סיום המסחר באסיה: הניקיי עלה 0.4%, האינפלציה ביפן הפתיעה לטובה
אסיה יום המסחר האחרון לשבוע (ו'), נסגר באסיה במגמה מעורבת. שורת נתוני מאקרו חיוביים ביפן משכה את מדד טוקיו לעליות. בסין, הודעה של המפלגה על כך שהיא תבדוק את אופן המסחר הציבורי ב-46 חברות סיניות שונות, גורמת לחששות בקרב המשקיעים ומדד שנגחאי הגיב בירידות.
בתוך כך הניקיי עלה 0.5%, מדד שנגחאי ירד 1.55% ומדד ההאנג סאנג נחלש 0.36%.
יפן מתעודדת
הלילה פורסם כי מדד המחירים לצרכן בטוקיו לשנת 2014 הסתכם ב-2.4%, כאשר בחודש דצמבר המדד עלה 2.5%. תוצאה טובה יותר מהצפי המוקדם שחזה עליה של 2.3%. שיעור האבטלה במדינה לחודש דצמבר הינו 3.4%, השיעור הנמוך ביותר מזה עשור. הוצאת משקי הבית במדינה המשיכה להיות במגמת עליה ועלתה 0.4% בחודש דצמבר.
נציין כי יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ממשיכה להיאבק בירידת המחירים במדינה וצמיחה כלכלית נמוכה מזה שנים ארוכות. תוכנית ההרחבה הכמותית המכונה ה"אבנומיקס" (על שמו של ראש הממשלה שינזו אבה) שהוכרזה בתחילת חודש נובמבר, באה להילחם במגמות אלו. על פי כלכלני מאקרו ביפאן, נתוני המאקרו שהתפרסמו הלילה מעידים כי יש והתוכנית החלה להשפיע.
במגזרת המיקרו, מניית חברת softbank היפאני, ירדה ב-3% בעקבות האחזקות במניית עליבאבא שירדה במסחר אתמול בקרוב ל-9% לאחר אי עמידה בצפי ההכנסות
- ירידות חדות באסיה בעקבות וול סטריט; הדולר קופץ
- השוורים שועטים: אסיה בעליות, החוזים בירוק בוהק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחים גבוהים דווחו הלילה מיפאן בקרב חברות יצרניות כמו טושיבה וחברת הפיננסים נומורה. היום ידווחו הונדה, סומיטו ויפאן איירליינס. יפאן הינה צרכנית ויבואנית משמעותית של אנרגיה, כלכלני המדינה אופטימיים לגבי ההשפעה של ירידת מחירי האנרגיה בעולם על כלכלת המדינה.
הרגולציה בסין מקשה
רגולאטור שוק המניות בסין הודיע לפני יומיים כי יבדוק את המסחר במניות של 46 חברות, בעקבות החשש כי חברות בסין הופכות להיות ממונפות מדי, תנאים שיקשו עליהם לתפקד במקרה של זעזוע כלכלי. על פי רויטרס, הרגולאטור הסיני תפצח בחקירה בקרוב ואף הועברה הוראה לבנקים להדק את הפיקוח על הענקת ההלוואות במדינה בכדי לבדוק שהכסף הזול לא זורם אל שוק המניות ומנפח מחירים.
אוסטרליה ממתינה לדברי הנגיד
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
