פלש לקרקע ומנע הקמת שכונה שלמה - איך זה הסתיים?

בעל עסק לציוד בנייה פלש ללא היתר ובניגוד לחוק לאדמות המדינה ומנע את כניסתם של כלים שנועדו להתחיל את עבודות הפיתוח
לירן סהר | (9)

בעל עסק לציוד בנייה פלש ללא היתר ובניגוד לחוק לאדמות המדינה בשדרות, קרקעות שנועדו לשמש ככביש הגישה לשכונת האחוזה המתוכננת לקום בעיר. הקרקע אותה תפס בעל העסק מהווה את הציר המרכזי דרכו היו אמורים להיכנס כלים מכנים ופועלים כדי להתחיל את עבודות הפיתוח של הקמת השכונה, וכתוצאה מהפלישה לאדמות המדינה חל עיכוב בהתחלת העבודות להקמת השכונה.

 

הפלישה לאדמות המדינה אותרה במסגרת הפעילות שמנהלים מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל לניטור עבירות בנייה וקרקע. המפקחים גילו כי אחד התושבים באיזור השתלט על אדמות מדינה שכלל לא הוקצו לו, בשטח של כ- 800 מ"ר, והחל להשתמש בהן למטרותיו העיסקיות בתחום הבנייה.

 

הפולש ערם סביב השטח סוללות עפר גבוהות כשהוא מונע אליו את גישת הציבור, והקים עליו בבנייה בלתי חוקית סככת ציוד ומבנה מפח. בנוסף, השתמש הפלש בשטח כדי לאכסן בו ציוד בנייה רב, פיגומי ברזל, וכלים מכנים לרבות מחפרונים ומכבשי דרך.

 

מפקחי רשות מקרקעי ישראל הזהירו את הפולש, כי אם לא יפנה את הקרקע בעצמו, תוגש נגדו תלונה במשטרה בגין הסגת גבול במקרקעי ציבור, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, ולאחר מכן הוא יפונה מהשטח בליווי המשטרה.

 

בנוסף, הבהירו המפקחים לפולש כי לאחר פינוי פולשים לאדמות המדינה הרשות מגישה נגדם תביעות כספיות בהן הם נדרשים לשלם את עלויות הפינוי שנגרמו לקופה הציבורית, לרבות עלויות הפעלת הציוד המכני, שכר המפקחים, השוטרים והפועלים, עלויות דמי השימוש בקרקע רטרואקטיבית, ועוד.

 

לאחר שהבין כי המפקחים נחושים לפנות את הקרקע במהירות כדי לאפשר את תחילת עבודות הקמת השכונה, החליט הפולש להימנע מתביעות ולבצע פינוי עצמי, במסגרתו פינה את כל מתקני העסק וציוד הבנייה מהקרקע, כשהוא מחזיר את הקרקע לקדמותה ולידי המפקחים. בכך נסללה הדרך לתחילת עבודות הפיתוח של שכונת האחוזה.

 

"מסיגי גבול ועברייני קרקע תוקעים מקלות בגלגלי המאמץ הלאומי להאצת קצב הבנייה למגורים, וגורמים נזק אדיר לציבור כולו. מדובר למעשה בסוג של פשיעה כלכלית כאשר בעל העסק מתחמק מלשכור קרקעות ומהתשלום הנדרש לקופה הציבורית, וכך מבצע נזק כפול לציבור – גם מעכב הקמה של שכונה, וגם מחזיק בקרקע שהוא לא משלם את תמורתה למדינה. אנו קוראים לציבור לדווח על מסיגי גבול ופולשים, ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל. מדיניות האכיפה התקיפה של הרשות, במסגרתה אנו תובעים עברייני קרקע גם בתביעות כספיות על עלויות הפינוי ודמי השימוש בקרקע, מוכיחה את עצמה כאפקטיבית כאשר יותר ויותר פולשים בוחרים לפנות את הקרקע בעצמם", אומר אילן ישורון, מנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ישראלי 07/09/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    רק לי זה נראה משונה שהבחור לא זכה לחבטה הגונה מכמה יסמניקים ומגבניקים 5 דקות אחרי שהפולש לא פינה את השטח? מדינה נורמלית היתה מחלטת את כל הרכוש שנמצא בשטח ואחרי שהברנש היה מצייץ גם מפילה עליו קנס של מיליון שקל. זה שנתנו לו להנות מקרקע חינם במשך כמה שנים זה מקומם. שימוש כזה שווה הרבה כסף.
  • 8.
    הלאמת רכוש ושנתיים כלא היה מעביר מסר יותר ברור (ל"ת)
    דודו 04/09/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פולש פראייר, היה מעמיד שם בדואי וגר שם לנצח. (ל"ת)
    אודי 03/09/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    א 01/09/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    השתמש שנים בשטח לא שלו. לא שילם עליו שכירות, ובסוף "הסכים" לפנות. זאת מנטליות של מזרחיים, לסלוח לעבריינים: 'אז הוא טעה, אז מה?' במדינה מתוקנת הוא היה עף לכלא מיד אחרי הפלישה, ולא כשבמקרה שנים אח"כ מישהו התכוון לסלול שם כביש ו"גילה" את הפלישה.
  • 5.
    גדי 01/09/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    פלשת?! תשלם ביוקר! בנוסף לכל מה שאתה חייב למדינה על הפלישה! ככה יהיה לפולשים הרבה מה להפסיד!
  • 4.
    שלום 01/09/2015 11:51
    הגב לתגובה זו
    אין מילים
  • 3.
    עבר על החוק ולא נענש המדינה מוותרת על כספים בקלות (ל"ת)
    לא שילם על השימוש 01/09/2015 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ציון ירושלמי 01/09/2015 09:59
    הגב לתגובה זו
    למגר תופעות בריונית על עברייני צעצוע ללא מורא כי המדינה חזקה מהם.גם לעזור לראשי רשויות מול פושטקים
  • 1.
    shafik 01/09/2015 09:49
    הגב לתגובה זו
    ממזמן. פשוט חוצפה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.