פלש לקרקע ומנע הקמת שכונה שלמה - איך זה הסתיים?

בעל עסק לציוד בנייה פלש ללא היתר ובניגוד לחוק לאדמות המדינה ומנע את כניסתם של כלים שנועדו להתחיל את עבודות הפיתוח
לירן סהר | (9)

בעל עסק לציוד בנייה פלש ללא היתר ובניגוד לחוק לאדמות המדינה בשדרות, קרקעות שנועדו לשמש ככביש הגישה לשכונת האחוזה המתוכננת לקום בעיר. הקרקע אותה תפס בעל העסק מהווה את הציר המרכזי דרכו היו אמורים להיכנס כלים מכנים ופועלים כדי להתחיל את עבודות הפיתוח של הקמת השכונה, וכתוצאה מהפלישה לאדמות המדינה חל עיכוב בהתחלת העבודות להקמת השכונה.

 

הפלישה לאדמות המדינה אותרה במסגרת הפעילות שמנהלים מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל לניטור עבירות בנייה וקרקע. המפקחים גילו כי אחד התושבים באיזור השתלט על אדמות מדינה שכלל לא הוקצו לו, בשטח של כ- 800 מ"ר, והחל להשתמש בהן למטרותיו העיסקיות בתחום הבנייה.

 

הפולש ערם סביב השטח סוללות עפר גבוהות כשהוא מונע אליו את גישת הציבור, והקים עליו בבנייה בלתי חוקית סככת ציוד ומבנה מפח. בנוסף, השתמש הפלש בשטח כדי לאכסן בו ציוד בנייה רב, פיגומי ברזל, וכלים מכנים לרבות מחפרונים ומכבשי דרך.

 

מפקחי רשות מקרקעי ישראל הזהירו את הפולש, כי אם לא יפנה את הקרקע בעצמו, תוגש נגדו תלונה במשטרה בגין הסגת גבול במקרקעי ציבור, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, ולאחר מכן הוא יפונה מהשטח בליווי המשטרה.

 

בנוסף, הבהירו המפקחים לפולש כי לאחר פינוי פולשים לאדמות המדינה הרשות מגישה נגדם תביעות כספיות בהן הם נדרשים לשלם את עלויות הפינוי שנגרמו לקופה הציבורית, לרבות עלויות הפעלת הציוד המכני, שכר המפקחים, השוטרים והפועלים, עלויות דמי השימוש בקרקע רטרואקטיבית, ועוד.

 

לאחר שהבין כי המפקחים נחושים לפנות את הקרקע במהירות כדי לאפשר את תחילת עבודות הקמת השכונה, החליט הפולש להימנע מתביעות ולבצע פינוי עצמי, במסגרתו פינה את כל מתקני העסק וציוד הבנייה מהקרקע, כשהוא מחזיר את הקרקע לקדמותה ולידי המפקחים. בכך נסללה הדרך לתחילת עבודות הפיתוח של שכונת האחוזה.

 

"מסיגי גבול ועברייני קרקע תוקעים מקלות בגלגלי המאמץ הלאומי להאצת קצב הבנייה למגורים, וגורמים נזק אדיר לציבור כולו. מדובר למעשה בסוג של פשיעה כלכלית כאשר בעל העסק מתחמק מלשכור קרקעות ומהתשלום הנדרש לקופה הציבורית, וכך מבצע נזק כפול לציבור – גם מעכב הקמה של שכונה, וגם מחזיק בקרקע שהוא לא משלם את תמורתה למדינה. אנו קוראים לציבור לדווח על מסיגי גבול ופולשים, ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל. מדיניות האכיפה התקיפה של הרשות, במסגרתה אנו תובעים עברייני קרקע גם בתביעות כספיות על עלויות הפינוי ודמי השימוש בקרקע, מוכיחה את עצמה כאפקטיבית כאשר יותר ויותר פולשים בוחרים לפנות את הקרקע בעצמם", אומר אילן ישורון, מנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ישראלי 07/09/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    רק לי זה נראה משונה שהבחור לא זכה לחבטה הגונה מכמה יסמניקים ומגבניקים 5 דקות אחרי שהפולש לא פינה את השטח? מדינה נורמלית היתה מחלטת את כל הרכוש שנמצא בשטח ואחרי שהברנש היה מצייץ גם מפילה עליו קנס של מיליון שקל. זה שנתנו לו להנות מקרקע חינם במשך כמה שנים זה מקומם. שימוש כזה שווה הרבה כסף.
  • 8.
    הלאמת רכוש ושנתיים כלא היה מעביר מסר יותר ברור (ל"ת)
    דודו 04/09/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פולש פראייר, היה מעמיד שם בדואי וגר שם לנצח. (ל"ת)
    אודי 03/09/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    א 01/09/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    השתמש שנים בשטח לא שלו. לא שילם עליו שכירות, ובסוף "הסכים" לפנות. זאת מנטליות של מזרחיים, לסלוח לעבריינים: 'אז הוא טעה, אז מה?' במדינה מתוקנת הוא היה עף לכלא מיד אחרי הפלישה, ולא כשבמקרה שנים אח"כ מישהו התכוון לסלול שם כביש ו"גילה" את הפלישה.
  • 5.
    גדי 01/09/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    פלשת?! תשלם ביוקר! בנוסף לכל מה שאתה חייב למדינה על הפלישה! ככה יהיה לפולשים הרבה מה להפסיד!
  • 4.
    שלום 01/09/2015 11:51
    הגב לתגובה זו
    אין מילים
  • 3.
    עבר על החוק ולא נענש המדינה מוותרת על כספים בקלות (ל"ת)
    לא שילם על השימוש 01/09/2015 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ציון ירושלמי 01/09/2015 09:59
    הגב לתגובה זו
    למגר תופעות בריונית על עברייני צעצוע ללא מורא כי המדינה חזקה מהם.גם לעזור לראשי רשויות מול פושטקים
  • 1.
    shafik 01/09/2015 09:49
    הגב לתגובה זו
    ממזמן. פשוט חוצפה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.