קרן פונטיפקס תשקיע כמיליון דולר בפרוטליקס

קרן ההשקעות פונטיפקס בראשות יו"ר חברת טבע, אלי הורביץ, תשקיע בחברה לפי שווי של 40 מיליון ד'. ובנוסף, אופציה ל-24 חודשים להשקע, 1.3 מיליון ד' לפי שווי של 65 מיליון ד'
דרור איטח |

חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס חתמה סופית על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות פונטיפקס, אותה מוביל יו"ר חברת טבע, אלי הורביץ. על פי ההסכם תשקיע פונטיפקס בפרוטליקס, המפתחת תרופה לטיפול במחלת הגושה, סכום של 1 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון דולר.

בנוסף, ניתנה לפונטיפקס אופציה ל-24 חודשים להשקעה של 1.3 מיליון דולר נוספים לפי שווי חברה של 65 מיליון דולר. אלי הורביץ, על פי ההסכם, ימונה לדירקטור בפרוטליקס, ובתמורה תקבל פונטיפקס אופציה לרכישת 3.5% ממניות פרוטליקס. במידה והורביץ יבקש לכהן כיו"ר דירקטוריון פרולטיקס, יינתנו לפונטיפקס אופציות לרכישת 3.76% נוספים ממניות פרוטליקס.

חברת ההשקעות הבורסאית מרתון מחזיקה במניות פרוטליקס, המהוות 16.2% מהון המניות של החברה וכ-13.5% מההון בדילול מלא. האחזקה בפרוטליקס רשומה בספרי מרתון לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד.

על פי השווי לפיו מתבצע הגיוס הנוכחי בפרוטליקס (40 מיליון דולר) מגיע שווי אחזקת מרתון בפרוטליקס ל-23.2 מיליון שקל. על פי השווי שנקבע לצורך מתן האופציה לפונטיפקס (65 מיליון דולר), מגיע שווי אחזקת מרתון בפרוטליקס ל-37.7 מיליון שקל, כך שהוא מגלם רווח הון פוטנציאלי של 32.7 מיליון שקל.

יש לציין, כי מרתון לא תרשום כרגע רווח הון כלשהו בעקבות גיוס ההון, שכן על פי כללי החשבונאות החלים עליה, היא תוכל לרשום רווח כזה רק כשתממש בפועל את אחזקתה בפרוטליקס או חלק ממנה.

במקביל למרתון, מחזיקה גם חברת ביו-סל הבורסאית בכ-30.8% (בדילול מלא) ממניות פרוטליקס. שווי אחזקת ביו-סל בפרוטליקס על פי השווי של הגיוס המיידי מגיע ל-53 מיליון שקל. שווי האחזקה על פי השווי שנקבע לצורך מתן האופציה הנ"ל מגיע ל-86 מיליון שקל. האחזקה בפרוטליקס רשומה בספרי ביו-סל לפי שווי של 5.5 מיליון שקל.

פרוטליקס פיתחה טכנולוגיה לייצור והפקה מסחריים של חלבונים על בסיס שיטות של הנדסה גנטית במערכת של תאי צמח. החברה מפתחת חלבון לטיפול במחלת הגושה, שנמצא בשלב זה בניסוי על בעלי חיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.47%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.