מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות
במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.
נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.
לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.
יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".
צפו בקטע: ניר גלעד זרק "גפרור", והצית סערה ענקית היום בוועדת הכספים
עימות חריף פרץ היום (א') בין חברי הכנסת בוועדת הכספים סביב חוק 'ששינסקי 2' שאמור היה להטיל מס על רווחי יתר על משאבי הטבע. בעקבות העימות, קטע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הדיון. הדבר אירע בעקבות דבריו של יו"ר כיל, ניר גלעד, שדבריו נתפסו ע"י חלק מחברי הכנסת כאיום על המדינה ועל חברי הכנסת לבל יאשרו את חוק 'ששינסקי 2' ואת העלאת המס על רווחי היתר: גלעד, שמנסה לעצור את אישורו של החוק, אמר כי "התוצאה הסופית (תהיה) שהכדאיות הכלכלית יורדת. אתם לא מרימים את היד על החברה אלא על הנגב". דברים אלו נתפסו על ידי הח"כים כאיום על המדינה, וח"כ יחימוביץ אף אמרה בציניות כי "יצרת זהות עצומה בינך לבין הנגב". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) יצא להגנת גלעד והביע תרעומת קשה על כך שלא איפשרו לגלעד לסיים את דבריו ואמר: "נמאס לי שיש כאן קול אחד בלבד כבר חודש, חבורה של נשים צעקניות". זאת, לאחר שחברי הכנסת שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) וח"כים נוספים מתחו ביקורת נוקבת והטיחו בניר גלעד שהוא "בריון שמאיים על הממשלה ועל חברי הכנסת". מקטע מסוים העימות עבר לחצי-אישי, כשגלעד טוען כי "התרומה שלי לנגב עולה על התרומה שאתם נתתם", ועל כך הגיבה ח"כ זנדברג (מרצ) "תתבייש לך". גפני עצר את הדיון, לאחר שלא ניתן היה להמשיכו לקראת הצבעה, לאחר שהוועדה שמעה את עמדת צוות הארבעה הממשלתי בנושא ששינסקי 2. עדכון: למרות חילופי המילים הקשות בין הח"כים עצמם, ההצבעה בוועדה עברה פה אחד, ורווחי היתר על משאבי הטבע ייגבו החל מרף של 14% תשואה על נכסי חברות (ההמשך מתחת לוידאו). יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) חזר על עמדתו, ש"משאבי הטבע של המדינה שייכים לאזרחים ועליהם להרוויח מהם, תוך מתן אפשרות להמשך ההשקעות בישראל". גפני העלה את החוק להצבעה רק לאחר שהוועדה שמעה את עמדת 'ועדת הארבעה' הממשלתית שישבה אף היא על המדוכה בשבועות האחרונים במקביל לוועדת הכספים. הוועדה אישרה את החוק פה-אחד, קואליציה ואופוזיציה, חרף כל הקשיים בדרך. עוד אישרה הוועדה במסגרת החוק, אלמנט שלא היה בהצעת החוק הממשלתית המקורית שהוגשה לוועדה, את הצעתו של רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), לפיה ההכנסות מהמיסוי על רווחי היתר יופנו לפיתוח התעסוקה והתשתיות ביישובי הפריפריה, בנגב ובגליל. הצעתו של זוהר זכתה לתמיכת כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה ויו"ר הוועדה גפני אף הודיע שיפעל להכניסה לגוף החוק.
