טוויטר: הלילה נגלה עד כמה החסימה של טראמפ הזיקה לחברה
טוויטר טוויטר (סימול: TWTR) תפרסם הערב את הדוח האחרון לשנת 2020. הרשת החברתית צפויה להציג רווח נקי של 31 סנט למניה. הרווח השנתי החזוי עומד על 77 סנט למניה. הרווח ברבעון הרביעי של 2019 היה 15 סנט והרווח השנתי עמד על 1.71 דולר למניה והרווח השנתי צפוי לגדול אף יותר מכך. כלומר הצפי הוא שהרווח הרבעוני יעלה ביותר מ-100% שנה על פני שנה ההכנסות השנתיות עמדו על 3.46 מיליארד דולר. ההכנסות ברבעון עמדו על 0.9 מיליארד דולר.
הרשת החברתית נקלעה בחודשים האחרונים למאבק על חופש הדיבור. בהחלטתה לחסום את הפרופיל של דונלד טראמפ לאחר הפריצה לבית הנבחרים, היא ופייסבוק שרטטו את הגבול בעולם המערבי בין הסתה נגד הדמוקרטיה לבין החופש להביע עמדות שנוגדות את הקונצנזוס גם על ידי מובילי דעה כמו מי שהיה עד נובמבר האיש החזק במערב.
אך בניגוד לפייסבוק, טראמפ היה סופרסטאר בטוויטר ואת רוב החלטותיו המדיניות תיווך לעולם דרך הרשת החברתית. טוויטר תפרסם את הדוח הרבעוני שלה היום לאחר המסחר ותציג בין היתר את גודל הפגיעה שחוותה בהכנסות בהחלטתה להרחיק את טראמפ מהרשת.
נזכיר כי טוויטר לא חוותה עזיבה משמעותית של משתמשים לאחר ההחלטה להרחיק את טראמפ וזאת בעיקר בשל שיתוף פעולה של שאר ענקיות הטכנולוגיה. אפל הורידה את האפליקציה של פארלר, כך גם גוגל ואמזון. השוק הבין במהירות שמעמדה המוביל של טוויטר בפלח השוק אינו מאוים, והסוחרים חזרו לרכוש את מניית החברה.
- הרשת החברתית שהתבססה על מסרים קצרים מגיעה לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 115 שנה
- לא בגלל האגו: הסיבה האמיתית שהביאה את מאסק לרכוש את טוויטר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם לשפוט על פי התנהגות של המניה, טוויטר מצליחה להותיר את הצרות מאחוריה, כאשר בימים אלו הן נסחרות במחיר של 58 דולר. שיא כל הזמנים עומד על 75 דולר והוא התרחש קרוב להנפקת החברה.
התחזקות המניה נעשתה בין היתר על בסיס דיווחים שהחברה תציע ללקוחות מנוי לרשת, כדי להגדיל את הכנסותיה. טוויטר לא הצליחה לבנות עד כה עסק מנויים מצליח. החברה עשויה להציע מנויים לחלק משירותיה או תכניה, אך עדיין לא פורסמו החלטות קונקרטיות.
האם החברה תסביר על תוכניותיה בדוח? אם כן, סביר להניח שאלו ירכזו תשומת לב רבה יותר מזו של תוצאות הרווחים ויביאו להתחזקות המניה.
- 1.לא בדיוק 10/02/2021 04:49הגב לתגובה זוברבעון הרביעי שבו גם הרוויחה טוויטר מהשיח בבחירות ולאחריהן.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
