הבנק העולמי מעלה את תחזית הצמיחה ל-2018
בזמן שהאינדיקטורים הכלכליים בארה"ב ובאירופה ממשיכים לטפס, הבנק העולמי העלה היום את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2018 ל-3.1%. מדובר בהעלאה של 0.2% לעומת התחזית הקודמת שניתנה בחודש יוני האחרון. מהסקירה שהוציא הבנק העולמי עולה כי נתון הצמיחה ב-2017 של 3%, הינו קצב הצמיחה המהיר ביותר מאז 2011.
להערכת הבנק העולמי הצמיחה הגלובלית צפויה להימשך לפחות בשנתיים הקרובות, כאשר יצואני הנפט שנפגעו מקריסת מחיר הנפט צפויים לרשום התאוששות, ופעילות ההשקעות והייצור צפויה להוביל להתאוששות מחזורית רחבה בחסות התנאים הפיננסים, המדיניות המוניטרית הרופפת ושיפור בביטחון הצרכנים.
עם זאת, בצד הסיכון, בבנק העולמי מזהירים מפני הידוק התנאים הפיננסיים ומתנודתיות אפשרית בשווקים שעלולה לשבש את ההתרחבות של הפעילות הכלכלית. להערכתם, הכאב יהיה גדול בשווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות שמאופיינים בצורכי מימון חיצוניים גבוהים ומאזנים חלשים. "התמונה הכללית טובה. אנו צריכים להתכונן לפרק הבא, שכן ההיסטוריה חוזרת על עצמה", כתבו כלכלני הבנק העולמי.
בנוגע לתחזית הצמיחה לכלכלה האמריקאית, בבנק העולמי צופים כי זו תסתכם בשנת 2018 ב-2.5%. מדובר בנתון הגבוה ב-0.3% לעומת התחזית הקודמת שסיפק הבנק העולמי לכלכלה האמריקאית בחודש יוני האחרון. להערכתם, רפורמת המס של טראמפ צפויה לתרום 0.6% לצמיחה ב-3 השנים הבאות.
- הבנק העולמי: הצמיחה העולמית בדרך לשפל של 60 שנה
- בסנט תוקף את קרן המטבע: "שכחתם את התפקיד שלכם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לגוש האירו, בבנק העולמי העלו את תחזית הצמיחה ל-2.1% ב-2018. נתון הגבוה ב-0.6% לעומת התחזית שסיפק הבנק העולמי ביוני האחרון. לגבי יפן, הצפי ל-2018 עומד על צמיחה של 1.3% - נתון הגבוה ב-1% לעומת התחזית הקודמת.
לגבי הכלכלה הסינית, שאת הנתונים שיוצאים ממנה יש לקחת בערבון מוגבל, בבנק העולמי צופים צמיחה של 6.4% 'בלבד' ב-2018 - 0.1% מעל התחזית הקודמת. מנגד, בבנק העולמי הורידו את תחזית הצמיחה להודו ב-0.2% לרמה של 7.3% בשנת 2018.
בתוכך כך, בנק העולמי צופים כי לראשונה מאז שנת 2008 פער התוצר העולמי השלילי צפוי להיסגר, כלומר - התפוקה בפועל צפויה להגיע לפוטנציאל.
- 1.עמוס 11/01/2018 09:47הגב לתגובה זותפתחו את הכתבה הזאת שוב בינואר 2019 ותגלו שאין נביא בעירו.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
