אביה ספיבק
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות

לפי פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב מאונ' בן גוריון, במקום לחשב אחת ל-5 שנים אם יש להשלים את תשואות קרנות הפנסיה ל-5%, הבדיקה צריכה להיעשות אחת לעשור. עודפי התשואה צריכים להשאר אצל החוסכים ולא לעבור לקרן היעודית שרוצים באוצר להקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פנסיה תשואה

במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה

האינפלציה נכון לסוף פברואר עמדה על 3.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5% בפברואר וב-6.1% לאורך שנה. הדיור התייקר ב-2.1% בפברואר לבדו בניכוי מחיר למשתכן. בהתייקרות השנתית בדיור מוביל מחוז המרכז: 14.5%
איתי פת-יה |

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%. מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%. מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%). במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021). ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא  מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא. מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-2.4% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.7%. עליית מחירים בולטת נרשמה בענף "מוצרי נפט מזוקק" שעלה ב-17.1%. מדד מחירי תפוקת התעשייה לייצוא עלה ב-0.8% ברבעון הרביעי של שנת 2021 ובשנת 2021 כולה עלה מדד זה ב-3.3%.