אנרגיה סולארית
צילום: Getty images Israel

אושר: 15 שנה לאחר השקתו - התקן הישראלי לבנייה ירוקה יהפוך מחייב

עד עתה היה התקן וולונטרי ואומץ רשמית בקרב חלק מהערים; יישומו ייעשה הדרגתית החל מיולי 2021 והוא צפוי לצמצם משמעותית את צריכת האנרגיה, החשמל והמים. גם עבור המשקיעים מדובר באפשרות השקעה מעניינת לטווח הארוך

מורן ישעיהו | (1)

(עדכון - 13:45) ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה פה אחד את החלתו של התקן הישראלי לבנייה ירוקה בכל הארץ. יישומו ייעשה באופן הדרגתי החל מיולי 2021. 

התקן הירוק, ת"י 5281, הושק לפני 15 שנה והוא נועד לצמצם את ההשפעות השליליות של תהליך הבנייה ושל השימוש במבנים על הסביבה, אך עד היום היה התקן וולונטרי, ולמעט ראשי עיריות פורום ה-15 שאימצו אותו ביוני 2013, הוא לא היה מחייב. עתה כאמור, התקן יהפוך מחייב בקרב כלל הרשויות.  

מבנים מהווים גורם מרכזי בפליטות מזהמים לאוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה. לפיכך, יישום עקרונות הבניה הירוקה יתרום, בין היתר, להפחתה משמעותית של צריכת אנרגיה, חשמל ומים, ולסביבה בריאה יותר עבור הדיירים. כמו כן, מבחינת המשקיעים זו עשויה להיות השקעה מעניינת לטווח ארוך, שכן מבנים מסוג זה נוטים להימכר במהירות רבה יותר ובדרך כלל מחירם בשוק גבוה יותר ממבנים בעלי נתונים דומים שאינם ירוקים.

ציון עובר לבניין ירוק - 55 נקודות

התקן מחולק לתשעה תחומים שלגביהם נקבעו מדדים המבחינים מהי בנייה ירוקה. התקן ערוך כסדרה של חלקים המתאימים לסוגי מבנים שכיחים. בכל חלק קבועים הפרמטרים של בנייה ירוקה שבהם נדרשים לעמוד מבנים ומתחמים דוגמת בנייני מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסניות ובתי מלון, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית, בנייני גרעין ומעטפת ומבני תעשייה.

בדומה לתקנים מקבילים בעולם, התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות בזכות ועמידה בתנאי סף מתחומים שונים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. בתקן קיימות דרגות שונות כלהלן: 55 נקודות = 1 כוכב ירוק, 65 נקודות = 2 כוכבים, 75 נקודות = 3 כוכבים, 85 נקודות = 4 כוכבים, 95 נקודות ומעלה = 5 כוכבים. לכל דרישה ניקוד מסוים. בניין ירוק הוא מבנה בתכנון שבביצוע צובר 55 נקודות.

תקן זה מתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל בבנייה חדשה (מגורים, משרדים, מסחר, ציבור, חינוך, בריאות וכדומה) כמו גם למבנים העומדים בפני שיפוץ.

להלן פירוט ההוראות שיחולו החל מה-1 ביולי 2021:

בהתייחס להחלטה מסר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, כי "ההתאחדות מלווה את הדיונים בנושא התקינה הירוקה מיומה הראשון ולאורך כל הדרך תמכה בהפיכתה למחייבת. אנו דורשים, כי חובת הבניה בתקן הירוק תחול על כולם. המדינה, הרשויות המקומיות וכל הגופים הציבוריים הבונים כיום בישראל צריכים להוביל את הבניה הירוקה ואין מקום לוותר להם על חובת העמידה בתקינה הזו.

"בסופו של יום, גני  הילדים ובית הספר של הילדים של כולנו, המשרדים, המפעלים ושאר המבנים שבהם אנחנו עובדים ומבלים חלקים גדולים מכל יום, צריכים להיות הראשונים שיבנו בבניה ירוקה ואיכותית. אנחנו מצפים מהמדינה להיערך מראש לעומס על מעבדות ומכוני בדיקה על מנת שלא יהוו צוואר בקבוק תכנוני, ומצפים ממנה ומהרשויות המקומיות לעמוד בהתחייבות וליצור מערכת תמריצים לקידום בניה ירוקה גם למקבלי ציון שני כוכבים ומעלה בתקן הירוק".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 20/02/2020 17:39
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.