פאוול
צילום: טוויטר

בהתאם לצפי: הריבית בארה"ב נותרה על 4.5%

הפד' הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם השנייה ברציפות, אך עדכן את התחזית הכלכלית תוך העלאת הצפי לאינפלציה והורדת תחזית הצמיחה של המשק האמריקאי; הפד מעריך אינפלציה של 2.8% ב-2025 לעומת 2.5% בתחזית הקודמת; תחזית הורדות הריבית השנה ללא שינוי

אביחי טדסה | (4)

הפדרל ריזרב הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי על 4.25-4.5%, בהתאם לציפיות, זוהי החלטת הריבית השנייה מתחילת שנת 2025, והיא מגיעה לאחר שבהחלטה הקודמת בחודש ינואר הריבית נשארה גם כן ללא שינוי. כזכור, תהליך הורדת הריבית בארה"ב החל בחודש ספטמבר האחרון כאשר הריבית לפני כן עמדה על 5.5%, ומאז היו 3 הורדות ריבית עד לרמה הנוכחית.


הפד כאמור הותיר את הריבית ללא שינוי אך עדכן את התחזיות הכלכליות שלו, תוך העלאת הצפי לאינפלציה והורדת תחזית הצמיחה של המשק האמריקאי. כעת, הפד מעריך כי האינפלציה תעמוד על 2.8% ב-2025 לעומת 2.5% בתחזית הקודמת, בעוד שהתוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בקצב שנתי של 1.7% בלבד, לעומת 2.1% שהוערך בעבר. שיעור האבטלה צפוי לעלות קלות ל-4.4%.


המהלכים הללו מגיעים ברקע למדיניות הכלכלית החדשה של ממשל טראמפ, שכוללת הטלת מכסי יבוא על סין, קנדה ומקסיקו, עם הבטחה להרחיב את המהלך למדינות נוספות בקרוב. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש כי הבנק המרכזי נוקט בגישה זהירה וממתין לראות כיצד המדיניות החדשה תשפיע על הכלכלה.


הפד שמר על התחזית לשתי הורדות ריבית במהלך 2025, אך חלוקת הדעות בקרב חברי הוועדה המוניטרית מצביעה על אי-ודאות: תשעה בכירים צופים שתי הורדות, ארבעה מעריכים כי תהיה הורדה אחת בלבד, וארבעה נוספים אינם רואים צורך בקיצוץ הריבית כלל. הבנק הדגיש כי "אי-הודאות סביב התחזית הכלכלית עלתה", כאשר החשש המרכזי הוא מצב של סטגפלציה – שילוב של האטה בצמיחה, אינפלציה מתמשכת ועלייה באבטלה.


התחזיות לשנים 2026 ו-2027 נותרו ללא שינוי, עם צפי לשתי הורדות ריבית ב-2026 והורדה נוספת ב-2027, לפני שהריבית צפויה להתייצב ברמה של כ-3% בטווח הארוך. בנוסף להחלטת הריבית, הפד הודיע כי ימשיך בצמצום מאזנו, אך בקצב מופחת. החל מחודש אפריל, הוא יאפשר ל-5 מיליארד דולר בלבד של אג"ח ממשלתיות להתגלגל מחוץ למאזן בכל חודש, ירידה משמעותית לעומת 25 מיליארד דולר כיום.

עם זאת, הקיצוץ לא יחול על איגרות החוב מגובות המשכנתאות, שימשיכו להתקזז בקצב של 35 מיליארד דולר בחודש. ההחלטה לוותה בקול מחאה של חבר הוועדה כריסטופר וולר, שהתנגד להפחתת קצב צמצום המאזן אך תמך בהותרת הריבית ללא שינוי. המהלך של הפד מגיע לאחר פתיחת קדנציה סוערת של הנשיא טראמפ, שגררה חוסר יציבות בשווקים הפיננסיים. מאז כניסתו לבית הלבן, הממשל כבר הטיל מכסים על פלדה, אלומיניום ושורה של מוצרים מיובאים, תוך איומים על סבב מכסים נוסף שצפוי להתפרסם ב-2 באפריל.


חוסר הוודאות בנוגע לצעדים הבאים מכביד על תחזיות הצמיחה, כאשר נתוני מאקרו מצביעים על היחלשות מסוימת – צמיחת המשרות בארה"ב האטה בפברואר, ושיעור האבטלה הרחב, הכולל עובדים שהתייאשו מלחפש עבודה, עלה ב-0.5% לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2021. למרות הסימנים המדאיגים, לא כולם שותפים לתחזיות הקודרות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהאן, טען כי פעילות הצרכנים נותרה איתנה, על סמך נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי של הבנק. לדבריו, הכלכלה עדיין צומחת בקצב של כ-2%, מה שעשוי לתמוך בגישה הסבלנית של הפד לפני קבלת החלטות נוספות. עם זאת, השוק נותר דרוך לקראת הצעד הבא של הבנק המרכזי, כאשר המשקיעים ממשיכים לתהות האם האיזון בין ריסון האינפלציה לבין מניעת האטה חריפה אכן יישמר.


לאחר ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, השווקים הגיבו בעליות, כאשר מדד הדאו ג'ונס הוסיף למעלה מ-400 נקודות. עם זאת, יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הדגיש במסיבת עיתונאים כי הבנק המרכזי מוכן להמשיך במדיניות המוניטרית ההדוקה במידת הצורך. "אם הכלכלה תמשיך להיות חזקה והאינפלציה לא תתקדם בצורה עקבית לכיוון היעד של 2%, נוכל להותיר את המדיניות המרסנת לאורך זמן", ציין פאוול. מנגד, הוא הבהיר כי במקרה של היחלשות לא צפויה בשוק העבודה או האטה מהירה באינפלציה, הפד יוכל לנקוט צעדים מקלים בהתאם.




להצטרפות למסיבת העיתונאים:








תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    התחזיות לא יהיו שוות את הנייר עליהן הן כתובות ברגע שיקרה משהו לא צפוי. והכי צפוי שיקרה משהו לא צפוי. (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למכור היום בשיא כי מחר מרחץ דמים (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 19/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    ככל שהמשבר יעמיק והדרישה לכסף תגבר לפי דעתי הריבית תמשיך להעלות
  • אתה אומר דבר והיפוכו (ל"ת)
    ברוקר 19/03/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.