קרן פונטיפקס תשקיע כמיליון דולר בפרוטליקס

קרן ההשקעות פונטיפקס בראשות יו"ר חברת טבע, אלי הורביץ, תשקיע בחברה לפי שווי של 40 מיליון ד'. ובנוסף, אופציה ל-24 חודשים להשקע, 1.3 מיליון ד' לפי שווי של 65 מיליון ד'
דרור איטח |

חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס חתמה סופית על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות פונטיפקס, אותה מוביל יו"ר חברת טבע, אלי הורביץ. על פי ההסכם תשקיע פונטיפקס בפרוטליקס, המפתחת תרופה לטיפול במחלת הגושה, סכום של 1 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון דולר.

בנוסף, ניתנה לפונטיפקס אופציה ל-24 חודשים להשקעה של 1.3 מיליון דולר נוספים לפי שווי חברה של 65 מיליון דולר. אלי הורביץ, על פי ההסכם, ימונה לדירקטור בפרוטליקס, ובתמורה תקבל פונטיפקס אופציה לרכישת 3.5% ממניות פרוטליקס. במידה והורביץ יבקש לכהן כיו"ר דירקטוריון פרולטיקס, יינתנו לפונטיפקס אופציות לרכישת 3.76% נוספים ממניות פרוטליקס.

חברת ההשקעות הבורסאית מרתון מחזיקה במניות פרוטליקס, המהוות 16.2% מהון המניות של החברה וכ-13.5% מההון בדילול מלא. האחזקה בפרוטליקס רשומה בספרי מרתון לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד.

על פי השווי לפיו מתבצע הגיוס הנוכחי בפרוטליקס (40 מיליון דולר) מגיע שווי אחזקת מרתון בפרוטליקס ל-23.2 מיליון שקל. על פי השווי שנקבע לצורך מתן האופציה לפונטיפקס (65 מיליון דולר), מגיע שווי אחזקת מרתון בפרוטליקס ל-37.7 מיליון שקל, כך שהוא מגלם רווח הון פוטנציאלי של 32.7 מיליון שקל.

יש לציין, כי מרתון לא תרשום כרגע רווח הון כלשהו בעקבות גיוס ההון, שכן על פי כללי החשבונאות החלים עליה, היא תוכל לרשום רווח כזה רק כשתממש בפועל את אחזקתה בפרוטליקס או חלק ממנה.

במקביל למרתון, מחזיקה גם חברת ביו-סל הבורסאית בכ-30.8% (בדילול מלא) ממניות פרוטליקס. שווי אחזקת ביו-סל בפרוטליקס על פי השווי של הגיוס המיידי מגיע ל-53 מיליון שקל. שווי האחזקה על פי השווי שנקבע לצורך מתן האופציה הנ"ל מגיע ל-86 מיליון שקל. האחזקה בפרוטליקס רשומה בספרי ביו-סל לפי שווי של 5.5 מיליון שקל.

פרוטליקס פיתחה טכנולוגיה לייצור והפקה מסחריים של חלבונים על בסיס שיטות של הנדסה גנטית במערכת של תאי צמח. החברה מפתחת חלבון לטיפול במחלת הגושה, שנמצא בשלב זה בניסוי על בעלי חיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".