לזכות ברכושו

בית המשפט קבע כי בת הזוג ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר. בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. השכנים מספרים את הסיפור האמיתי
 
מאיר רוטמן | (6)

בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי שסיפר סיפור על בחורה שהגיעה לארץ מאוקראינה, ולפי פסק הדין שניתן בבית המשפט ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר.

פסקי הדין שניתנו בסיפור אינם משתמעים לשני פנים. גם בערכאה הראשונה וגם בערכאה השניה במחוזי לאחר ערעור שהגישה האישה, בית המשפט לא קיבל את טענות האישה, אזרחית אוקראינה כי לאחר שניהלה קשר זוגי במשך מספר שנים בן זוגה מרצונו החופשי העניק לה בצוואתו את כל רכושו. 

בית המשפט פסל את הצוואה האחרונה של בן הזוג וקבע כי רכושו יועבר לאחייניותיו על פי צוואה קודמת שכתב.

אך לא תמיד פסק הדין מספר את כל הסיפור. לאחר פרסום פסק הדין פניתי לביזפורטל בשמי ובשם שכנים נוספים שהתגוררו בסמכות לדירתו של המנוח והכירו את הסיפור ואת בת הזוג, אזרחית אוקראינה, לטעמנו בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. ביקשנו לספר את הסיפור האמיתי.

עוול עשה בית המשפט לאישה שניהלה קשר זוגי רגיל עם גבר שהיה בודד במשך שנים רבות עד שהגיעה לחייו.

מה  חושב  וראה  בעל  דירה  בבניין  שממול  לדירת  המנוח  חולה  הסרטן  עליו  ועל  בת  זוגו  האוקראינית? 

אני הייתי שכנו של המנוח והאישה האוקראינית, אני מתגורר בבניין שממול ואני רוצה לספר את הסיפור האמיתי. החלטתי לספר את  הסיפור  שנגע  לליבי כפעיל  חברתי  וכמתנדב  לשעבר  ברווחה  שראה  הרבה  עוולות  בחייו  בגילו  המופלג.

הסיפור החל כאשר תושבת  אוקראינה  לשעבר,  נוכרייה  נאה  שהגיע  לישראל  כתיירת  לפני  כשני  עשורים, בשנות  הארבעים  לחייה,  הכירה  ישראלי  יהודי  וחיה  עמו  כ-10  שנים  ואף  נישאה  לו  בסופו  של  דבר  בנישואים  אזרחיים  שנעשו  באוקראינה. 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הזוג  הטרי  שב  לישראל  והתגורר בבת ים  לאחר חצי שנה הבעל  נעלם  וגופתו  נמצאה  בחולות  דרום  הארץ.  האלמנה  האוקראינית לא  זכתה  לאזרחות  ישראלית  ולזכויות  מהביטוח  הלאומי.

בינתיים  מצבה  הכלכלי  של  האלמנה  הטרייה  הלך  והתערער.  במצוקתה  לא  יכלה  לעמוד  לבדה  בתשלום  שכר  הדידה  שבה  גרו.

חיפש נואשות בת זוג

השכן  מהבניין  שממול  שהכיר  את  האוקראינית  ובן  זוגה  מהבילויים  המשותפים  שהיו  לו  עם  בני  הזוג,  היה  אלמן  ערירי  שחיפש  נואשות  לעצמו  בת  זוג. לאחר הסיפור הוא עט  על  ההזדמנות  שנקרתה  לפניו  והציע  לאלמנה  של חברו לעבור  להתגורר  עמו  כבת  זוג  לכל  דבר  ועניין.  הוא התגאה  בבת  הזוג  ואהב  להתרועע  אתה  בפני  חבריו. 

קיראו עוד ב"משפט"

האישה האוקראינית  קיבלה  את  ההזמנה  בחיוב  ועברה  להתגורר  בביתו  כעקרת  בית  וכבת  זוג  לכל  דבר  ועניין.  הם  אף  פנו  לביטוח  הלאומי  בניסיון  להסדיר  ולמסד  את  חייהם.  האחיות  של  האלמן  אף  נתנו  מכתבי  המלצה  בנדון.  בינתיים  מחלקת  ההגירה  עצרה  את  האוקראינית  ועמדה  לגרש  אותה  לאוקראינה.  האלמן  הזדעק  לשדה  התעופה  בלוד  לשחרר  אותה  ושילם  ערבות  של  עשרות  אלפי  שקלים לצורך  שחרורה.  וכך  הוא  החזיר  אותה  אליו  לביתו.

הזוג  המאושר  בילה  עם  חברים,  הוא קנה  לעצמו  רכב  חדש  והם  היו  נוסעים  להתארח  בערבי  שישי  אצל  אחיותיו  בעיר  נתניה.  

סעדה אותו 24/7

בינתיים  לאוקראינית  נודע  כי  לבן  הזוג  החדש  שלה  התפתח  סרטן  ממאיר  בערמונית.  כאשה  נאמנה  לבן  זוגה  היא  ליוותה  אותו  לקופת  החולים  ולבית  החולים  בעת  הצורך  כאשר  היא  תומכת  בו  וסועדת  אותו  24/7  כולל  שבתות  וחגים. בינתיים  מצבו  הרפואי  החל  להידרדר.

במשך  4  שנים  משנת  2015  היא גרה עימו, השניים לא הספיקו  למסד  את  הנישואין  ביניהם  עקב  הידרדרות  פתאומית  במצבו הבריאותי.  היא  העבירה  את  רכושה  לדירתו  בזמן  שנאלצה  לפנות  את  הדירה  שבה  גרה  בשכירות  עם  בן  הזוג  הקודם.  הביטוח  הלאומי  הכיר  בה  כידועה  בציבור  שלו.

האישה האוקראינית לא  יודעת  קרוא  וכתוב  בעברית  ודוברת  עברית  עילגת  ומשובשת  ולא  כל  מילה  או  משפט  היא  מבינה  ולפעמים  אף מבינה  הפוך  ממה  שנאמר.  היא  טרף  קל  ונוח  לעקיצה.  אכן  היא  נעקצה  לא  פעם  ולפיכך  היא  סובלת  מחוסר  אמון  באנשים  שלא  דוברים  את  שפתה  והיא  לחוצה  וחיה  באי  שקט  מוחלט.

אין  לה אזרחות  ישראלית  ולא  תושבות  ולכן  אין  לה  אפילו  חשבון  בנק  כאן  ובטח  לא  פנקס  שיקים.  למחייתה  היא  נאלצת  לעבוד  בעבודות  דחק  מזדמנות  בשכר  מזומן  שמתחת  למינימום.   היא  כבר  כעשרים  שנה  בארץ  ללא  שום  מעמד. 

המנוח אהב  והעריך  אותה והבטיח  לדאוג  לה  וכשהבין  כי  אף  אחד  לא  בה  לבקר  אותו  בביתו  בעת  מחלתו,  החליט  לרשום  צוואה  לטובתה  שהייתה  היחידה  שדאגה לו  ממש  בנאמנות   והייתה איתו  24/7  ללא  חופשות  כולל  שבתות  וחגים.  לפיכך  הם  נסעו  ביוזמה  משותפת  לעו"ד  דוברת  רוסית  כדי  שתוכל  לתרגם  לה  את  תוכן  הצוואה  שהחליט  ויזם  שתכתב  עבורה.

לאחר מותו החלו להתנכל לה

לאחר  מותו  בגיל  70,  האחיות   פנו  לבית  הדין  לענייני  משפחה  וטענו  כי  למעשה  היא לא  הייתה  בת  זוג  שלו אלא  עובדת  ניקיון  או  מטפלת  ללא  שכר  וכי  אחיהן  פשוט  רימה  אותה  והוליך  אותה  שולל  בידיעתן. 

הן  אף  שכרו  חוקרת  פרטית  במטרה  להציג את  האישה האוקראינית כנוכלת  שהגיעה  לארץ  באופן  לא  חוקי  על  מנת  להשתלט  על  קשיש  כדי  לרשת  אותו  בהשפעה  לא  הוגנת.  מדובר באישה שהיא כיום  בת  64.

 לאחיות  היה נוח  מאד  כאשר  אחיהן  החולה  במחלה  קשה  שעשה  את  צרכיו  במיטה  הייתה  מי  שטיפלה  בו  וסעדה  אותו  בימיו  הקשים  ביותר  במקומן.  הן  לא  טרחו  לבוא  לעזור  או  לבקר  אותו.  הן  פשוט  חיכו  למותו  והחזיקו  בידן  צוואה  קודמת  שכתב  להן  אחיהן בטרם  היה  הבן  זוג  של  האישה האוקראינית.

לאחר  מותו,  הביטוח  הלאומי  שהכיר  בבת הזוג האוקראינית כידועה  בציבור  שלו,  התחיל  לשלם  לה  קצבת  שאירים.  אולם  זמן  קצר  לאחר  מכן  הביטוח  הלאומי  הפסיק  לשלם  לה  כי  כנראה  היה  למישהו  אינטרס  לפעול  מאחורי  גבה  כדי  לחנוק  אותה  כלכלית  ולגרשה  מהארץ.

ברצוני  לציין  כי  התורה  מטעימה  את  החובה  לנהוג  ביחס  שוויוני  כלפי  הגר:  "תורה  אחת  יהיה  לאזרח  ולגר  בתוככם"  ( שמות  י"ב,  מ"ט).

התורה  לא  מסתפקת  באזכור  גרידה  של  הגרות  והעבדות  במצרים,  אלא  פונה  בצורה  מפורשת  לתודעתנו  ולמצפוננו  באמרה:  ואתם  ידעתם  את  נפש  נגר" ( שמות  כ"ג  ט').

בית המשפט התעלם

כאן  ראוי  לציין  כי  בית  המשפט  קיבל  מסמכים  רבים  המעידים  על  היותה  בת  זוג  של  המנוח וידועה  שלו  בציבור.  בין  המסמכים  מכתבים  והמלצות  לביטוח  הלאומי  שכתבו  חבריו  ואפילו  האחיות  ובני  זוגן  בהיות  המנוח בחיים  בשנותיהם  הראשונות  כזוג.  אולם  השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בערכאה הראשונה תמר  סנונית  פורר  לא  התרשמה  או  התעלמה  מכך.

משום  מה  נוח  היה  לכבוד  השופטת  להכיר  בידועה  בציבור  כמנקה  או  מטפלת  ללא  שכר  וללא  חופשות  וללא  זכויות  מינימליות  של  בן  אדם.

אילו  באמת  הייתה  בת הזוג האוקראינית עובדת  ניקיון  או  מטפלת  אז  היו  חייבים  לשלם  לה  שכר  ולשלם  עבורה  לביטוח  הלאומי  ולקרן  פנסיה  כנהוג  במדינה  שלנו  עפ"י  החוק.

עצם  ההתעלמות  של  בית  המשפט  מכל  הזכויות  המגיעות  לה  עפ"י  חוק,  הופכת  אותה  למעשה  "לשפחה  חרופה"  בחסות  בית  המשפט  לענייני  המשפחה.

השופטת  התרשמה  מהחוקרת  הפרטית  שטענה  כי היא הייתה מגיעה  לבנק  עם  המנוח כאשר  היא  דוחפת  אותו  בכיסא  גלגלים  כדי  להוציא  כסף  מחשבונו  לצורכי  מחייתם  כאילו  היא  לוקחת  הכסף  לעצמה  ללא  יכולתו  להגיב.  נשאלת  השאלה  האם  חולה  סרטן  ובת  זוגו  לא  זקוקים  לקחת  כסף  מחשבון  הבנק  לצורכי  מחייה?  האם  ציפו  ממנה  שיחיו  מהאוויר?

בנוסף, גם  ידוע  שהמנוח  העביר  זמן  קצר  לפני  פטירתו  עשרות  אלפי  שקלים לחבר  וותיק  שלו.  לזאת  השופטת  כלל  לא  התייחסה.

השופטת  גם  התרשמה  רק  מחוות  דעת  של  רופא  מומחה  שלא  הכיר  או  ראה  את  החולה  והתעלמו  מחוות  דעת  שכתבו  רופאים  שטיפלו  בו.

עוד  נטען  בבית  המשפט  כי  היא העלימה  את  הטלפון  של  המנוח.   עלי  לציין  כי  לאחר  מותו  חברת  הסלולר  הפסיקה  את  השירות  של  הנייד  הזה  והוא  נהפך  לאבן  שאין  לו  הופכין.  היא עשתה  סדר  וניקיון  בדירה  לאחר  מות  בן  זוגה  וזרקה  לפח  או  חילקה  או  מכרה  חפצים  שאין  לה  בהם  צורך  כפי  שכל  אלמנה  טרייה  הייתה  נוהגת  בדירה.  היא  השליכה  לפח  כלי  מיטה,  כלי  גילוח,  כלי  צחצוח  ורחצה.

היא  לא  תיארה  לעצמה  שידרשו  ממנה  לשמור  חפצים  של  המנוח  ולשמור  את  הבית  בבלגן  כאילו  היה  מוזיאון.  

דרשו  ממנה  הסבר  לכל  דבר  בשפה  העברית  שלא  שגורה  בפיה  והתייחסו  אליה  לא  בכפפות  של  משי.

חוסר צדק

לאור  כל  זאת  ובצער  רב  החלטתי  להביע  את  סלידתי  ואת  דעתי  והתרשמותי על  חוסר  הצדק  והעוול  הזועק  לשמים  שנעשה  כאן,  זאת  כאשר  נודע  לי  כי  האחיות  בחסות  בית  המשפט  הגיעו  לדירת  הידועה  בציבור  עם  שוטר  ללא  ידיעתה  ובעת  היעדרותה  מהבית,  פרצו  את  המנעול  של  דלת  הכניסה  והחליפו  את  צילינדר  הדלת. 

ככה הן השתלטו  על  הדירה  ועל  כל  רכושה  הדל  והשליכו  אותה  כמו  כלב  מצורע  אל  הרחוב  ללא  כל  רכוש  וללא  כסף  שהשאירה  בדירה  ושלחו  לה  הודעה  בוואטסאפ   שהם  החליפו  מנעול  לדלת  וכי  לא  הצליחו  להתקשר  אליה.  הם  הודיעו  לה  שיסכימו  לתת  לה  יום  אחד  להוציא  את  חפציה  מהדירה  או  מה  שישאירו  לה.

נציין  עוד  כי  השופטת  התעלמה  לחלוטין  ממסמכים  וראיות  שבמסגרתם  שב  והצהיר  המנוח  בפני  גורמים  רשמיים  ומשפטיים  בדבר  רצונו  בצוואה  ויחסיו  הזוגיים  עם  עימה.

זה  היה  משפט  למעשה  חד  צדדי  כאילו  נעשה  במעמד  צד  אחד. האוקראינית  הגישה  בשארית  כוחותיה  הכלכליים  והדלים  בקשה  לערעור  בפני  שלושה  שופטים,  תגובתם  הייתה  מהירה  מהצפוי,  הם  פסקו  נגדה  והטילו  עליה  הוצאות  משפט  ושכר  טרחת  עו"ד  ורשמו  לה  שהיא  יכולה  לפנות  לבית  הדין  העליון  וזה  למעשה  לעג  לרש.

לא  ציפיתי  ולא  האמתי  עד  כמה  ירחיק  להגיע  בית  משפט  בישראל  מעשיית  צדק  לגר  הגר  בתוכנו.  למעשה  בפסק  הדין  שלהם  הם  הותירו  אותה  "כשפחה  חרופה".

 

 

 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 22/07/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    נראה שגם ב2023 מה שהכריע את תוצאות המשפט זו גזענות שעדיין קיימת כלפי זרים
  • א 04/06/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
    ואם היה הפוך והיה זוכה הייתן אומרים עליה ז...רוסיה בנוסף זו לא מדינתה ויש השלכות להסתננות
  • 3.
    רפי הישר 20/07/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    אוקראינה מספקת רמאים ונוכלים מה גם שהנוכלת הגיע ארצה באופן לא חוקי
  • 2.
    ציון 19/07/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    על פניו נראה כי דווקא לכותב עניינים לא כשרים עם מהגרת העבודה הלא חוקית!
  • 1.
    אם אשכחך 19/07/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
    לפני שאתה מפרש את התורה לפי איך שאתה רוצה, כשהתורה הקדושה מדברת על גר היא מתכוונת לגר שהתגייר אז אנא ממך אל תנסה להוציא פסק הלכה מתורתנו הקדושה כאשר אתה כלל לא בקי בה. לעניין הכתבה, בהחלט נשמע כמעשה עורמה של האחיות אך צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שמגבשים דעה.
  • צודק מאד 19/07/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    מטפל מרויח כ4000שח..לחודש 48אלף לשנה זה כחצי מיליון שח לכל התקופה אחרי מכירת הבית הביטוח לאומי ימשיך לשלם שעירים.בנוסף
הלוואה חשבונות
צילום: freepik

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.

ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.

במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.

המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים

מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.

אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

תאונת דרכים תאונה רכב התנגשות
צילום: Istock

המבוטחת הודתה ששיקרה - ועדיין זכתה בכיסוי ביטוחי

אשה שהודתה לחוקר הביטוח כי שיקרה וטענה שבעלה נהג ברכב, הצליחה להוכיח כי למרות השקר, לא היתה לה כוונת מרמה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור איילון, שקבעה שאין כיסוי ביטוחי בשל "הודעה כוזבת". השופטים קבעו כי חששה של המבוטחת מתשלום ההשתתפות העצמית אינו שקול לכוונה להונות, והזהירו את חברות הביטוח מפני שימוש מרחיב מדי בטענת "מרמה"

עוזי גרסטמן |

בבוקר חורפי אחד בינואר 2023 התרחשה תאונת רכב פשוטה בנתיבות. רכב של פסיפיק רכב ותחבורה נפגע מרכב פרטי שיצא מחניה בנסיעה לאחור. לכאורה מדובר בעוד תיק ביטוחי שגרתי, אך מה שנראה תחילה כעניין טכני נהפך לפרשה משפטית עקרונית, שבמרכזה השאלה: האם שקר אחד קטן, גם אם נובע מחשש כלכלי, יכול לשלול מהמבוטח את צדקו? הנהגת, סיון פרץ, לא הכחישה כי הייתה מעורבת בתאונה, אך בהמשך שינתה את גרסתה וסיפרה לחוקר מטעם חברת הביטוח איילון כי בעלה הוא זה שנהג ברכב. מה שנראה בעיני חברת הביטוח כניסיון להונות, התברר בבית המשפט כמעידה אנושית שנבעה מחשש לשלם את ההשתתפות העצמית.

בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט אבי שליו, תיאר בית המשפט כיצד התגלגלה הפרשה. פרץ, שבאותו יום חזרה מטיפול רפואי עם בנה בן השלוש, יצאה מהחניה ופגעה ברכב החונה של פסיפיק. נהג הרכב הנפגע העיד כי ראה את פרץ יוצאת ממושב הנהג ומחליפה עמו פרטים, ואף חתמה לו על אישור שבו הודתה באחריותה. גם עובדת החברה אישרה בהקלטה סמוכה לאירוע כי פרץ היא זו שנהגה.

בחקירה הראשונה שקיימה עם חוקר חברת הביטוח, אישרה פרץ את הדברים במפורש. אלא שבחלוף זמן קצר יזמה שיחה נוספת, שבה שינתה את גרסתה וטענה כי בעלה היה מאחורי ההגה. היא הודתה מאוחר יותר כי עשתה זאת מחשש שתיאלץ לשלם את ההשתתפות העצמית, בעוד שבעלה, שעבד אצל המעסיקה שביטחה את הרכב, היה פטור מכך. בית המשפט התרשם מכנות דבריה. "נחזה שתכלית ההודעה הכוזבת היתה חששה לשאת בהשתתפות עצמית", כתב השופט שליו בפסק הדין שפורסם, והוסיף כי גרסתה נתמכת בהודעת ווטסאפ ששלחה לבעלה מיד אחרי התאונה, שבה תיארה כיצד בנה הקטן בכה והסיח את דעתה. גם בעלה העיד כי לא היה ברכב בזמן התאונה, והדברים נראו אמינים בעיני בית המשפט.

"העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית"

באיילון ראו את הדברים אחרת. מבחינתם מדובר במעשה חמור של מסירת פרטים כוזבים "במטרה להוציא כספים שלא כדין", כהגדרתם. לטענתם, ברגע שהמבוטחת הודתה ששיקרה, אין לה עוד זכות לקבל כיסוי ביטוחי, גם אם בדיעבד הוכח שהיא דווקא זו שנהגה ברכב. החברה הסתמכה על סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שקובע כי אם מבוטח מוסר עובדות כוזבות "בכוונת מרמה", המבטח פטור מחבותו. איילון טענה כי שלושת התנאים הדרושים לסעיף מתקיימים: נמסרו עובדות כוזבות, המבוטחת ידעה שהן אינן נכונות, והדבר נעשה כדי להפיק רווח כספי. "העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית", טענה החברה, "משום שתכלית הסעיף היא להרתיע מפני מרמה ולהגן על מערכת היחסים בין מבטח למבוטח".

בית משפט השלום לא קיבל את טענותיה. השופט שליו קבע בהכרעתו כי, "אין מקום להפעיל את חזקת השקר נגד הנתבעת", מכיוון שהמניע שלה לא היה מרמה אלא בלבול וחשש כספי. בעקבות כך, הוא חייב את איילון לשלם את מלוא הפיצוי בגין הנזק - 4,954 שקל, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,500 שקל.