אסיה מאותתת על האטה: ירידות בשוקי המניות והחששות של המשקיעים
השווקים הגלובליים חווים ירידות, בעיקר באסיה, בשל חששות מהאטה כלכלית בארה"ב
אסיה מדד ההאנג סנג בהונג קונג ירד ב-0.7%, הניקיי ביפן ירד ב-0.3%, והבורסה בשנחאי ירדה ב-0.1%. מנגד, קוספי עולה ב-1.4%.
מניית ENN Energy, מחברות האנרגיה הירוקה הגדולות בסין, מובילה את מדד האנג סנג עם עלייה של 3%, בעוד לנובו נמצאת בתחתית המדד עם ירידה של 5%. ביפן, קונקורדיה פייננשל מזנקת ב-7% בפסגת מדד הניקיי, כשגם סוני רושמת עלייה של 4.5%.
ובשוק השבבים בסיאול, סמסונג מטפסת ב-2.4%, בזמן שהמתחרה SK הייניקס מתחזקת ב-4.8%. את מדד הקוספי מובילה Korea Zinc, עם עלייה של 5.7%.
מה קורה כעת מאחורי הקלעים?
האם הפד בדרך להורדת ריבית? שוק האג"ח מאותת כי המשקיעים מעריכים שהבנק המרכזי ייאלץ להפחית את הריבית כבר במאי, כדי למתן את הסיכון להאטה כלכלית משמעותית.במקביל, הטלת המכסים בידי טראמפ, לצד קיצוצים בתקציב הפדרלי, מעלים חששות להאטה בצמיחה,שמגבירה את אי הוודאות וכתוצאה מכך רואים את הירידות ככל הנראה.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מדד המחירים לצרכן בסין ירד מתחת לאפס בפעם הראשונה לאחר כ-13 חודשים, מה שמעלה חשש מהתפתחות לחצים דפלציוניים בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. במקביל, הממשל הסיני הודיע על הטלת מכסים נגדיים על יבוא שמן קנולה, בשר חזיר ופירות ים מקנדה, מה שמעיד על הסלמה נוספת במתיחות המסחרית בין המדינות.
שבוע חשוב למשקיעים
החל מהיום (רביעי 12.3) ועד ליום שישי (ה-14/3) אנחנו צפויים לראות פרסומים כלכליים מרכזיים כגון - מדד המחירים לצרכן בארה"ב, מדד המחירים ליצרן בארה"ב ונתוני תביעות אבטלה בארה"ב. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. ככל הנראה התמונה לאחר מכן תתבהר ונקבל תמונה ברורה יותר לגבי השאלה הגדולה - האם הפד באמת יתחיל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים.
מטבעות
האירו נסחר ביציבות ב-1.09 דולר.
היין היפני נסחר ב-148.09 יין יפני לדולר.
ביטקוין יורד ב-1.6% ל-81,583 דולר.
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
