ריט 1 הודיעה על רכישת 51% ממגדל היובל תמורת 120 מיליון שקלים

ריט 1 הודיעה על רכישת חברות המחזיקות בחברה השולטת ב-51% מקריית הממשלה בתל אביב תמורת 120 מיליון שקלים
גיא עיני |

ריט 1 מדווחת על רכישת חברות (רוק גלן אחזקות, Dakota consulting וראול פארמונט ניהול) המחזיקות ב-51% מחברה המחזיקה במגדל היובל בתל-אביב, היקף העסקה מוערך ב-120 מיליון שקל. במסגרת העסקה, ריט 1 תרכוש מספר חברות המחזיקות בשרשור ב-51% מחברה בשם מחצית היובל, המחזיקה במגדל היובל בתל אביב.

ריט 1 אומרת כי יתרת הונה של מחצית היובל מוחזקת בידי אפריקה ישראל נכסים מתוך התמורה, 10 מיליון שקל, שולמו כמקדמה במועד החתימה על ההסכם, כנגד בטחונות מתאימים, סכום זה שולם מתוך מסגרות האשראי של הקיימות של החברה. במועד השלמת העסקה, החברה תשלם למוכר 90 מיליון שקלים נוספים, וכן תקצה לו, בהקצאה פרטית, מניות רגילות של החברה ששווין, אשר יקבע על פי ממוצע מחירי הסגירה של מניות החברה במהלך 20 ימי המסחר האחרונים שקדמו למועד ההשלמה, הינו 20 מיליון שקלים.

השלמת העסקה כפופה להתקיימות שני תנאים מתלים: 1. קבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקים. 2. קבלת אישור הגופים המממנים את מחצית היובל לעיסקה. על התנאים המתלים להתקיים תוך 60 ימים מחתימת ההסכם, אלא אם התקופה להשלמה הוארכה בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם.

מגדל היובל הינו מגדל משרדים בשטח של כ- 67 אלף מ"ר וחניון הכולל כ- 1,300 מקומות חניה. כ- 45 אלפי מ"ר משטחי הנכס ו- 550 חניות מושכרים למדינת ישראל עד לסוף שנת 2029 , כאשר למדינה אופציה לרכוש את השטח המושכר על ידה ביום 1.1.2025 במחיר שנקבע מראש, לאחר מתן הודעה שנה מראש.

ריט מדווחת כי הרווח לפני מס של מחצית היובל הסתכם בשנת 2017 , בנטרול עליה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, לסך של כ- 30 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'

כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.