אביה ספיבק
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות

לפי פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב מאונ' בן גוריון, במקום לחשב אחת ל-5 שנים אם יש להשלים את תשואות קרנות הפנסיה ל-5%, הבדיקה צריכה להיעשות אחת לעשור. עודפי התשואה צריכים להשאר אצל החוסכים ולא לעבור לקרן היעודית שרוצים באוצר להקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פנסיה תשואה

במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.2%. האינפלציה: 3.1%; הדירות התייקרו 11.3% בשנה

כך לפי נתוני הלמ"ס לינואר. בין חודשים עוקבים מחירי הדירות עלו ב-1.5%. עלייה שנתית גדולה גם בדירות החדשות: 11.6%. מחיר דירה ממוצע עלה ב-400 א' תוך רבעון ל-1.756 מ'. האינפלציה פרצה את טווח היעד של בנק ישראל. מדד תשומות הבניה עלה באחוז בינואר
איתי פת-יה |
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש ינואר 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בשנים עשר החודשים האחרונים למדידה (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) התסכמה ב-3.1% - ובכך פרצה את טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-2.1%, מזון שעלה ב-1.3%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שירד ב-5.0% ותרבות ובידור שירד ב-0.9%. בנובמבר-דצמבר 2021, מחירי הדירות (שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו ב-1.5% לעומת אוקטובר-נובמבר אותה שנה, והיו גבוהים ב-11.3% מול שנה קודם לכן (נובמבר -דצמבר 2020). בין התקופות העוקבות (אוקטובר-נובמבר לנובמבר-דצמבר) נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.4%, מרכז 2.3%, חיפה 1.4%, ירושלים 1.2%, תל אביב 1.1% ודרום 0.7%. לעומת התקופה המקבילה ב-2020, גם כן עליה בכל המחוזות: מרכז (12.5%), ירושלים (12.0%), תל אביב (11.1%), חיפה (10.7%), דרום (10.0%) וצפון (7.8%). בפילוח מחירי הדירות החדשות בלבד עולה שעלו ב-1.0% בחודשים נובמבר–דצמבר 2021 לעומת אוקטובר –נובמבר 2021 והשלימו בכך עלייה של 11.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר–דצמבר 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.4% בהשוואה ל-22.2% באוקטובר– נובמבר 2021. המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה עמד ברבעון הרביעי של שנת 2021 על 1.756 מיליון שקל. ברבעון שקדם לו עמד המחיר הממוצע על 1.716 מיליון שקל. מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.8% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-5.8%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-1.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד בטון מובא שעלה ב-6.6%, מעליות שעלו ב-5.7%, מוצרים אחרים מבטון שעלו ב-5.2% ומתקני חוץ שעלו ב-5.1% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.0% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.2%. עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: "ציוד חשמלי" ב-5.3%, "מוצרים מינרליים אל מתכתיים" ב-4.5% ו"מוצרי גומי ופלסטיק" ב-2.6%.