בנק ישראל: "החשיפה לשוק הדיור היא הסיכון הגדול ביותר למערכת הבנקאית"

בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2016, עם התייחסות למחירי הדירות
ענת דניאלי | (22)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית למערכת הבנקאית למחצית השנייה של 2016. מדובר בדו"ח שבוחן את הסיכונים שעומדים בפני המערכת הפיננסית המקומית. ומה הסיכון הגדול ביותר? שוק הדיור כמובן.

וכך נכתב בדו"ח: "החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה את הסיכון העיקרי והמשמעותי ביותר, מפני שהבנקים חשופים מאוד למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, אולם בחודשים האחרונים חלה התמתנות בחשיפה. הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מכיוון שיש מִתאם גבוה בין הסיכונים הנובעים מסוגי האשראי הנידונים".

על פי בנק ישראל התרחיש האפשרי הוא מצב בו תתהפך מגמת עליות המחירים: "הסיכון הנשקף מירידות חדות במחירי הדירות נובע מכך שהבנקים מתאפיינים בחשיפה גבוהה למשכנתאות ולאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם לאשראי הצרכני, המתואם עם סוגי אשראי אלו. ירידה חדה במחירי הנכסים עלולה להתגלגל לצמצום הפעילות והצריכה, תהליך שעלול לפגוע בכלכלת ישראל כולה. פגיעה כזאת עלולה להקשות על לווי המשכנתאות לעמוד בהחזרי המשכנתא או למכור את הנכסים כדי להתגבר על קושי בהחזר"

כניסת המוסדיים לענף המשכנתא - פיזור הסיכון או משבר כלל מערכתי

בבנק ישראל התייחסו לרכישתם תיקי משכנתאות מצד המוסדיים: "במקביל לבנקים הגדילו גם המוסדיים את חשיפתם למשכנתאות, הן ישירות והן דרך רכישות של תיקי משכנתאות מהבנקים. בבנק ישראל ציינו בהקשר הזה כי "חשיפתם לאשראי לדיור הגיעה בספטמבר 2016 לכדי 5.6 מיליארדי שקל, תוך גידול בעל שיעור משמעותי של 45% (כ 2.5- מיליארדי שקל) – בחצי השנה שקדמה לכך. בינתיים חשיפה זו אינה משמעותית יחסית להיקף הנכסים שהמוסדיים מנהלים".

"זאת ועוד, כאשר אשראי לדיור עובר מהבנקים למוסדיים, הדבר מוביל ישירות לפיזור הסיכון בין הגופים. אולם אם החשיפה תגיע לממדים משמעותיים תגבר הקישוריות בין הגופים הפיננסיים, והדבר יגדיל את ההסתברות שמשבר בחלק מהמערכת יהפוך למשבר כלל-מערכתי. יתר על כן, מכירת תיקי המשכנתאות מהבנקים למוסדיים אמנם משפרת את יכולת הבנקים להמשיך להעמיד לציבור משכנתאות חדשות, אולם בכך היא מגדילה עוד את החשיפה לשוק הדיור – של כלל המוסדות הפיננסיים. בהקשר זה יש להזכיר כי כ-31% ממלאי האג"ח התאגידיות, וכ-28% מהאג"ח שהונפקו במהלך 2016 , משתייכות לענף הבינוי והנדל"ן".

אפילו שהתשואה על דירה היא מתחת ל-3%  יש כדאיות ברכישות

בדו"ח מציינים כי מחירי הדירות בישראל ממשיכים לעלות, וב-12 החודשים שחלפו עד נובמבר 2016 הם עלו ב-8.1%. "העלייה שחלה בשנים האחרונות במחירי הדירות התרחשה בד בבד עם הירידה בתשואות ארוכות הטווח ובריבית על המשכנתאות. התשואה על דירה ממשיכה לרדת, ולראשונה היא ירדה מתחת לרף 3%; במקביל המשיכה התשואה על אג"ח ממשלתיות לרדת בקצב מהיר יותר. כתוצאה מכך גדל הפער בין התשואה מהחזקת דירה לתשואה מאג"ח ממשלתיות. מנגד, הריבית על המשכנתאות עלתה לאחרונה, והיא תפעל למיתון הלחץ על מחירי הדירות. הדבר מבליט את הכדאיות הגלומה בהשקעה בדירות. דברים אלה תקפים אף על פי שהריבית על המשכנתאות עלתה, משום שהיא נותרה נמוכה משמעותית מהתשואה על דירה".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    שוגון 26/01/2017 18:50
    הגב לתגובה זו
    מה הסיבה שהדולר נמוך כלכך בעבר התערבה בשוק המטח רק לפני כחודש כשהדולר היה מעל 3.83 ועכשיו משום מה לא מתערבת יש לבדוק אם יש לה קומבינות עם בנקים זרים שמהמרים על השקל ויודעים שהנגידה לא תעשה שום דבר כנגד זה אני מקווה שזו רק השערה פרועה
  • 19.
    היו ימים 25/01/2017 21:28
    הגב לתגובה זו
    היו ימים שבנק ישראל מילא את יעודו לשמור עלינו . היום הוא שומר אך ורק על הבנקאים ועל הטיקונים . כשהנדל"ן יפול מי שיסבול באמת הם הבנקים שמחזיקים במשכנתאות עתק חסרות כל כיסוי ,אז תמשיכו לטמון ראש בחול שם בבנק של פלוג הסומא
  • 18.
    קבלן,בנק,ממשל=שקרנים 25/01/2017 18:37
    הגב לתגובה זו
    שנים מונופול לפסיכו-הרצה= תירוץ החזירות הנדלניסטים למנועה פיצוץ סופבועה להגנת על הבנקים= שקר חזירי באישור הממשל ובנק ישראל להמשך ניצול עם טיפש שיהיה משועבד לבנקים ולממשלה במשכנתאות מטורפות של מיליון+( 70-90% )= הבנקים בישראל היו תמיד מפוקחים ל-% קטן למשכנתאות בנדל"ן=פישר ברח + עם פלוג יצרו סופבועה=אפילו פישר לאחר שברח הודע בפרסום לא מזמן שיש בישראל בועה =הם סיכנו את עתיד המדינה יצרו עדר של העם הטיפש הצעיר והוריהם לעבדות של דורי דורות! .... בושה וחרפה של מדינה שמנצל את אזרחיה!
  • 17.
    אלי 25/01/2017 12:39
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל ניפח את הבועה עם ריבית נמוכה ועכשיו שהיא על סף פיצוץ הוא מתנער וגם ממליץ לאנשים לרכוש בפחות מ 3% תשואה?!? זה ברוטו! הריבית על המשכנתא היא 3.8%! זו תשואה שלילית ברוב המקים. הזויים! לא להתקרב לשוק.
  • 16.
    רון 25/01/2017 11:57
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין שהנגידה ממשיכה לעודד השקעה בדיור, בניגוד למגמה של האוצר לצנן את השוק. לבוא ולהגיד שבתשואה של 3% השקעה בדירה עדיין כדאית זה טפשות וחוסר אחריות. דירה אי אפשר לממש בתוך יממה והשינויים בריבית ושוק הדיור יכולים להיות כך שבתוך שנה התשואה תרד עוד ואפילו מחירי בדיור יכולים לרדת כך שהתשואה בקלות יכולה להיות שלילית. תשואה של 3% ברוטו לא מצדיקה השקעה בדירה.
  • 15.
    למה שנים נתתם לזה יד? (ל"ת)
    אבי 25/01/2017 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    א.מ 25/01/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    לא לפעול להורדת מחירי הדירות.למה קודם לא חשבתם על החשיפות והסיכונים והזיבולי שכל?
  • 13.
    תעלו את מחרי הדיור הבנקים ירווחו ואנשים יגורו ברחוב (ל"ת)
    סובלימציה 25/01/2017 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    רמי 25/01/2017 08:57
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לך כלום, כחלון - כל עוד לא תכסח את הבנקים, מחירי הדירות ימשיכו לעלות ולעלות ולעלות
  • בנק ישראל מ2008 נגד הצבור בכללותו (ל"ת)
    א.מ 25/01/2017 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מנטה 24/01/2017 20:26
    הגב לתגובה זו
    זה כבר סיכון. מי שלוקח משכנתה מעל 500,000 מתאבד
  • 10.
    FU,CH ,RJHAH 24/01/2017 19:38
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי-ודברי הנגידה לא מתיישבים עם היתנהלות ראויה מחסור הדיור =מכוון ונומק עי בובו והנגיד הנימוק שניתן ב 2011 למחסור המכוון -דאגה לעמידות הבנקים! ח.כ ציטט ודרש בכנסת וועדת חקירה בש 2011 התחלות הבניה היו 46800 דירות לאור ההוראה ההזויה בשנים 2012-2016 הת הבניה ירדו ל 44000 ופחות בממוצע- מההוראה-כשיתחיל ירידת מחיר-חסרי הדיור יבלמו ירידת מחירי הדיור- ויהוו = כרית הבטחון של הבנקי = הזוי ושגוי אריק שרון זל בנה 161000 דירות בשנתיים 1997-8 ההוראה הנל שגורמת במתכוון למחסור בבניה הינה פגיעה בדור שלם של צעירים וחסרי דיור- ובתלכיד הלאומי זה מחייב ועדת חקירה מדוע אין ח,כ שזועק חמס על ההזייה הנל !! זה ברור וזה זועק לשמיים - אל תגידו לא ידענו
  • 9.
    משה 24/01/2017 19:25
    הגב לתגובה זו
    הן הסכנות האמתיות חבורת חמדנים מרושעים ללא מעוף
  • 8.
    אחד העם 24/01/2017 19:21
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף "העמך" מתחיל להבין איזה דייסה סידר לנו "בנק של בנקאים". תפסיקו לקרוא לו בנק ישראל. מה שמעניין את הבנק אלו הבנקים והמקורבים. יש פה הונאה בקנה מידה עולמי. בשם המנטרה "שמירה על היצוא "סידרו ריביות שונות למלווים גדולים ולחוסכים שהיא אפס, ולרוכשי דירות שהיא היום 3.5%. לא היה צורך להוריד את הריבית לאפס כיוון שהמשק צמח ב3% . הניסיון לרכוש דולרים סידר רווח יפה מאד ליקירי וולסטרייט שמכרו דולרים זולים במחיר מופקע לבנק ישראל. עם ישראל הבין איזה ברוך מסדרים לו ולכן התבצר בפקדונות ועוש בסכום דמיוני של 246 מיליארד ש"ח. מה שנישאר לבנק ישראל לעשות זה לשבת ולהתפלל שבועת הנדל"ן והאשראי לא תתפוצץ במשמרת שלהם.
  • 7.
    מיליארד שח תקציב בנק מיותר ונגידה הזויה (ל"ת)
    אורן 24/01/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תעשיין מיואש מפלוג 24/01/2017 18:30
    הגב לתגובה זו
    חוץ מלדקלם משפטים מספרי כלכלה שנה א -אפס אחד גדול ראו את שער הדולר שמרסק מפעלים אבל למה שיהיה אכפת לה אכפת לה רק מהמשכורת הענקית שלה ומהבנקים הזרים שמהמרים על השקל
  • יוסי 25/01/2017 04:39
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות שהדולר נחלש בכל העולם?בזכות הנגידה וההתערבות שלה הדולר בשער של סביב 3.8ללא ההתערבות היינו מקבלים 3.2
  • 5.
    נגידה הבייתה. 24/01/2017 18:21
    הגב לתגובה זו
    הם עוד ממליצים לקנות ב 3% תשואה, ואחרי כל ההרצאה על הסכנות. מה לא מספיק הנזק שגרמו עד עכשיו עם הריבית האפסית?
  • 4.
    משה 24/01/2017 18:16
    הגב לתגובה זו
    חבל לקפוץ על עגלה דוהרת יש לשמור את עיקר הכסף צמוד למט"ח ולהמתין כי במוקדם או במאוחר הקריסה תגיע ואז ניתן לנצל נכון את הכסף ולקנות גם כמות וגם איכות באותו הכסף
  • 3.
    שכר עובדי הבנקים והבכירים זה הסיכון של הבנקים והציבור (ל"ת)
    שיפסיקו לשדוד 24/01/2017 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 24/01/2017 17:53
    הגב לתגובה זו
    אם משכללים את הכל מה שאומרת הנגידה זה שהבנקים הולכים ליפול , להתרסק בגלל האשראי שהם נתנו בצורה מטורפת הן לקבלנים שלא מחזירים את ההלואות והן לזוגות צעירים שלא יעמדו בהחזר ומוסיפה הנגידה שמאחר שגם המוסדיים (קרנות הפנסיה)
  • 1.
    רוני 24/01/2017 17:38
    הגב לתגובה זו
    הבנקים שודדים את הציבור דרך הריבית מקימים מחאה חברתית [email protected]
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות

לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור

עוזי גרסטמן |

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

יעקב תמם
יעקב תמם