צפי לפתיחה חיובית בוול סטריט: נתוני מאקרו במרכז
בורסות ניו צפויות לפתוח את יום המסחר בעליות שערים, כך מאותתים לפי שעה החוזים העתידיים על המדדים העיקריים. ברקע למסחר, מספר נתוני מאקרו שצפויים להתפרסם טרם פתיחת המסחר ובינהם מדד מספר מקומות העבודה החדשים.
כאמור לפי שעה מאותתים החוזים על עליות בפתיחה: החוזים על מדד הנאסד"ק מסמנים על עליה של 0.17%, ונסחרים סביב רמה של 1514 נקודות, החוזים על מדד הדאו ג'ונס מכוונים לעליה של 0.19% ונסחרים סביב 10606 נקודות, והחוזים על מדד ה-S&P 500 מאותתים על עליה של 0.2%, ונסחרים סביב רמת 1192 נקודות.
טרפ פתיחת המסחר צפוי להתפרסם מדד מספר מקומות העבודה החדשים. האנליסטים בארה"ב אופטמיים במיוחד לקראת פרסום המדד, על פי ממוצע התחזיות צפויים להתווסף כ-200 אלף מקומות עבודה חדשים, זאת לעומת תחזית קודמת שהעריכה תוספת של 157 אלף מקומות עבודה חדשים בלבד, עליה של 27.3%. עליה זו תשקף פתיחה מצויינת לשנת 2005, הפתיחה הטובה ביותר מאז שנת 1998.
מנגד, מחירי הנפט עלולים להעיב על האווירה בשווקים. לאחר שלושה ימים של היחלשות במחירי הנפט, מהבוקר מתחזקים החוזים על הזהב השחור בשיעור ממוצע של 1% ונסחרים סביב שער של 46.9 דולר לחבית.
ישראליות
מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
