פוטין
צילום: יוטיוב

אחרי 4 חודשי לחימה: הרובל בשיא אך הכלכלה הרוסית בשפל ומחפשת פתרונות

המטבע הרוסי רשם אתמול שיא של 7 שנים, חרף הסנקציות ובאופן פרדוקסלי הודות להן; מנגד, המצב הכלכלי ממשיך להחריף בכל יום שעובר, ומביא את פוטין לנסות לחזק את הבריתות עם סין והודו
איתן גרסטנפלד | (6)

אתמול, עמד מחיר הרובל הרוסי על 52.3 לדולר, רמתו החזקה ביותר מאז מאי 2015, ורחוק בהרבה מהשפל אותו רשם המטבע בתחילת חודש מרץ, על רקע הסנקציות כלפי המדינה מצדן של ארה"ב והאיחוד האירופי בתגובה לפלישת הצבא לאוקראינה. היום הספיק המטבע לרדת במעט והוא נסחר כעת במחיר של 54.3 דולר, עדיין בסמיכות לשיא אותו רשם אמש.

בסוף חודש פברואר, לאחר הנפילה הראשונית של הרובל וארבעה ימים לאחר שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, החליטה רוסיה להכפיל את הריבית במדינה לרמה של 20% לעומת 9.5% עד אז. בתגובה למהלך, ערכו של המטבע השתפר באופן עקבי, והביא לכך שהמדינה החליטה להוריד את הריבית בשלוש פעימות כדי להגיע לריבית של 11% בסוף מאי. ערך המטבע, התחזק עד כדי כך שהבנק המרכזי של רוסיה החל לנקוט בצעדים אקטיביים כדי לנסות להחליש אותו, מחשש שהדבר יהפוך את היצוא של המדינה לפחות תחרותי.

המנוע המרכזי מאחורי העלייה בערכו של המטבע הוא בראש ובראשונה, הכנסות השיא אותן רושמת המדינה מנפט וגז, באופן מעט פרדוקסלי, בשל העלייה במחירי באנרגיה בין היתר בשל הסנקציות שהוטלו עליה. מחירי אנרגיה גבוהים, תורמים כמובן ליצואנית הגז הגדולה בעולם והיצואנית השנייה בגודלה של נפט. למרות שמדינות מערביות רבות עצרו את קניית הנפט הרוסי שלהן, העובדה שמחירי הנפט הגולמי מסוג ברנט גבוהים ב-60% ממה שהם היו הפעם בשנה שעברה, מספיקה לכך שבמוסקבה רואים רווחי שיא.

ואם האבסורד לא מספיק הרי שהלקוח העיקרי של מגזר הנפט והגז של המדינה הוא לא אחר מהאיחוד האירופי, שקונה אנרגיה רוסית בשווי מיליארדי דולרים בשבוע. בכדי להמחיש את גודל האבסורד, די להביט בעבודה שהאיחוד מעביר כעת יותר כסף לרוסיה עבור רכישות נפט, גז ופחם, מאשר הכספים אותם הוא שולח לאוקראינה עבור סיוע למדינה שנלחמת בצבא הרוסי. 

האם מדובר בעלייה אמיתית?

הזינוק של הרובל בחודשים האחרונים משמש את הקרמלין כהוכחה ניצחת לכישלון הסנקציות המערביות. בנאום שנשא בשבוע שעבר במהלך הפורום הכלכלי הבינלאומי השנתי של סנט פטרבורג נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר כי "הרעיון היה ברור: לרסק את הכלכלה הרוסית באלימות. הם לא הצליחו. ברור שזה לא קרה".

אם זאת, במערב סבורים שהחגיגות מצדו של פוטין מעט מוגזמות, כמו גם מחיר הרובל, ולא מלמדים על המצב האמיתי במדינה. זאת, מכיוון שהרובל אמנם נראה חזק, אך הדבר נשען בין היתר על העובדה שהייבוא הרוסי מרוסק, בגלל הסנקציות המערביות. מה שהביא לכך שרוסיה מחזיקה העתודות מט"ח מבלי יכולת לקנות דברים מחוץ לגבולותיה. רוסיה, שמנותקת ממערכת הבנקאות הבינלאומית SWIFT וחסומה ממסחר בינלאומי בדולרים ובאירו, נותרה לסחור בעצם עם עצמה. המשמעות היא שבעוד שרוסיה בנתה נפח אדיר של יתרות מטבע חוץ, שמחזקים את המטבע שלה, היא לא יכולה להשתמש ברזרבות האלה כדי לשרת את צורכי היבוא שלה.

לכך מצטרפת העובדה שרובל חזק אינו מעיד בהכרח על איתנות הכלכלה הרוסית נוכח הסנקציות. כך למשל, משרד הכלכלה הרוסי הודיע באמצע חודש מאי, כי הוא צופה שהאבטלה תגיע לכמעט 7% השנה, וכי חזרה לרמות של 2021 לא צפויה עד 2025 לכל הפחות. בנוסף, העובדה שאלפי חברות בינלאומיות יצאו מרוסיה, הביאה למספר עצום של מובטלים רוסים, כמו גם לקיטון משמעותי בהשקעות הזרות  במדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ניסיון לחזק קשרים עם הודו וסין

בינתיים בניסיון להתמודד עם הסנקציות הקשות, פוטין פועל להדק את הקשרים בותך BRICS, גוש חמש המדינות המתפתחות הכולל את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. במסגרת המפגש השנתי ה-14 של הקבוצה, גינה אתמול פוטין את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו נגד ארצו, וכינה אותן "מניעים פוליטיים".

מי שהצטרף לתחושות הוא נשיא סין שי ג'ינפינג שתקף את השימוש בסנקציות, בנאום המרכזי שלו אתמול. "לעשות פוליטיזציה של הכלכלה העולמית ולהפוך אותה לכלי נשק, ולהטיל סנקציות בכוונה על ידי שימוש בעמדה העיקרית במערכות הפיננסיות והמוניטריות הבינלאומיות, רק יפגע בסופו של דבר באינטרסים של מי שהפעיל אותן ויגרום לו לסבל",  תוך שהוא נמנע מלהזכיר את שמה של ארה"ב בדבריו.

בנאומוו טען פוטין שכלכלות הBRICS בוחנות את האפשרות ליצור מטבע רזרבה בינלאומי תוך שימוש בסל המטבעות שלהן. "מערכת המסרים הפיננסיים הרוסית פתוחה לחיבור עם הבנקים של מדינות ה-BRICS. מערכת התשלומים הרוסית MIR מרחיבה את נוכחותה. אנו בוחנים את האפשרות ליצור מטבע רזרבה בינלאומי המבוסס על סל מטבעות ה-BRICS", אמר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נזדני 24/06/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
    באמת בזמן האחרון יוצא לילראות לא מעט עולים מרוסיה שמצלמים מודעות לדירות איכותיות במרכז העיר שבבניה או לפני ואחרי הבניה והם קונים פוטנציאלים וכל הכבוד להם עושים זאת בדיסקרטיות ורק בינהם מעבירים מידע
  • 5.
    לילי 24/06/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
    אירופה קונה את כל חומרי הגלם מרוסיה ולא רק אנרגיה .מוצרים שחלים עליהם סנקציות עוברים דרך יד שלישית. כך גם ארה"ב . לכן זו צביעות לבקש מישראל להחרים את רוסיה .
  • 4.
    קש 24/06/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
    המחיר הגבוה ביותר עבור דולר/רובל 158 רובל ל-$ והיום הוא 54 רובל ל-$ ואני מאמין שהוא יגיע ל-20 רובל ל$ כי פוטין מוכר סחורות ברובל בלבד חכם הבחור
  • 3.
    דוד 24/06/2022 04:09
    הגב לתגובה זו
    נתניהו שחזה סנקציות של אירופה עלינו עוד לפני 14 שנים בגלל מהלכים נגד האנטישמיות להרס מדינת ישראל כמדינת היהודים. כי אז הבין נתניהו שחייבים להגדיל את פלח השוק מבלי להפסיד את הקיים. המהלך של פוטין מחזקת את המהלך של נתניהו וקורא לאיזון של הכוח הכלכלי של המערב שמשתמש בנשק הכלכלי ומאיים על כל מדינה שירצה.
  • 2.
    ינשוף 24/06/2022 00:41
    הגב לתגובה זו
    שזה מרכז הכח שלה. קרוב הרבה יותר לתרבות ומנטליות ארופאית. השתלבותם בתרבויות המזרח כגון הוד וסין תסתיים בכשלון חרוץ עם בריחת רוב המוחות הטובים במדינה שעדיין נשארו
  • 1.
    ציר הרשע (ל"ת)
    אלמוני 23/06/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
צילום: טוויטר

מיילי ניצח בבחירות האמצע בארגנטינה - השווקים עולים

מפלגתו של מיילי רושמת הישג פוליטי משמעותי בבחירות האמצע, ומקבלת רוח גבית לקידום הרפורמות הכלכליות. עם תמיכה חזקה מצד ארצות הברית ומומנטום שוק חיובי, המשקיעים נערכים לעלייה מחודשת של המטבע והאג"ח.



אדיר בן עמי |

עם ספירת למעלה מ-90% מהקולות, מפלגת "חירות מקדימה" של מיילי קיבלה 41% מהקולות, מעל כל התחזיות, וזכתה ב-64 מושבים מתוך 127 בבית התחתון וב-13 מושבים מתוך 24 בסנאט. משמעות הנתון: בסיס תמיכה רחב שיאפשר למיילי להגן על זכות הווטו הנשיאותית שלו, ואף לדחוף חוקים מרכזיים בתחומי המיסוי, העבודה והפנסיה.

מדובר בתפנית חדה לעומת תבוסה שספגה מפלגת השלטון בבחירות מקומיות בבואנוס איירס לפני כחודש, אז נשחק הביטחון של המשקיעים בנשיא והפזו צלל. הפעם, חזרתו של מיילי לזירה מחוזקת גם בזכייה באותו מחוז ,ליבת התמיכה המסורתית של הפרוניסטים.

תגובת השווקים: הפזו מזנק והאג"ח צפויות לעלות

הפזו הארגנטינאי נסחר ב-1,435 פזו לדולר – התחזקות של כ-4.8% לעומת השער הרשמי שעמד על 1,492 פזו לדולר ביום שישי. סוחרים צופים המשך התחזקות גם במסחר הפורמלי. באג"ח הדולריות של המדינה נרשמה בשנה האחרונה תשואה מצטברת של 144% – בין הגבוהות בשווקים המתעוררים, כשארגנטינה רק מאחורי לבנון ואקוודור.

מומחי שוק מציינים שהשוק היה "ארוך דולר" מדי לקראת הבחירות – כלומר משקיעים החזיקו פוזיציות חזקות שליליות לפזו – ועשויים כעת למהר לסגור אותן, מה שיחזק את המטבע הלאומי עוד יותר. אנליסטים מבתי השקעות גלובליים מעריכים שצפויה עלייה ניכרת בעקומת האג"ח המקומית.


אחד האלמנטים המשמעותיים שהביאו ליציבות יחסית לקראת הבחירות הייתה התגייסות אמריקאית: הממשל האמריקאי בהובלת דונלד טראמפ חתם על קו אשראי בהיקף של 20 מיליארד דולר עם הבנק המרכזי הארגנטינאי והוביל מהלך לגיוס חבילת מימון נוספת מול בנקים בוול סטריט. בנוסף, ארה"ב רכשה פזואים ישירות בשוק כדי לבלום את ההידרדרות המטבעית.