אביה ספיבק
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר: תחליף האוצר לאג"ח המיועדות טעון שיפור - אלה ההצעות

לפי פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב מאונ' בן גוריון, במקום לחשב אחת ל-5 שנים אם יש להשלים את תשואות קרנות הפנסיה ל-5%, הבדיקה צריכה להיעשות אחת לעשור. עודפי התשואה צריכים להשאר אצל החוסכים ולא לעבור לקרן היעודית שרוצים באוצר להקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פנסיה תשואה

במסגרת חוקר ההסדרים שעבר הבוקר בהצבעה בממשלה ועוד מחכה לו משוכת הכנסת, נכללה יוזמת האוצר לביטול אגרות החוב המיועדות המבטיחות לגופי הפנסיה תשואה של 4.86% על 30% מהתיק. בצד היוזמה פורט גם המנגנון שיחליף את האגרות הללו, ואולם לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הצעת האוצר אינה מיטבית ודורשת תיקון.

נזכיר כי באוצר מציעים השלמת תשואה של 5% מהתיק על אותו חלק של 30%, באם גופי הפנסיה יניבו תשואה נמוכה יותר. השאלה היא, מה המועד הקובע שבו יסתכלו על התשואות ויקבעו אם הקרנות עמדו או פספסו את הרף הזה. לפי האוצר, החישוב צריך להיעשות כל 5 שנים, ואז במידת הצורך קרנות הפנסיה יקבלו את ההשלמה.

לפי המחקר, שערכו פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, השיטה הזו פותחת פתח למצב בו קרנות הפנסיה יזכו להשלמה ובהמשך הדרך יתגלה כי מצב השווקים השתפר ובבחינה של תקופה ארוכה יותר דווקא הצליחו להגיע לרף ה-5%. על כן, החוקרים מציעים שהחישוב הקובע יבוצע אחת לעשור, ואותו פער של חמש שנים נוספות מההצעה המקורית של האוצר יהיה הזדמנות לעלייה בשווקים.

יתר על כן, במתווה האוצר מנגנון ההגנה שיבטיח את השלמת התשואה יהיה גם באמצעות קרן יעודית, אליה יועברו עודפי התשואה אם יהיו כאלה מעל לרף ה-5%. כך, שנים טובות יסבסדו כביכול את ההשלמה בשנים הרעות. עוד הגנה תהיה בדמות חלק מתקציב המדינה שייועד למטרה זאת. "מנגנון זה הוא נקודות הכשל, נוכח העובדה כי גובה ההשלמה השנתי נתון לסכנת קיצוץ בכל דיוני תקציב, ובייחוד בשנים קשות", טוענים החוקרים.

"האג"ח המיועדות הוא התחייבות פיננסית של המדינה שהיא חזקה יותר מאשר זו שמוצעת בחוק ההסדרים", כותבים ספיבק וכוכב. "בדרך בה מציע משרד האוצר ליישם את ביטוח התשואה, מדובר בכלי 'פרו מחזורי', המעלה חשש משמעותי ליכולת של המדינה לעמוד לאורך שנים בהתחייבות להמשיך ולהעביר את הסיוע הנדרש, בייחוד בשנים של משבר כלכלי", הם ממשיכים. "כדי להקטין משמעותית את הסיכון שהממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלמת התשואה באמצעות התקציב, ובמטרה למצמצם את סיכון הכלכלה הפוליטית, נכון להחליף את האג"ח המיועדות במכשיר פיננסי אחר, שייתן את אותו הביטוח שעליו מדובר בחוק ההסדרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודיו C
צילום: לוגו

רונית רפאל תשלם מ' ש' על סטודיו C; הסכום שולש לאור ההצעה המתחרה

רפאל הציעה תחיל 300 א' ש' ללא התחייבות לקליטתם עובדים. לאחר שאלה התנגדו לעסקה, ועם קבלת הצעות מתחרות, רפאל העלתה את הסכום ל-850 א' והתחייבה לקלוט 60 מהם. ההצעה המובילה מנגד, של עמי כהן, כללה התחייבות פחותה יותר
איתי פת-יה |

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות אישר את מכירת סטודיו סי לאשת העסקים רונית רפאל בתמורה ל-1.055 מיליון שקל, לאחר שזו הגדילה את הצעה פי שלושה ויותר למול ההצעה המתחרה שהגיעה מול זו שלה לשלב הסופי. תחילה הציעה רפאל לרכוש את מלוא הזכויות של החברה בסימני המסחר וסימני השירות, זכויות הקניין הרוחני, המותגים והמוניטין וזכויות במאגרי המידע לרבות רשימת לקוחות ונתוני לקוחות, ב-300 אלף שקל לפני מע"מ ותוספת של 50 אלף בגין כל סניף שתשכור. הצעתה המקורית של רפאל לא כללה כל התחייבות כלפי עובדי רשת סטודיו סי, ועל כן אלה הביעו התנגדות. עוד הצעות לרכישת הרשת התקבלו ולגמר ההתמחרות הגיע זו של רפאל והשנייה של עמי כהן. הצעתה המשופרת של רפאל נקבה כעת בתג מחיר של 850 אלף שקל וכללה התחייבות להפעלת חמישה סניפים והחל מזה השישי הוספת 50 אלף שקל לסניף. עוד התחייבה להעסיק 25% מצוות העובדים ערב פתיחת ההליך למשך שנה לפחות. כהן מצידו הציע 900 אלף שקל עבור הרשת בצד התחייבות להוסיף 100 אלף שקל לכל סניף שיפעיל החל מהראשון והתחייבות להעסיק עשרה עובדים לפחות לשנה. השניים העלו את המחיר לאחר מכן - רפאל (שהציעה גם מתן חודש חינם ללקוחות הרשת) ל-1.050 מיליון שקל וכהן ל-1.055 מיליון שקל. נציגי העובדים תמכו בהצעה של רפאל עקב היקף קליטת העובדים הרחב יותר - 60 מהם. לאחר מכן הוסיפה רפאל חמשת אלפים שקלים ובכך השוותה את הצעתה לזו של כהן.