סין מאיימת: "מוכנים לכל מלחמה עם ארה"ב"
המתיחות בין המעצמות מחריפה לאחר גל מחודש של מכסים והאשמות הדדיות
העימות הכלכלי והפוליטי בין ארצות הברית לסין מעלה הילוך נוסף, כשסין משגרת איום מפורש כלפי וושינגטון ומצהירה כי היא מוכנה להתמודד עם כל סוג של עימות - ממלחמת סחר ועד עימותים בתחומים אחרים. בהודעה רשמית שפרסמה שגרירות סין בארה"ב נכתב: "אם מלחמה זה מה שארה"ב רוצה - בין אם מדובר במלחמת מכסים, מלחמת סחר או כל סוג אחר של מלחמה - אנחנו מוכנים להילחם עד הסוף". הדברים מגיעים לאחר שממשל טראמפ החמיר את הלחץ הכלכלי על סין והטיל מכסים חדשים של 10% על יבוא סיני, שהצטברו ל-20% בתוך כחודש בלבד.
מלחמה כלכלית מתגלגלת
התגובה הסינית למכסים לא איחרה לבוא, ובייג'ינג הודיעה על מכסים נגדיים בשיעור של עד 15% על סחורות אמריקאיות, אשר ייכנסו לתוקף ב-10 במרץ, לצד הגבלות חדשות על יצוא לחברות אמריקאיות נבחרות. לדברי מומחים, סין בחרה במכוון לפגוע
ביצוא החקלאי של ארה"ב, במטרה להפעיל לחץ פוליטי על טראמפ דרך ציבור החקלאים – קהל יעד מרכזי של המפלגה הרפובליקנית. בין היתר, הוטלו מכסים על סויה, אחד מענפי הייצוא הגדולים ביותר של ארה"ב לסין, מהלך שעשוי להזכיר את המאבק הקודם בין שתי המדינות שהוביל את הסינים
לחפש ספקיות חלופיות כמו ברזיל וארגנטינה.
אזהרות הדדיות והמשך ההסלמה
על רקע המתיחות, שר ההגנה האמריקאי הבהיר כי ארה"ב אמנם אינה מחפשת עימות צבאי, אך ערוכה לכל תרחיש. "אנחנו חיים בעולם מסוכן מול מדינות חזקות
עם אידיאולוגיה שונה מאוד", אמר. במקביל, סין ממשיכה לדחות את ההאשמות האמריקאיות בנוגע למעורבותה בהפצת הפנטניל - הסיבה הרשמית למכסים החדשים - ומכנה אותן "תירוץ קלוש". בתוך כך, סין הכריזה השבוע כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-7.2% במהלך השנה הקרובה, על רקע ההחרפה
בעימות עם ארה"ב והשאיפה "לשמור על ביטחון המדינה". בזמן שהממשל הסיני ממשיך בהצגת תוכניות כלכליות לשנה הקרובה במסגרת כנס חשוב בבייג'ינג, החשש מפני נתק כלכלי עמוק ומתמשך בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הולך וגובר.
- 3.סין אוכלת את ארהב בלי מלח טראמפ נובח נובח בסוף יקבל ביס (ל"ת)אנונימי 06/03/2025 11:00הגב לתגובה זו
- אנונימי 06/03/2025 13:49הגב לתגובה זותבדוק מהו תקציב הביטחון של ארהב לעומת סין ואז תבין את סדרי הגודל.הצבא הסיני עוצמתי בזה אין ספק אך לא כשמשווים אותו לצבא ארהב.
- 2.טראמפ 06/03/2025 10:51הגב לתגובה זומתעסק עם כל העולם רק כדי להראות נוכחות
- 1.טראמפ חושב שהוא מלך העולם (ל"ת)אנונימי 06/03/2025 10:49הגב לתגובה זו
- והוא צודק (ל"ת)אריק 06/03/2025 10:57הגב לתגובה זו
- והוא צודק (ל"ת)אריק 06/03/2025 10:56הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי
ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי
ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.
בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.
הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית
בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.
עבור ישראל,
ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".
