10 הדירות הזולות ביותר שנמכרו בת"א - היכן שילמו 545 אלף שקל?

Bizportal מצא באתר רשות המיסים את הדירות שנמכרו בעיר הגדולה בהרבה פחות ממיליון שקל - צפו ברשימה
לירן סהר | (2)

כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא דירות במרכז תל אביב במחיר הנמוך מ-1.5-2 מיליון שקל, וגם אם מוצאים מדובר לרוב בחורבה באזור רועש. אבל מי שיהיה מוכן לנדוד לשכונות הדרומיות של העיר וליפו יוכל למצוא דירות גם בהרבה פחות ממיליון שקל. נכון, מדובר לרוב בשכונות קשות ברמה סוציו אקונומית נמוכה, אבל בהתחשב בתוכניות ההתחדשות העירונית הצפויות לקרום עור וגידים בעשור הקרוב בכל אזור גוש דן, ייתכן ומדובר בהשקעה לא רעה.

Bizportal ליקט את עשר הדירות הזולות ביותר שנמכרו בתל אביב בשלושת החודשים האחרונים:

10. ברחוב אצ"ל 72, בשכונת עזרא נמכרה דירת 3 חדרים, 60 מ"ר, קומת קרקע, ב-875 אלף שקל

9. ברחוב התקומה 34, במרכז יפו, נמכרה דירת 1.5 חדרים בשטח 23 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, ב-870 אלף שקל

8. ברחוב מחרוזת 49, ביפו ג' דרום, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 49 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, ב-850 אלף שקל

7. ברחוב המכבש 10, בשכונת עזרא, נמכרה דירת 2.5 חדרים, 55 מ"ר, קומת קרקע מתוך 2, ב-820 אלף שקל

6. ברחוב חריף אייזיק 1, ביפו, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 60 מ"ר ב-775 אלף שקל

5. ברחוב פיקוס 14, ביפו ד', נמכרה דירת 3 חדרים 58 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, ב-760 אלף שקל

4. ברחוב הגיחון 10, בשכונת נווה עופר, ליד מחלף וולפסון, נמכרה דירת 2 חדרים בשטח 37 מ"ר, קומת קרקע, ב-735 אלף שקל

3. ברחוב אחיעזר 1, בשכונת נווה צה"ל, נמכרה דירת 2 חדרים 50 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ב-730 אלף שקל

2. ברחוב צוקרמן יצחק 16, בשכונת לבנה, נמכרה דירת חדר בשטח 31 מ"ר, קומת קרקע, ב-660 אלף שקל

1. ברחוב גואל 39, בשכונת התקווה, נמכרה דירת 2 חדרים בשטח 36 מ"ר, קומה 2 מתוך 2, ב-545 אלף שקל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד שיודע 13/01/2015 11:36
    הגב לתגובה זו
    מדווחים לרשות המיסים על מחירים נמוכים יותר על מנת להתחמק ממיסים ומבקשים מהקונה שישלם את שאר הכסף במזומן
  • 1.
    יורם דירות"א 13/01/2015 10:21
    הגב לתגובה זו
    אלא שכונות מגורים שנויות במחלוקת גם המחיר הנראה זול הוא יקר במיוחד כי בזעזוע הנדלן הראשון הם יחטפו ראשונים במחיר ובהשכרה ועם כך התשואה תרד
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.