פלש לקרקע ומנע הקמת שכונה שלמה - איך זה הסתיים?
בעל עסק לציוד בנייה פלש ללא היתר ובניגוד לחוק לאדמות המדינה בשדרות, קרקעות שנועדו לשמש ככביש הגישה לשכונת האחוזה המתוכננת לקום בעיר. הקרקע אותה תפס בעל העסק מהווה את הציר המרכזי דרכו היו אמורים להיכנס כלים מכנים ופועלים כדי להתחיל את עבודות הפיתוח של הקמת השכונה, וכתוצאה מהפלישה לאדמות המדינה חל עיכוב בהתחלת העבודות להקמת השכונה.
הפלישה לאדמות המדינה אותרה במסגרת הפעילות שמנהלים מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל לניטור עבירות בנייה וקרקע. המפקחים גילו כי אחד התושבים באיזור השתלט על אדמות מדינה שכלל לא הוקצו לו, בשטח של כ- 800 מ"ר, והחל להשתמש בהן למטרותיו העיסקיות בתחום הבנייה.
הפולש ערם סביב השטח סוללות עפר גבוהות כשהוא מונע אליו את גישת הציבור, והקים עליו בבנייה בלתי חוקית סככת ציוד ומבנה מפח. בנוסף, השתמש הפלש בשטח כדי לאכסן בו ציוד בנייה רב, פיגומי ברזל, וכלים מכנים לרבות מחפרונים ומכבשי דרך.
מפקחי רשות מקרקעי ישראל הזהירו את הפולש, כי אם לא יפנה את הקרקע בעצמו, תוגש נגדו תלונה במשטרה בגין הסגת גבול במקרקעי ציבור, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, ולאחר מכן הוא יפונה מהשטח בליווי המשטרה.
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- דייר סיפח את החצר - השכנים התנגדו; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הבהירו המפקחים לפולש כי לאחר פינוי פולשים לאדמות המדינה הרשות מגישה נגדם תביעות כספיות בהן הם נדרשים לשלם את עלויות הפינוי שנגרמו לקופה הציבורית, לרבות עלויות הפעלת הציוד המכני, שכר המפקחים, השוטרים והפועלים, עלויות דמי השימוש בקרקע רטרואקטיבית, ועוד.
לאחר שהבין כי המפקחים נחושים לפנות את הקרקע במהירות כדי לאפשר את תחילת עבודות הקמת השכונה, החליט הפולש להימנע מתביעות ולבצע פינוי עצמי, במסגרתו פינה את כל מתקני העסק וציוד הבנייה מהקרקע, כשהוא מחזיר את הקרקע לקדמותה ולידי המפקחים. בכך נסללה הדרך לתחילת עבודות הפיתוח של שכונת האחוזה.
"מסיגי גבול ועברייני קרקע תוקעים מקלות בגלגלי המאמץ הלאומי להאצת קצב הבנייה למגורים, וגורמים נזק אדיר לציבור כולו. מדובר למעשה בסוג של פשיעה כלכלית כאשר בעל העסק מתחמק מלשכור קרקעות ומהתשלום הנדרש לקופה הציבורית, וכך מבצע נזק כפול לציבור – גם מעכב הקמה של שכונה, וגם מחזיק בקרקע שהוא לא משלם את תמורתה למדינה. אנו קוראים לציבור לדווח על מסיגי גבול ופולשים, ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל. מדיניות האכיפה התקיפה של הרשות, במסגרתה אנו תובעים עברייני קרקע גם בתביעות כספיות על עלויות הפינוי ודמי השימוש בקרקע, מוכיחה את עצמה כאפקטיבית כאשר יותר ויותר פולשים בוחרים לפנות את הקרקע בעצמם", אומר אילן ישורון, מנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל.
- 9.ישראלי 07/09/2015 14:23הגב לתגובה זורק לי זה נראה משונה שהבחור לא זכה לחבטה הגונה מכמה יסמניקים ומגבניקים 5 דקות אחרי שהפולש לא פינה את השטח? מדינה נורמלית היתה מחלטת את כל הרכוש שנמצא בשטח ואחרי שהברנש היה מצייץ גם מפילה עליו קנס של מיליון שקל. זה שנתנו לו להנות מקרקע חינם במשך כמה שנים זה מקומם. שימוש כזה שווה הרבה כסף.
- 8.הלאמת רכוש ושנתיים כלא היה מעביר מסר יותר ברור (ל"ת)דודו 04/09/2015 23:22הגב לתגובה זו
- 7.פולש פראייר, היה מעמיד שם בדואי וגר שם לנצח. (ל"ת)אודי 03/09/2015 16:03הגב לתגובה זו
- 6.א 01/09/2015 16:34הגב לתגובה זוהשתמש שנים בשטח לא שלו. לא שילם עליו שכירות, ובסוף "הסכים" לפנות. זאת מנטליות של מזרחיים, לסלוח לעבריינים: 'אז הוא טעה, אז מה?' במדינה מתוקנת הוא היה עף לכלא מיד אחרי הפלישה, ולא כשבמקרה שנים אח"כ מישהו התכוון לסלול שם כביש ו"גילה" את הפלישה.
- 5.גדי 01/09/2015 13:36הגב לתגובה זופלשת?! תשלם ביוקר! בנוסף לכל מה שאתה חייב למדינה על הפלישה! ככה יהיה לפולשים הרבה מה להפסיד!
- 4.שלום 01/09/2015 11:51הגב לתגובה זואין מילים
- 3.עבר על החוק ולא נענש המדינה מוותרת על כספים בקלות (ל"ת)לא שילם על השימוש 01/09/2015 10:24הגב לתגובה זו
- 2.ציון ירושלמי 01/09/2015 09:59הגב לתגובה זולמגר תופעות בריונית על עברייני צעצוע ללא מורא כי המדינה חזקה מהם.גם לעזור לראשי רשויות מול פושטקים
- 1.shafik 01/09/2015 09:49הגב לתגובה זוממזמן. פשוט חוצפה
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
