אביה ספיבק
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות

לפי פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב מאונ' בן גוריון, במקום לחשב אחת ל-5 שנים אם יש להשלים את תשואות קרנות הפנסיה ל-5%, הבדיקה צריכה להיעשות אחת לעשור. עודפי התשואה צריכים להשאר אצל החוסכים ולא לעבור לקרן היעודית שרוצים באוצר להקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פנסיה תשואה

במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שיעור האבטלה עלה ל-4%; 57 א' שפוטרו בקורונה עדיין לא מחפשים עבודה

זהו השיעור שנמדד במחצית השנייה של פברואר, מול 3.8% במחצית הראשונה. שיעור האבטלה הרחב עלה מ-5.5% ל-5.8% מכח העבודה, שהם 249 א' איש; בנטרול עובדים בחל"ת שיעור התעסוקה ירד מ-61.9% ל-61.4%
איתי פת-יה |
שיעור האבטלה המצומצם, המייצג את מחפשי העבודה הרשומים בלשכת התעסוקה, עלה במחצית השניה של פברואר ל-4% מכח העבודה מול 3.8% במחצית הראשונה של החודש. מדובר על כ-8,000 איש נוספים שנכללו בקטגוריה זו בין התקופות. שיעורם של המובטלים בצירוף עובדים בחל"ת (שאינם מקבלים כבר דמי אבטלה) עלה ל-4.5% (192.3 אלף איש) לעומת 4.3% קודם לכן (186.6 אלף איש). שיעור האבטלה הרחב, הכולל את הקבוצה האחרונה בצירוף מי שפוטר או שמקום עבודתו נסגר מאז פרוץ הקורונה, וטרם שב לחפש עובדה, עלה מ-5.5% (240.8 אלף איש) ל-5.8% (248.9 אלף איש). שיעור התעסוקה בנטרול עובדים בחל"ת עמד על 61.4%, ירידה מ-61.9% במחצית הראשונה של פברואר. מתוך 6.63 מיליון איש מעל גיל 15, 64.3% שהם 4.268 מיליון איש, מצויים בכח העבודה ומולם 35.7% שהם 2.368 מיליון איש לא מחפשים עבודה. מתוך הקבוצה האחרונה, 2.4% בלבד, קרי 56.6 אלף איש, הפסיקו לעבוד מפרוץ הקורונה ולא שבו לחפש עבודה.