עוזי לוי ממבנה בטוח: "הביקושים למשרדים בתל אביב עדיין חזקים"
"בהשוואה לקיפאון בתקופת המלחמה, היום כבר מרגישים תנועה בשוק המשרדים. אני לא יכול לדווח על כך שסגרתי חוזה משמעותי כלשהו, אבל יש יותר תנועה, וגם הזרים מזהים כבר את סוף המלחמה, ומגיעים". כך אומר עוזי לוי, מנכ"ל חברת הנדל"ן המניב, מבנה, בהמשך לדוחות החברה, המתפרסמים היום.
הדוחות מצביעים על עלייה של 9% ב-NOI מנכסים זהים בישראל: כ-745 מיליון שקל, בהשוואה לכ-684 מיליון שקל בשנת 2022. ה-FFO מנכסים מניבים בשנת 2023 עלה בכ-11%: כ-603 מיליון שקל, בהשוואה לכ-544 מיליון שקל בשנת 2022. יחד עם זאת, ה-FFO מנכסים מניבים ברבעון הרביעי של השנה, ירד: רמה של 144 מיליון שקל, בהשוואה לכ-148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-NOI מנכסים זהים בישראל ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלה בכ-2% לכ-182 מיליון שקל, בהשוואה לכ-178 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022, והושפע ממתן הקלות לשוכרים בסך של כ-4 מיליון שקל בשל המלחמה. בנטרול ההקלות לשוכרים, נרשמה עלייה של 4.5% לכ-186 מיליון שקל, בהשוואה לכ-178 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.
ה-NOI הכולל מנכסים מניבים ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלה, והסתכם בכ-201 מיליון שקל, בהשוואה לכ-200 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.
לדברי לוי, "בתל אביב ניתן לזהות שתי מגמות מרכזיות: ביקושים חזקים והתמתנות מחירים. לעומת זאת, במעטפת של תל אביב - פתח תקוה ,חולון, רמת גן ובני ברק, הביקושים הרבה יותר מתונים. לקוחות לוקחים את הזמן בחתימת חוזים, ויש להם דרישות גבוהות יותר".
- מבנה רושמת יציבות בהכנסות, מאשררת תחזיות לשנה
- מבנה: הרווח הנקי זינק ב-85% ל-211 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, העובדה שמבנה היא חברה יציבה פיננסית, עם יתרות מזומנים ומסגרות אשראי בלתי מנוצלות בהיקף כולל של כ-2.4 מיליארד שקל , מאפשרים לה, למרות התקופה, "מצד אחד להיות יציבים ורגועים, ומצד שני, לנצל הזדמנויות. לחברה יש תוכניות פיתוח גדולות, בתל אביב, הרצליה וכפר סבא - כולן על קרקעות היסטוריות שלנו. בסה"כ מצויה החברה בשלבי פיתוח ותכנון של למעלה מ-20 פרויקטים בייזום, כשמרביתם בלב אזורי ביקוש. "
פורטפוליו החברה כולל למעלה מ-560 נכסים מניבים פעילים רק בישראל, בשיעור תפוסה של 92.8%, ולדברי לוי, זה שיעור תפוסה גבוה בהשוואה לתקופה שלפני שנתיים, אך נמוך בהשוואה לשנה שעברה. זאת בין היתר בשל העובדה כי לחברה היו באחרונה פינויים גדולים, בהם של בנק המזרחי מרחוב אחוזת בית בתל אביב (המזרחי מכר למבנה את המבנה לפני כשלוש שנים, תמורת כחצי מיליארד שקל); במבנה בנוף הגליל, הממשלה עברה לקריית הממשלה, וכעת מתנהל מו"מ מול גורם ממשלתי אחר לשכירת הנכס. ואילו בשטח לוגיסטיקה שהתפנה, החברה נמצאת לקראת חתימה. "באופן כללי", לדברי לוי, "זה מעיד על כך שאזורי תעשיה ולוגיסטיקה, ומסחר, הם חזקים, ואילו תחום המשרדים פחות".
לדבריו, למרות שמבנה מעורבת בנדל"ן למגורים דרך פרוייקטי נדלן מניב שיש בהם עירוב שימושים – כמו פרוייקט הסוללים, בשכונת בצרון; 400 דירות בפרוייקט המערב מסחר וגמורים, ביגאל אלון; ופרוייקט בשדה דב , עם אלייד ולוינשטיין - הרי שאין בכוונתה להיכנס לתחום המגורים.
- 2.ביבי זה אסון 31/03/2024 07:38הגב לתגובה זופייק ניוז
- 1.אפילו הייתי אומר שיש מחסור (ל"ת)קבלן 27/03/2024 19:22הגב לתגובה זו

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.