אביה ספיבק
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות

לפי פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב מאונ' בן גוריון, במקום לחשב אחת ל-5 שנים אם יש להשלים את תשואות קרנות הפנסיה ל-5%, הבדיקה צריכה להיעשות אחת לעשור. עודפי התשואה צריכים להשאר אצל החוסכים ולא לעבור לקרן היעודית שרוצים באוצר להקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פנסיה תשואה

במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

משה כחלון: "לא מקבל את השיח האלים נגד משרתי הקבע"

דו"ח לוקר כלל לא הוזכר, וגם פתרונות לעלות הפנסיה התקציבית - אין:" לא ייפתר מחר"
גיא ארז |
נושאים בכתבה משה כחלון
לקראת העברת תקציב המדינה לשנת 2016, אחד הסעיפים המרתקים בו (תרתי משמע..) יהיה תקציב הביטחון - הסעיף ה'כבד' ביותר בתקציב. שר האוצר משה כחלון חתם היום על הסכם עקרונות לתקציב הביטחון ל-5 השנים הבאות, יחד עם שר הביטחון משה יעלון: והכריז: "אני חייב להודות שבשנים האחרונות גם כאזרח, גם כחבר כנסת, וגם כשר מאוד הפריעו לי ההתקפות בין משרד האוצר לשר הביטחון. זה לא ראוי". במעמד חתימת ההסכם לא נמסר כל מידע על שינוי מהותי בסעיפים שחונקים את תקציב המדינה, בהם השינויים בפנסיות, יעילות הצבא, ואפילו דו"ח לוקר כלל לא הוזכר.  כחלון המשיך ותיאר כי "מיד כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם שר הביטחון ואמרתי לו - היו מלחמות ולא מחלוקות. ההסכם שנחתם עם משרד הביטחון מיטיב עם אלה שמשרתים אותנו, נלחמים למעננו, ומסכנים את החיים שלהם למען ביטחוננו. אני לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן את השיח האלים שנוצר נגד משרתי הקבע בשנים האחרונות. זאת חוכמה קטנה לחבק אותם רק בזמן מלחמה, צריך לחבק אותם כל השנה. אני מודה באשמה, אני אוהב את חיילי צהל ואנחנו נעשה הכל כדי להעצים אותם. החובה המוסרית שלי כשר אוצר של מדינת ישראל, היא לדאוג קודם כל לכם".   כחלון לא התעלם מהפיל שבחדר, התייחס לפנסיה התקציבית, אך לא הציג פתרונות: "הפנסיה התקציבית היא ללא ספק משקולת על תקציב הביטחון. אנחנו מבינים זאת היטב. אבל היא לא דבר שנולד אתמול, וזה לא ייפתר מחר. יש פה תכנית של משרד הביטחון, של הרמטכ"ל, יחד עם משרד האוצר, תכנית שמטפלת בנושא הזה בהדרגה ובצורה מסודרת".   שר האוצר פנה למערך הקבע של הצבא ואמר: "אני יכול להגיד להם היום בגאווה - עשינו עבורכם את ההסכם הטוב ביותר שיכולנו לעשות כדי לשחרר את הקצינים מהצורך שלהם לחזר אחרי הפוליטיקאים. אני לא אהבתי לראות את הקצינים הבכירים מחזרים אחרי הפוליטיקאים ולשכנע אותם שמגיע להם כסף לאימונים. ההסכם הזה יפנה את כוחות הביטחון לעסוק בהגנה על הארץ ובמשימות החשובות והקשות שיש להם. ההסכם הזה מסיים את הימים שאתם, כוחות הביטחון, צריכים לחזר על הפתחים של הפוליטיקאים לעוד כסף ותקציבים".   לטענתו, "הרפורמה שאנחנו מציעים תאפשר לצבא להיות יותר תחרותי יותר יעיל מול השוק הפרטי על קצינים ומשרתים שאותם הוא רוצה. היכולת של צה"ל לתעדף בתוך מסגרות התקציב היא חלק מהשיפור בגמישות התקציבית וההתייעלות התקציבית".   נציין כי ההסכם עם משרד הביטחון מביא בשורה גם  לחיילי החובה, וכבר ב-1.1.2016 המשכורת שלהם תוגדל בכ-50%: "אנחנו מביאים בשורה לנגדים, בעבודה משותפת עם שר הביטחון, תוקן עוול של שנים רבות ולנגדים ישופר שכרם באופן משמעותי, לאחר שנים של סחבת. שוב - אנחנו צריכים כלכלה חזקה כדי שאתם תוכלו להמשיך לתפקד בצורה הטובה ביותר".