במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

• פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
• פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".