שנת 2004 היתה שנת שיא לענף היהלומים הישראלי, הן בייצוא גלם ומלוטש, והן ביבוא גלם לישראל, דבר שחיזק את מעמדו על מפת ענף היהלומים העולמי. כך אמר היום (א') שמואל שניצר, נשיא בורסת היהלומים במפגש של ראשי ענף היהלומים לסיכום שנת 2004. לדבריו, התפתחות הענף נובעת, לצד אינדיקטורים כלכליים עולמיים, גם מהשקעת משאבים ומאמצים של ראשי הענף בתחומי השיווק, פיתוח מקורות הגלם, בפיתוח הטכנולוגי ושיתוף פעולה עם הממשלה.

בשנת 2004 הסתכם יצוא היהלומים המלוטשים נטו מישראל בכ-6.33 מיליארד דולר, נתון המהווה גידול של 14.4% לעומת שנת 2003, אז הסתכם היצוא ב-5.53 מיליארד דולר. היצוא הכולל נטו (מלוטש וגלם) הסתכם בשנת 2004 בלמעלה מ-9.2 מיליארד דולר לעומת כ-7.7 מיליארד בשנת 2003, יבוא הגלם נטו הסתכם השנה בכ-5.15 מיליארד דולר לעומת 3.89 מיליארד דולר בשנת 2003, גידול של כ-32%, ויבוא יהלומים מלוטשים נטו הסתכם בכ-3.56 מיליארד דולר, לעומת 3.4 מיליארד דולר, גידול של כ-4.6%.

"שנה זו, אומר שניצר, "היתה שנה טובה גם בתחום הסחר, כאשר במהלכה התמקדנו בחיזוק מעמדה של ישראל כמרכז סחר לצד המרכז היצרני. לראייה, בשנת 2004 חל גידול של 25% בהגעת קניינים לארץ לעומת 2003 ונתוני הסחר, יצוא ויבוא, ב- 2004 היוו נתוני שיא".

שמחה לוסטיג, יו"ר מכון היהלומים, אמר היום, כי ב-2004 התמודד ענף היהלומים עם מספר אתגרים מרכזיים הצורך לייבא יהלומי גלם לישראל ממקורות גלם חדשים, וכן הצורך להתמודד עם מרכזים מתחרים, חלקם נוכח עלויות עבודה זולות וחלקם מרכזים בעלי כללי רגולציה ומיסוי ליברליים ביותר.

מוטי גנץ, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים מוסיף, כי השנה גברה התחרות בייצור יהלומים מול מדינות אסיה והמזרח הרחוק, במקביל להתפתחות מרכזי ייצור יהלומים אחרים כמו הודו, סין ומזרח אירופה בהם עלויות העבודה נמוכות יחסית לישראל. אי הגעתם של קניינים בשנים האחרונות ושינוי בדפוסי המסחר חייבו את היהלומנים להגדיל את עלויות השיווק וההפצה, עובדה שפגעה ביהלומנים.

"בשנה הקרובה", אומר גנץ, "מתוכננים מספר מהלכים, אשר יעצרו את מגמת הירידה בייצור המקומי ויישמרו את מעמדה של ישראל כמרכז סחר וייצור עולמיים. היעד ששמנו לעצמנו הינו להפוך בתוך כשלוש שנים למרכז הסחר המוביל בעולם. פתרונות שמציע הענף מתמקדים במספר היבטים מרכזיים: גיוון מקורות הגלם, שיווק ומיתוג היהלום הישראלי, התאמת כלי סיוע ממשלתי לצורכי הענף, לצד המשך פיתוח המפעל לרובוטיקה המיועד להורדת עלויות הייצור המקומי".

לדברי שמואל שניצר, אחד הפתרונות הוא יצירת סביבה עסקית נוחה לעוסקים ולקניינים באמצעות הוספת שירותים שבורסת היהלומים דואגת לספקם לענף, כגון שיתוף הפעולה שגובש לאחרונה בין בורסת היהלומים ובסס"ח המספקת ביטוח אשראי לעסקאות של יהלומנים ישראלים בחו"ל. "ההשקעות בשיווק ומיתוג היהלום הישראלי בהיקף של מיליוני דולרים: יותר השתתפות בתערוכות, פתיחת משרד שייצג את הענף בניו יורק ובחינת פתיחת נציגות בהונג קונג", אמר. לדבריו, "בשנת 2004 הושקעו בשיווק הענף ומיתוג היהלום הישראלי מיליוני דולרים, בין היתר בגין הוצאת משלחות יהלומנים והשתתפות בתערוכות, והקמת פורטל ענף היהלומים. סך תקציב מכון היהלומים עמד בשנת 2004 על למעלה מ-6 מיליון דולר. בשנת 2005 צפויות להתקיים 8 תערוכות ומשלחות, אליהן ייצאו יהלומנים ישראלים באופן מרוכז על ידי מוסדות הענף, זאת בהמשך לפעילות אינטנסיבית בשנה שחלפה, שכללה לראשונה תערוכה ייחודית ליהלומים.

ב-2005 יפתח בניו יורק משרד שייצג את ענף היהלומים הישראלים, ומטרתו היא לסייע ליהלומנים ישראליים שאין להם משרד מקומי. בנוסף, אמר שניצר, "אנו בוחנים פתיחת נציגויות נוספות, בשלב הראשון בהונג קונג".

שמחה לוסטיג הוסיף, כי בשנת 2004 הושקעו כמיליון דולר במחקר ופיתוח, כשהדגש על פיתוח מיכשור שיעזור להתמודד עם שכר העבודה הזול.

"אנו בשלבי התקדמות לפיתוח מכונה אוטומטית, שהיא המצאה ישראלית ופטנט עולמי, שמעורב בו פרופ' ירניצקי מהטכניון. המכונה משלבת מחשב שיוריד את עלויות שכר העבודה מול הארצות שהוזכרו. פיתוח המכונה יושלם לקראת סוף 2005, ואז יבדקו את הדרכים לשימוש פנימי בארץ בלבד, זאת על מנת לשמור על הבלעדיות. בנוסף, פותח מייצב אופנים, המאפשר צמצום אובדן חומר גלם וליטוש מדויק יותר. עוד ציין לוסטיג, כי בשנת 2004 הושק פורטל ענף היהלומים בהשקעה של כ 650 אלף דולר, המקל על פעילותם של היהלומנים הישראליים ומקל על הקניינים השונים בחיפוש אחר סחורה נדרשת במרכז הישראלי. על אף פרק הזמן הקצר יחסית מאז השקת הפורטל כבר נרשמו אליו כ 30 אלף כניסות בחודש".

"שמירה על יכולת תחרות: יצירת אלטרנטיבה ל-GIA להרצת המכון הגמולוגי החדש", לדברי מוטי גנץ, "ההשקעות שבצענו, ואנו ממשיכים לבצע בתחומי השיווק, המחקר והפיתוח ותחום הגמולוגיה, הן אבני יסוד בתוכנית הפעולה שלנו. בסוף שנת 2004 החל תפעול המעבדה הגמולוגית הישראלית, שנועדה לתעד את האבנים בארץ. עד כה נשלחו רוב האבנים לתיעוד ה-GIA בארה"ב דבר שהצריך זמן וכסף. לפי ההערכה יעברו במעבדה אלפי אבנים בחודש, דבר שיאפשר שיווק נוח יותר והפחתת עלויות.

DTC ופיתוח מקורות גלם: "הובלת מזכר הבנות עם אלרוסה הרוסית ומפגשים עם חברות קנדיות". בהתייחס לחברת D.T.C., ספק הגלם המוביל בעולם, אומר מוטי גנץ "לאחר נקודת משבר, בה הורדו לקוחות ישראליים מרשימת לקוחותיה של D.T.C. עקב העדר עמידה בסטנדרטים של תוכנית "הספק המועדף", אנו עדים כיום לתהליך הפוך בו מספר חברות ישראליות נמצאו עומדות בקריטריונים של D.T.C ונמצאות בתהליך שיתכן ויאפשר כניסתן לחוג הלקוחות של D.T.C".

"בסוף 2003, אומר לוסטיג, "הוקמה ועדת חומר גלם, שתפקידה לדאוג שכמויות גדולות יותר של חומר גלם ינותבו לארץ מרוסיה ומקנדה. במהלך 2004 נערכו בנושא מספר מפגשים עם החברה הלאומית הרוסית אלרוסה, לקידום מזכר הבנות לשיתוף פעולה בייצור עם הענף הישראלי. בנוסף, הקדשנו מאמץ רב באפיק הקנדי. עוד ציין לוסטיג את סמינר הגלם שהתקיים בחודש יוני בארץ, בו השתתפו מפיקות גלם רבות בהן חברות קנדיות, ואף נקשרו מספר התקשרויות בין יצרנים ישראלים ומפיקי גלם קנדיים".

"בשנת 2004", אומר לוסטיג, "שכנענו מספר מפיקי וסוחרי גלם מהגדולים בעולם לפתוח משרדים בישראל. הראשון שהבטיח ואכן קיים היה לב לבייב, המשווק בארץ בשותפות עם ממשלת אנגולה סחורה אנגולית. השני הוא דן גרטלר, המשווק יהלומים בעיקר מקונגו, אשר הגדיל בשנת 2004 את פעילותו בישראל. בנוסף, הגדילו פעילות בארץ, חברת בת של מוריס טמפלסמן מארה"ב, המשווקת כמויות הולכות וגדלות, וכן מספר סוחרי גלם גדולים נוספים. מוטי גנץ הוסיף, כי על רקע התייעלות תהליכי הייצור והשיפורים הטכנולוגיים בתהליך הייצור מתקיים בימים אלו מו"מ מול מספר חברות בינלאומיות אשר על מנת לשפר את כושר התחרות שלהן ועל רקע עלויות ייצור הולכות וגדלות במקומן הנוכחי, הן מתכוונות להעביר את מפעליהן לארץ.

שמואל שניצר אמר היום, "ב-2005 נמשיך לפעול בשיתוף עם הממשלה על מנת לחזק את הענף הפועל בעיקר באזור הבורסה ורמת גן, תוך שימוש בכלים הקיימים ושילובם בפעילויות פיתוח מקורות גלם חדשים, השיווק והמו"פ על מנת להבטיח כי ישראל תשמור על מקומה המרכזי בתעשיית היהלומים העולמית ותמשיך לספק את התרומה הכלכלית למשק הישראלי למאזן התשלומים ולהעסקתם של אלפי עובדים בענף". שניצר הוסיף בנושא זה, כי על מנת לחזק ולהעמיק את שורשי הענף בישראל ופעילותו המקומית אנו פועלים גם לטיפוח החברות צעירות ודור ההמשך בענף היהלומים, תוך יצירת כלי סיוע לחברות צעירות אלו על מנת שיוכלו להוביל את המשך התפתחות הענף והתעשייה.