בת זוג שטיפלה במסירות בבן זוגה או מנקה מאוקראינה שניצלה חולה סופני כדי לזכות ברכושו
בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי שסיפר סיפור על בחורה שהגיעה לארץ מאוקראינה, ולפי פסק הדין שניתן בבית המשפט ניצלה גבר חולה עימו הייתה מצויה בקשר זוגי, לשם קבלת כל רכושו לאחר שנפטר.
פסקי הדין שניתנו בסיפור אינם משתמעים לשני פנים. גם בערכאה הראשונה וגם בערכאה השניה במחוזי לאחר ערעור שהגישה האישה, בית המשפט לא קיבל את טענות האישה, אזרחית אוקראינה כי לאחר שניהלה קשר זוגי במשך מספר שנים בן זוגה מרצונו החופשי העניק לה בצוואתו את כל רכושו.
בית המשפט פסל את הצוואה האחרונה של בן הזוג וקבע כי רכושו יועבר לאחייניותיו על פי צוואה קודמת שכתב.
אך לא תמיד פסק הדין מספר את כל הסיפור. לאחר פרסום פסק הדין פניתי לביזפורטל בשמי ובשם שכנים נוספים שהתגוררו בסמכות לדירתו של המנוח והכירו את הסיפור ואת בת הזוג, אזרחית אוקראינה, לטעמנו בית המשפט שגה ולא הבין את הסיפור כפי שהיה באמת. ביקשנו לספר את הסיפור האמיתי.
עוול עשה בית המשפט לאישה שניהלה קשר זוגי רגיל עם גבר שהיה בודד במשך שנים רבות עד שהגיעה לחייו.
מה חושב וראה בעל דירה בבניין שממול לדירת המנוח חולה הסרטן עליו ועל בת זוגו האוקראינית?
אני הייתי שכנו של המנוח והאישה האוקראינית, אני מתגורר בבניין שממול ואני רוצה לספר את הסיפור האמיתי. החלטתי לספר את הסיפור שנגע לליבי כפעיל חברתי וכמתנדב לשעבר ברווחה שראה הרבה עוולות בחייו בגילו המופלג.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיפור החל כאשר תושבת אוקראינה לשעבר, נוכרייה נאה שהגיע לישראל כתיירת לפני כשני עשורים, בשנות הארבעים לחייה, הכירה ישראלי יהודי וחיה עמו כ-10 שנים ואף נישאה לו בסופו של דבר בנישואים אזרחיים שנעשו באוקראינה.
הזוג הטרי שב לישראל והתגורר בבת ים לאחר חצי שנה הבעל נעלם וגופתו נמצאה בחולות דרום הארץ. האלמנה האוקראינית לא זכתה לאזרחות ישראלית ולזכויות מהביטוח הלאומי.
בינתיים מצבה הכלכלי של האלמנה הטרייה הלך והתערער. במצוקתה לא יכלה לעמוד לבדה בתשלום שכר הדידה שבה גרו.
חיפש נואשות בת זוג
השכן מהבניין שממול שהכיר את האוקראינית ובן זוגה מהבילויים המשותפים שהיו לו עם בני הזוג, היה אלמן ערירי שחיפש נואשות לעצמו בת זוג. לאחר הסיפור הוא עט על ההזדמנות שנקרתה לפניו והציע לאלמנה של חברו לעבור להתגורר עמו כבת זוג לכל דבר ועניין. הוא התגאה בבת הזוג ואהב להתרועע אתה בפני חבריו.- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- מכירת מניות בבניין מושכר לא מזכה בהטבות מס לפי החוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
האישה האוקראינית קיבלה את ההזמנה בחיוב ועברה להתגורר בביתו כעקרת בית וכבת זוג לכל דבר ועניין. הם אף פנו לביטוח הלאומי בניסיון להסדיר ולמסד את חייהם. האחיות של האלמן אף נתנו מכתבי המלצה בנדון. בינתיים מחלקת ההגירה עצרה את האוקראינית ועמדה לגרש אותה לאוקראינה. האלמן הזדעק לשדה התעופה בלוד לשחרר אותה ושילם ערבות של עשרות אלפי שקלים לצורך שחרורה. וכך הוא החזיר אותה אליו לביתו.
הזוג המאושר בילה עם חברים, הוא קנה לעצמו רכב חדש והם היו נוסעים להתארח בערבי שישי אצל אחיותיו בעיר נתניה.
סעדה אותו 24/7
בינתיים לאוקראינית נודע כי לבן הזוג החדש שלה התפתח סרטן ממאיר בערמונית. כאשה נאמנה לבן זוגה היא ליוותה אותו לקופת החולים ולבית החולים בעת הצורך כאשר היא תומכת בו וסועדת אותו 24/7 כולל שבתות וחגים. בינתיים מצבו הרפואי החל להידרדר.
במשך 4 שנים משנת 2015 היא גרה עימו, השניים לא הספיקו למסד את הנישואין ביניהם עקב הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי. היא העבירה את רכושה לדירתו בזמן שנאלצה לפנות את הדירה שבה גרה בשכירות עם בן הזוג הקודם. הביטוח הלאומי הכיר בה כידועה בציבור שלו.
האישה האוקראינית לא יודעת קרוא וכתוב בעברית ודוברת עברית עילגת ומשובשת ולא כל מילה או משפט היא מבינה ולפעמים אף מבינה הפוך ממה שנאמר. היא טרף קל ונוח לעקיצה. אכן היא נעקצה לא פעם ולפיכך היא סובלת מחוסר אמון באנשים שלא דוברים את שפתה והיא לחוצה וחיה באי שקט מוחלט.
אין לה אזרחות ישראלית ולא תושבות ולכן אין לה אפילו חשבון בנק כאן ובטח לא פנקס שיקים. למחייתה היא נאלצת לעבוד בעבודות דחק מזדמנות בשכר מזומן שמתחת למינימום. היא כבר כעשרים שנה בארץ ללא שום מעמד.
המנוח אהב והעריך אותה והבטיח לדאוג לה וכשהבין כי אף אחד לא בה לבקר אותו בביתו בעת מחלתו, החליט לרשום צוואה לטובתה שהייתה היחידה שדאגה לו ממש בנאמנות והייתה איתו 24/7 ללא חופשות כולל שבתות וחגים. לפיכך הם נסעו ביוזמה משותפת לעו"ד דוברת רוסית כדי שתוכל לתרגם לה את תוכן הצוואה שהחליט ויזם שתכתב עבורה.
לאחר מותו החלו להתנכל לה
לאחר מותו בגיל 70, האחיות פנו לבית הדין לענייני משפחה וטענו כי למעשה היא לא הייתה בת זוג שלו אלא עובדת ניקיון או מטפלת ללא שכר וכי אחיהן פשוט רימה אותה והוליך אותה שולל בידיעתן.
הן אף שכרו חוקרת פרטית במטרה להציג את האישה האוקראינית כנוכלת שהגיעה לארץ באופן לא חוקי על מנת להשתלט על קשיש כדי לרשת אותו בהשפעה לא הוגנת. מדובר באישה שהיא כיום בת 64.
לאחיות היה נוח מאד כאשר אחיהן החולה במחלה קשה שעשה את צרכיו במיטה הייתה מי שטיפלה בו וסעדה אותו בימיו הקשים ביותר במקומן. הן לא טרחו לבוא לעזור או לבקר אותו. הן פשוט חיכו למותו והחזיקו בידן צוואה קודמת שכתב להן אחיהן בטרם היה הבן זוג של האישה האוקראינית.
לאחר מותו, הביטוח הלאומי שהכיר בבת הזוג האוקראינית כידועה בציבור שלו, התחיל לשלם לה קצבת שאירים. אולם זמן קצר לאחר מכן הביטוח הלאומי הפסיק לשלם לה כי כנראה היה למישהו אינטרס לפעול מאחורי גבה כדי לחנוק אותה כלכלית ולגרשה מהארץ.
ברצוני לציין כי התורה מטעימה את החובה לנהוג ביחס שוויוני כלפי הגר: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר בתוככם" ( שמות י"ב, מ"ט).
התורה לא מסתפקת באזכור גרידה של הגרות והעבדות במצרים, אלא פונה בצורה מפורשת לתודעתנו ולמצפוננו באמרה: ואתם ידעתם את נפש נגר" ( שמות כ"ג ט').
בית המשפט התעלם
כאן ראוי לציין כי בית המשפט קיבל מסמכים רבים המעידים על היותה בת זוג של המנוח וידועה שלו בציבור. בין המסמכים מכתבים והמלצות לביטוח הלאומי שכתבו חבריו ואפילו האחיות ובני זוגן בהיות המנוח בחיים בשנותיהם הראשונות כזוג. אולם השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בערכאה הראשונה תמר סנונית פורר לא התרשמה או התעלמה מכך.
משום מה נוח היה לכבוד השופטת להכיר בידועה בציבור כמנקה או מטפלת ללא שכר וללא חופשות וללא זכויות מינימליות של בן אדם.
אילו באמת הייתה בת הזוג האוקראינית עובדת ניקיון או מטפלת אז היו חייבים לשלם לה שכר ולשלם עבורה לביטוח הלאומי ולקרן פנסיה כנהוג במדינה שלנו עפ"י החוק.
עצם ההתעלמות של בית המשפט מכל הזכויות המגיעות לה עפ"י חוק, הופכת אותה למעשה "לשפחה חרופה" בחסות בית המשפט לענייני המשפחה.
השופטת התרשמה מהחוקרת הפרטית שטענה כי היא הייתה מגיעה לבנק עם המנוח כאשר היא דוחפת אותו בכיסא גלגלים כדי להוציא כסף מחשבונו לצורכי מחייתם כאילו היא לוקחת הכסף לעצמה ללא יכולתו להגיב. נשאלת השאלה האם חולה סרטן ובת זוגו לא זקוקים לקחת כסף מחשבון הבנק לצורכי מחייה? האם ציפו ממנה שיחיו מהאוויר?
בנוסף, גם ידוע שהמנוח העביר זמן קצר לפני פטירתו עשרות אלפי שקלים לחבר וותיק שלו. לזאת השופטת כלל לא התייחסה.
השופטת גם התרשמה רק מחוות דעת של רופא מומחה שלא הכיר או ראה את החולה והתעלמו מחוות דעת שכתבו רופאים שטיפלו בו.
עוד נטען בבית המשפט כי היא העלימה את הטלפון של המנוח. עלי לציין כי לאחר מותו חברת הסלולר הפסיקה את השירות של הנייד הזה והוא נהפך לאבן שאין לו הופכין. היא עשתה סדר וניקיון בדירה לאחר מות בן זוגה וזרקה לפח או חילקה או מכרה חפצים שאין לה בהם צורך כפי שכל אלמנה טרייה הייתה נוהגת בדירה. היא השליכה לפח כלי מיטה, כלי גילוח, כלי צחצוח ורחצה.
היא לא תיארה לעצמה שידרשו ממנה לשמור חפצים של המנוח ולשמור את הבית בבלגן כאילו היה מוזיאון.
דרשו ממנה הסבר לכל דבר בשפה העברית שלא שגורה בפיה והתייחסו אליה לא בכפפות של משי.
חוסר צדק
לאור כל זאת ובצער רב החלטתי להביע את סלידתי ואת דעתי והתרשמותי על חוסר הצדק והעוול הזועק לשמים שנעשה כאן, זאת כאשר נודע לי כי האחיות בחסות בית המשפט הגיעו לדירת הידועה בציבור עם שוטר ללא ידיעתה ובעת היעדרותה מהבית, פרצו את המנעול של דלת הכניסה והחליפו את צילינדר הדלת.
ככה הן השתלטו על הדירה ועל כל רכושה הדל והשליכו אותה כמו כלב מצורע אל הרחוב ללא כל רכוש וללא כסף שהשאירה בדירה ושלחו לה הודעה בוואטסאפ שהם החליפו מנעול לדלת וכי לא הצליחו להתקשר אליה. הם הודיעו לה שיסכימו לתת לה יום אחד להוציא את חפציה מהדירה או מה שישאירו לה.
נציין עוד כי השופטת התעלמה לחלוטין ממסמכים וראיות שבמסגרתם שב והצהיר המנוח בפני גורמים רשמיים ומשפטיים בדבר רצונו בצוואה ויחסיו הזוגיים עם עימה.
זה היה משפט למעשה חד צדדי כאילו נעשה במעמד צד אחד. האוקראינית הגישה בשארית כוחותיה הכלכליים והדלים בקשה לערעור בפני שלושה שופטים, תגובתם הייתה מהירה מהצפוי, הם פסקו נגדה והטילו עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד ורשמו לה שהיא יכולה לפנות לבית הדין העליון וזה למעשה לעג לרש.
לא ציפיתי ולא האמתי עד כמה ירחיק להגיע בית משפט בישראל מעשיית צדק לגר הגר בתוכנו. למעשה בפסק הדין שלהם הם הותירו אותה "כשפחה חרופה".
- 4.שי 22/07/2023 14:00הגב לתגובה זונראה שגם ב2023 מה שהכריע את תוצאות המשפט זו גזענות שעדיין קיימת כלפי זרים
- א 04/06/2024 18:35הגב לתגובה זוואם היה הפוך והיה זוכה הייתן אומרים עליה ז...רוסיה בנוסף זו לא מדינתה ויש השלכות להסתננות
- 3.רפי הישר 20/07/2023 01:55הגב לתגובה זואוקראינה מספקת רמאים ונוכלים מה גם שהנוכלת הגיע ארצה באופן לא חוקי
- 2.ציון 19/07/2023 18:33הגב לתגובה זועל פניו נראה כי דווקא לכותב עניינים לא כשרים עם מהגרת העבודה הלא חוקית!
- 1.אם אשכחך 19/07/2023 15:43הגב לתגובה זולפני שאתה מפרש את התורה לפי איך שאתה רוצה, כשהתורה הקדושה מדברת על גר היא מתכוונת לגר שהתגייר אז אנא ממך אל תנסה להוציא פסק הלכה מתורתנו הקדושה כאשר אתה כלל לא בקי בה. לעניין הכתבה, בהחלט נשמע כמעשה עורמה של האחיות אך צריך לשמוע את שני הצדדים לפני שמגבשים דעה.
- צודק מאד 19/07/2023 16:49הגב לתגובה זומטפל מרויח כ4000שח..לחודש 48אלף לשנה זה כחצי מיליון שח לכל התקופה אחרי מכירת הבית הביטוח לאומי ימשיך לשלם שעירים.בנוסף
“שש שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת
הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
היא עלתה לישראל מאוקראינה בסוף 2016, מצאה עבודה במהרה במאפייה קטנה בדרום, והחלה לעבוד לילות שלמים כדי לפרנס את עצמה. במשך שש שנים עבדה ויקטוריה בלייבה במאפייה שבבעלות עשהאל ידאעי - 12 שעות במשמרת, לעתים יותר, כמעט בלי ימי חופשה, בלי הפקדות לפנסיה ובלי תשלום על שעות נוספות. רק כשהיא הבינה שדבר לא עומד להשתנות, היא שלחה מכתב התראה, ובחלוף שבוע גם מכתב התפטרות. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר למעשה בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה פיצויים נרחבים על עוולות שנמשכו שנים. פסק הדין, שניתן בידי השופטת רינת סיני־אלוש ביחד עם נציגי הציבור עינב מורדוך ויפה פחימה, מתפרש על פני עשרות עמודים ומתאר סיפור של עובדת שנוצלה בעבודה ממושכת בתנאים קשים, תוך הפרה בוטה של חוקי העבודה הבסיסיים ביותר.
בית הדין קבע כבר בתחילת פסק הדין כי תלושי השכר שהונפקו לבלייבה “חסרי כל ערך”. השופטת סיני־אלוש ציינה כי הם לא שיקפו את תנאי עבודתה או את השכר ששולם בפועל, וכי הנתבע עצמו הודה שהתלושים נערכו “מטעמים שאינם קשורים לתכלית שלשמה הם נועדו - שעניינם התחמקות משתלום מס”. בעדותו בבית הדין, אמר ידאעי במפורש כי, “חטאתי כלפי רשויות המס, נכון, מוכן לתת על זה את הדין”. בפועל בלייבה קיבלה את שכרה השבועי במזומן - 2,000 שקל בתחילת תקופת עבודתה, ו-900 שקל בשבוע בתקופה המאוחרת יותר. “אופן תשלום השכר אינו שנוי במחלוקת”, כתבה השופטת, “והנתבע הודה כי תשלום השכר חושב לפי דו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת, בהתאם לתעריף שנקבע בכל תקופה”.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך המשפט נגעה לשאלה אם העסק של ידאעי נחשב מאפייה או רק מקום לשיווק מאפים, שכן על פי ההגדרה המשפטית לכך תלוי גם תחולתו של צו ההרחבה בענף האפייה. בלייבה טענה שעבדה במאפייה עצמה, ליד התנור, כשהיא לשה בצקים ואופה פיתות. מנגד, הנתבע טען שעיקר עבודתה היה באריזה ובניקיון. בית הדין בחן את העדויות וקבע כי, “המסקנה היא שעבודתה של התובעת היתה בייצור פיתות, לרבות אפייתן בתנור ואריזתן”. בהתאם לכך, נקבע כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על יחסי העבודה, וכפועל יוצא - בלייבה זכאית לתוספת לילה ולגמול שעות נוספות לפי ההסדרים הקבועים בצו.
“עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות"
בלייבה העידה כי עבדה שישה ימים בשבוע, במשמרות שנמשכו בין 12 ל-13 שעות ביום, כמעט תמיד בלילות. היא סיפרה שהיתה מגיעה לעבודה בין 22:00 ל-2:00 בלילה, ועובדת עד שעות הבוקר. בית הדין קבע כי אכן כך היה: “אין חולק שהתובעת הועסקה בשעות נוספות ובשעות לילה, מבלי שקיבלה תגמול על כך". הנתבע לא חלק על כך, ואף הודה כי שולם לה שכר אחיד לכל שעות העבודה, בלי גמול על עבודה מעבר לשמונה שעות ביום. השופטת הדגישה כי הנתבע אף לא הציג את כל דו"חות הנוכחות, אף שהודה כי הם קיימים. “עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות... והדו"חות המצויים ברשותו לא הוגשו לתיק", נכתב בהכרעת הדין. בהתאם לכך, חישב בית הדין את גמול השעות הנוספות ותוספת הלילה לפי דו"חות שנמצאו, ופסק לבלייבה סכום של 82,809 שקל עבור שעות נוספות ו-163,461 שקלים כתוספת לילה.
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב פסק הדין עומדת ההכרעה הדרמטית: האם מדובר בהתפטרות רגילה, או בהתפטרות בדין מפוטרת, המזכה בפיצויי פיטורים. בלייבה טענה כי אחרי שנים שבהן הופרו זכויותיה, היא שלחה לנתבע מכתב התראה וביקשה להסדיר את התשלומים בתוך שבעה ימים, אך הוא התעלם ממנה והשיב לה בזלזול. רק אז היא שלחה מכתב נוסף, ובו הודיעה על התפטרותה. ידאעי טען מצדו כי בלייבה תכננה לעזוב ממילא, משום שהתכוונה לעבור דירה ולעזוב את בן זוגה. אבל בית הדין לא קיבל את גרסתו. השופטת סיני־אלוש קבעה כי, “אין חולק כי נסיבות העניין עונות על התנאי הראשון, בדבר נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. התובעת הועסקה משך שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות". עוד היא הוסיפה כי, “התובעת הוכיחה כי בזמן אמת לא היה בכוונת הנתבע לפעול לתיקון ההפרות. אי מתן התראה סבירה אינו שולל את זכאותה לפיצויי פיטורים". בהתאם לכך, נקבע כי יש לראות בהתפטרותה של בלייבה כפיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והיא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 44,254 שקל.
לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.
א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה". יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.
אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.
האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?
כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".
