בנק ישראל: "החשיפה לשוק הדיור היא הסיכון הגדול ביותר למערכת הבנקאית"

בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2016, עם התייחסות למחירי הדירות
ענת דניאלי | (22)

בנק ישראל פרסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית למערכת הבנקאית למחצית השנייה של 2016. מדובר בדו"ח שבוחן את הסיכונים שעומדים בפני המערכת הפיננסית המקומית. ומה הסיכון הגדול ביותר? שוק הדיור כמובן.

וכך נכתב בדו"ח: "החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה את הסיכון העיקרי והמשמעותי ביותר, מפני שהבנקים חשופים מאוד למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, אולם בחודשים האחרונים חלה התמתנות בחשיפה. הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מכיוון שיש מִתאם גבוה בין הסיכונים הנובעים מסוגי האשראי הנידונים".

על פי בנק ישראל התרחיש האפשרי הוא מצב בו תתהפך מגמת עליות המחירים: "הסיכון הנשקף מירידות חדות במחירי הדירות נובע מכך שהבנקים מתאפיינים בחשיפה גבוהה למשכנתאות ולאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם לאשראי הצרכני, המתואם עם סוגי אשראי אלו. ירידה חדה במחירי הנכסים עלולה להתגלגל לצמצום הפעילות והצריכה, תהליך שעלול לפגוע בכלכלת ישראל כולה. פגיעה כזאת עלולה להקשות על לווי המשכנתאות לעמוד בהחזרי המשכנתא או למכור את הנכסים כדי להתגבר על קושי בהחזר"

כניסת המוסדיים לענף המשכנתא - פיזור הסיכון או משבר כלל מערכתי

בבנק ישראל התייחסו לרכישתם תיקי משכנתאות מצד המוסדיים: "במקביל לבנקים הגדילו גם המוסדיים את חשיפתם למשכנתאות, הן ישירות והן דרך רכישות של תיקי משכנתאות מהבנקים. בבנק ישראל ציינו בהקשר הזה כי "חשיפתם לאשראי לדיור הגיעה בספטמבר 2016 לכדי 5.6 מיליארדי שקל, תוך גידול בעל שיעור משמעותי של 45% (כ 2.5- מיליארדי שקל) – בחצי השנה שקדמה לכך. בינתיים חשיפה זו אינה משמעותית יחסית להיקף הנכסים שהמוסדיים מנהלים".

"זאת ועוד, כאשר אשראי לדיור עובר מהבנקים למוסדיים, הדבר מוביל ישירות לפיזור הסיכון בין הגופים. אולם אם החשיפה תגיע לממדים משמעותיים תגבר הקישוריות בין הגופים הפיננסיים, והדבר יגדיל את ההסתברות שמשבר בחלק מהמערכת יהפוך למשבר כלל-מערכתי. יתר על כן, מכירת תיקי המשכנתאות מהבנקים למוסדיים אמנם משפרת את יכולת הבנקים להמשיך להעמיד לציבור משכנתאות חדשות, אולם בכך היא מגדילה עוד את החשיפה לשוק הדיור – של כלל המוסדות הפיננסיים. בהקשר זה יש להזכיר כי כ-31% ממלאי האג"ח התאגידיות, וכ-28% מהאג"ח שהונפקו במהלך 2016 , משתייכות לענף הבינוי והנדל"ן".

אפילו שהתשואה על דירה היא מתחת ל-3%  יש כדאיות ברכישות

בדו"ח מציינים כי מחירי הדירות בישראל ממשיכים לעלות, וב-12 החודשים שחלפו עד נובמבר 2016 הם עלו ב-8.1%. "העלייה שחלה בשנים האחרונות במחירי הדירות התרחשה בד בבד עם הירידה בתשואות ארוכות הטווח ובריבית על המשכנתאות. התשואה על דירה ממשיכה לרדת, ולראשונה היא ירדה מתחת לרף 3%; במקביל המשיכה התשואה על אג"ח ממשלתיות לרדת בקצב מהיר יותר. כתוצאה מכך גדל הפער בין התשואה מהחזקת דירה לתשואה מאג"ח ממשלתיות. מנגד, הריבית על המשכנתאות עלתה לאחרונה, והיא תפעל למיתון הלחץ על מחירי הדירות. הדבר מבליט את הכדאיות הגלומה בהשקעה בדירות. דברים אלה תקפים אף על פי שהריבית על המשכנתאות עלתה, משום שהיא נותרה נמוכה משמעותית מהתשואה על דירה".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    שוגון 26/01/2017 18:50
    הגב לתגובה זו
    מה הסיבה שהדולר נמוך כלכך בעבר התערבה בשוק המטח רק לפני כחודש כשהדולר היה מעל 3.83 ועכשיו משום מה לא מתערבת יש לבדוק אם יש לה קומבינות עם בנקים זרים שמהמרים על השקל ויודעים שהנגידה לא תעשה שום דבר כנגד זה אני מקווה שזו רק השערה פרועה
  • 19.
    היו ימים 25/01/2017 21:28
    הגב לתגובה זו
    היו ימים שבנק ישראל מילא את יעודו לשמור עלינו . היום הוא שומר אך ורק על הבנקאים ועל הטיקונים . כשהנדל"ן יפול מי שיסבול באמת הם הבנקים שמחזיקים במשכנתאות עתק חסרות כל כיסוי ,אז תמשיכו לטמון ראש בחול שם בבנק של פלוג הסומא
  • 18.
    קבלן,בנק,ממשל=שקרנים 25/01/2017 18:37
    הגב לתגובה זו
    שנים מונופול לפסיכו-הרצה= תירוץ החזירות הנדלניסטים למנועה פיצוץ סופבועה להגנת על הבנקים= שקר חזירי באישור הממשל ובנק ישראל להמשך ניצול עם טיפש שיהיה משועבד לבנקים ולממשלה במשכנתאות מטורפות של מיליון+( 70-90% )= הבנקים בישראל היו תמיד מפוקחים ל-% קטן למשכנתאות בנדל"ן=פישר ברח + עם פלוג יצרו סופבועה=אפילו פישר לאחר שברח הודע בפרסום לא מזמן שיש בישראל בועה =הם סיכנו את עתיד המדינה יצרו עדר של העם הטיפש הצעיר והוריהם לעבדות של דורי דורות! .... בושה וחרפה של מדינה שמנצל את אזרחיה!
  • 17.
    אלי 25/01/2017 12:39
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל ניפח את הבועה עם ריבית נמוכה ועכשיו שהיא על סף פיצוץ הוא מתנער וגם ממליץ לאנשים לרכוש בפחות מ 3% תשואה?!? זה ברוטו! הריבית על המשכנתא היא 3.8%! זו תשואה שלילית ברוב המקים. הזויים! לא להתקרב לשוק.
  • 16.
    רון 25/01/2017 11:57
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין שהנגידה ממשיכה לעודד השקעה בדיור, בניגוד למגמה של האוצר לצנן את השוק. לבוא ולהגיד שבתשואה של 3% השקעה בדירה עדיין כדאית זה טפשות וחוסר אחריות. דירה אי אפשר לממש בתוך יממה והשינויים בריבית ושוק הדיור יכולים להיות כך שבתוך שנה התשואה תרד עוד ואפילו מחירי בדיור יכולים לרדת כך שהתשואה בקלות יכולה להיות שלילית. תשואה של 3% ברוטו לא מצדיקה השקעה בדירה.
  • 15.
    למה שנים נתתם לזה יד? (ל"ת)
    אבי 25/01/2017 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    א.מ 25/01/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    לא לפעול להורדת מחירי הדירות.למה קודם לא חשבתם על החשיפות והסיכונים והזיבולי שכל?
  • 13.
    תעלו את מחרי הדיור הבנקים ירווחו ואנשים יגורו ברחוב (ל"ת)
    סובלימציה 25/01/2017 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    רמי 25/01/2017 08:57
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לך כלום, כחלון - כל עוד לא תכסח את הבנקים, מחירי הדירות ימשיכו לעלות ולעלות ולעלות
  • בנק ישראל מ2008 נגד הצבור בכללותו (ל"ת)
    א.מ 25/01/2017 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מנטה 24/01/2017 20:26
    הגב לתגובה זו
    זה כבר סיכון. מי שלוקח משכנתה מעל 500,000 מתאבד
  • 10.
    FU,CH ,RJHAH 24/01/2017 19:38
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי-ודברי הנגידה לא מתיישבים עם היתנהלות ראויה מחסור הדיור =מכוון ונומק עי בובו והנגיד הנימוק שניתן ב 2011 למחסור המכוון -דאגה לעמידות הבנקים! ח.כ ציטט ודרש בכנסת וועדת חקירה בש 2011 התחלות הבניה היו 46800 דירות לאור ההוראה ההזויה בשנים 2012-2016 הת הבניה ירדו ל 44000 ופחות בממוצע- מההוראה-כשיתחיל ירידת מחיר-חסרי הדיור יבלמו ירידת מחירי הדיור- ויהוו = כרית הבטחון של הבנקי = הזוי ושגוי אריק שרון זל בנה 161000 דירות בשנתיים 1997-8 ההוראה הנל שגורמת במתכוון למחסור בבניה הינה פגיעה בדור שלם של צעירים וחסרי דיור- ובתלכיד הלאומי זה מחייב ועדת חקירה מדוע אין ח,כ שזועק חמס על ההזייה הנל !! זה ברור וזה זועק לשמיים - אל תגידו לא ידענו
  • 9.
    משה 24/01/2017 19:25
    הגב לתגובה זו
    הן הסכנות האמתיות חבורת חמדנים מרושעים ללא מעוף
  • 8.
    אחד העם 24/01/2017 19:21
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף "העמך" מתחיל להבין איזה דייסה סידר לנו "בנק של בנקאים". תפסיקו לקרוא לו בנק ישראל. מה שמעניין את הבנק אלו הבנקים והמקורבים. יש פה הונאה בקנה מידה עולמי. בשם המנטרה "שמירה על היצוא "סידרו ריביות שונות למלווים גדולים ולחוסכים שהיא אפס, ולרוכשי דירות שהיא היום 3.5%. לא היה צורך להוריד את הריבית לאפס כיוון שהמשק צמח ב3% . הניסיון לרכוש דולרים סידר רווח יפה מאד ליקירי וולסטרייט שמכרו דולרים זולים במחיר מופקע לבנק ישראל. עם ישראל הבין איזה ברוך מסדרים לו ולכן התבצר בפקדונות ועוש בסכום דמיוני של 246 מיליארד ש"ח. מה שנישאר לבנק ישראל לעשות זה לשבת ולהתפלל שבועת הנדל"ן והאשראי לא תתפוצץ במשמרת שלהם.
  • 7.
    מיליארד שח תקציב בנק מיותר ונגידה הזויה (ל"ת)
    אורן 24/01/2017 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תעשיין מיואש מפלוג 24/01/2017 18:30
    הגב לתגובה זו
    חוץ מלדקלם משפטים מספרי כלכלה שנה א -אפס אחד גדול ראו את שער הדולר שמרסק מפעלים אבל למה שיהיה אכפת לה אכפת לה רק מהמשכורת הענקית שלה ומהבנקים הזרים שמהמרים על השקל
  • יוסי 25/01/2017 04:39
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות שהדולר נחלש בכל העולם?בזכות הנגידה וההתערבות שלה הדולר בשער של סביב 3.8ללא ההתערבות היינו מקבלים 3.2
  • 5.
    נגידה הבייתה. 24/01/2017 18:21
    הגב לתגובה זו
    הם עוד ממליצים לקנות ב 3% תשואה, ואחרי כל ההרצאה על הסכנות. מה לא מספיק הנזק שגרמו עד עכשיו עם הריבית האפסית?
  • 4.
    משה 24/01/2017 18:16
    הגב לתגובה זו
    חבל לקפוץ על עגלה דוהרת יש לשמור את עיקר הכסף צמוד למט"ח ולהמתין כי במוקדם או במאוחר הקריסה תגיע ואז ניתן לנצל נכון את הכסף ולקנות גם כמות וגם איכות באותו הכסף
  • 3.
    שכר עובדי הבנקים והבכירים זה הסיכון של הבנקים והציבור (ל"ת)
    שיפסיקו לשדוד 24/01/2017 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 24/01/2017 17:53
    הגב לתגובה זו
    אם משכללים את הכל מה שאומרת הנגידה זה שהבנקים הולכים ליפול , להתרסק בגלל האשראי שהם נתנו בצורה מטורפת הן לקבלנים שלא מחזירים את ההלואות והן לזוגות צעירים שלא יעמדו בהחזר ומוסיפה הנגידה שמאחר שגם המוסדיים (קרנות הפנסיה)
  • 1.
    רוני 24/01/2017 17:38
    הגב לתגובה זו
    הבנקים שודדים את הציבור דרך הריבית מקימים מחאה חברתית [email protected]
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.