אנרגיה סולארית
צילום: Getty images Israel

אושר: 15 שנה לאחר השקתו - התקן הישראלי לבנייה ירוקה יהפוך מחייב

עד עתה היה התקן וולונטרי ואומץ רשמית בקרב חלק מהערים; יישומו ייעשה הדרגתית החל מיולי 2021 והוא צפוי לצמצם משמעותית את צריכת האנרגיה, החשמל והמים. גם עבור המשקיעים מדובר באפשרות השקעה מעניינת לטווח הארוך

מורן ישעיהו | (1)

(עדכון - 13:45) ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה פה אחד את החלתו של התקן הישראלי לבנייה ירוקה בכל הארץ. יישומו ייעשה באופן הדרגתי החל מיולי 2021. 

התקן הירוק, ת"י 5281, הושק לפני 15 שנה והוא נועד לצמצם את ההשפעות השליליות של תהליך הבנייה ושל השימוש במבנים על הסביבה, אך עד היום היה התקן וולונטרי, ולמעט ראשי עיריות פורום ה-15 שאימצו אותו ביוני 2013, הוא לא היה מחייב. עתה כאמור, התקן יהפוך מחייב בקרב כלל הרשויות.  

מבנים מהווים גורם מרכזי בפליטות מזהמים לאוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה. לפיכך, יישום עקרונות הבניה הירוקה יתרום, בין היתר, להפחתה משמעותית של צריכת אנרגיה, חשמל ומים, ולסביבה בריאה יותר עבור הדיירים. כמו כן, מבחינת המשקיעים זו עשויה להיות השקעה מעניינת לטווח ארוך, שכן מבנים מסוג זה נוטים להימכר במהירות רבה יותר ובדרך כלל מחירם בשוק גבוה יותר ממבנים בעלי נתונים דומים שאינם ירוקים.

ציון עובר לבניין ירוק - 55 נקודות

התקן מחולק לתשעה תחומים שלגביהם נקבעו מדדים המבחינים מהי בנייה ירוקה. התקן ערוך כסדרה של חלקים המתאימים לסוגי מבנים שכיחים. בכל חלק קבועים הפרמטרים של בנייה ירוקה שבהם נדרשים לעמוד מבנים ומתחמים דוגמת בנייני מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסניות ובתי מלון, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית, בנייני גרעין ומעטפת ומבני תעשייה.

בדומה לתקנים מקבילים בעולם, התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות בזכות ועמידה בתנאי סף מתחומים שונים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. בתקן קיימות דרגות שונות כלהלן: 55 נקודות = 1 כוכב ירוק, 65 נקודות = 2 כוכבים, 75 נקודות = 3 כוכבים, 85 נקודות = 4 כוכבים, 95 נקודות ומעלה = 5 כוכבים. לכל דרישה ניקוד מסוים. בניין ירוק הוא מבנה בתכנון שבביצוע צובר 55 נקודות.

תקן זה מתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל בבנייה חדשה (מגורים, משרדים, מסחר, ציבור, חינוך, בריאות וכדומה) כמו גם למבנים העומדים בפני שיפוץ.

להלן פירוט ההוראות שיחולו החל מה-1 ביולי 2021:

בהתייחס להחלטה מסר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כי "ההתאחדות מלווה את הדיונים בנושא התקינה הירוקה מיומה הראשון ולאורך כל הדרך תמכה בהפיכתה למחייבת. אנו דורשים, כי חובת הבניה בתקן הירוק תחול על כולם. המדינה, הרשויות המקומיות וכל הגופים הציבוריים הבונים כיום בישראל צריכים להוביל את הבניה הירוקה ואין מקום לוותר להם על חובת העמידה בתקינה הזו.

"בסופו של יום, גני  הילדים ובית הספר של הילדים של כולנו, המשרדים, המפעלים ושאר המבנים שבהם אנחנו עובדים ומבלים חלקים גדולים מכל יום, צריכים להיות הראשונים שיבנו בבניה ירוקה ואיכותית. אנחנו מצפים מהמדינה להיערך מראש לעומס על מעבדות ומכוני בדיקה על מנת שלא יהוו צוואר בקבוק תכנוני, ומצפים ממנה ומהרשויות המקומיות לעמוד בהתחייבות וליצור מערכת תמריצים לקידום בניה ירוקה גם למקבלי ציון שני כוכבים ומעלה בתקן הירוק".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 20/02/2020 17:39
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."