טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סין מאיימת: "מוכנים לכל מלחמה עם ארה"ב"

המתיחות בין המעצמות מחריפה לאחר גל מחודש של מכסים והאשמות הדדיות

אביחי טדסה | (6)

העימות הכלכלי והפוליטי בין ארצות הברית לסין מעלה הילוך נוסף, כשסין משגרת איום מפורש כלפי וושינגטון ומצהירה כי היא מוכנה להתמודד עם כל סוג של עימות - ממלחמת סחר ועד עימותים בתחומים אחרים. בהודעה רשמית שפרסמה שגרירות סין בארה"ב נכתב: "אם מלחמה זה מה שארה"ב רוצה - בין אם מדובר במלחמת מכסים, מלחמת סחר או כל סוג אחר של מלחמה - אנחנו מוכנים להילחם עד הסוף". הדברים מגיעים לאחר שממשל טראמפ החמיר את הלחץ הכלכלי על סין והטיל מכסים חדשים של 10% על יבוא סיני, שהצטברו ל-20% בתוך כחודש בלבד.


מלחמה כלכלית מתגלגלת 


התגובה הסינית למכסים לא איחרה לבוא, ובייג'ינג הודיעה על מכסים נגדיים בשיעור של עד 15% על סחורות אמריקאיות, אשר ייכנסו לתוקף ב-10 במרץ, לצד הגבלות חדשות על יצוא לחברות אמריקאיות נבחרות. לדברי מומחים, סין בחרה במכוון לפגוע ביצוא החקלאי של ארה"ב, במטרה להפעיל לחץ פוליטי על טראמפ דרך ציבור החקלאים – קהל יעד מרכזי של המפלגה הרפובליקנית. בין היתר, הוטלו מכסים על סויה, אחד מענפי הייצוא הגדולים ביותר של ארה"ב לסין, מהלך שעשוי להזכיר את המאבק הקודם בין שתי המדינות שהוביל את הסינים לחפש ספקיות חלופיות כמו ברזיל וארגנטינה.


אזהרות הדדיות והמשך ההסלמה


על רקע המתיחות, שר ההגנה האמריקאי הבהיר כי ארה"ב אמנם אינה מחפשת עימות צבאי, אך ערוכה לכל תרחיש. "אנחנו חיים בעולם מסוכן מול מדינות חזקות עם אידיאולוגיה שונה מאוד", אמר. במקביל, סין ממשיכה לדחות את ההאשמות האמריקאיות בנוגע למעורבותה בהפצת הפנטניל - הסיבה הרשמית למכסים החדשים - ומכנה אותן "תירוץ קלוש". בתוך כך, סין הכריזה השבוע כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-7.2% במהלך השנה הקרובה, על רקע ההחרפה בעימות עם ארה"ב והשאיפה "לשמור על ביטחון המדינה". בזמן שהממשל הסיני ממשיך בהצגת תוכניות כלכליות לשנה הקרובה במסגרת כנס חשוב בבייג'ינג, החשש מפני נתק כלכלי עמוק ומתמשך בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הולך וגובר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סין אוכלת את ארהב בלי מלח טראמפ נובח נובח בסוף יקבל ביס (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 11:00
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 06/03/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    תבדוק מהו תקציב הביטחון של ארהב לעומת סין ואז תבין את סדרי הגודל.הצבא הסיני עוצמתי בזה אין ספק אך לא כשמשווים אותו לצבא ארהב.
  • 2.
    טראמפ 06/03/2025 10:51
    הגב לתגובה זו
    מתעסק עם כל העולם רק כדי להראות נוכחות
  • 1.
    טראמפ חושב שהוא מלך העולם (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
  • והוא צודק (ל"ת)
    אריק 06/03/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
  • והוא צודק (ל"ת)
    אריק 06/03/2025 10:56
    הגב לתגובה זו
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.