חניה
צילום: איציק יצחקי

מחיר החניה בר"ג ות"א זינק, כמה תשלמו בערים אחרות? מדריך

המהפכה בגוש דן הקפיצה את מחירי החניה למבקרים בכמעט פי 2 - מה קורה בערים אחרות, מה אומר הדוח של משרד הכלכלה, למה המדינה מוטרדת מהחניה בחופים, האם העירייה שלכם מוגבלת בהעלאת התעריף ואיך המחוקק יצר פתח לעיריות אחרות לנהוג כמותן?
איציק יצחקי | (5)

אנשים שמחפשים חניה בתל אביב, שימו לב: אתם לא לבד: אחרי שעיריית תל אביב העלתה את תעריפי החניה למבקרים ל-12 שקל לשעה, גם ראש העיר השכנה החליט לעשות מהלך דומה. בעיריית רמת גן החליטו לעלות את מחיר החניה ל-11.88 שקל, ויצאו בדיל מעצבן: מי שרוצה מנוי חופשי חודשי, ייאלץ לשלם 800 שקל. כך הוא יוכל לחנות כמה שירצה. פעם זה היה תעריף למנוי חודשי בחניון, אבל היום סתם לחנות בעיר, למי שלא מחזיק בתו חניה עירוני, עולה הרבה מאוד כסף.

עלות שעת חניה ברמת גן זינקה בחודש שעבר בצורה משמעותית, אחרי שהמחיר הקודם היה 6.3 שקלים לשעה, מחיר לא נמוך, אבל כעת תושב חוץ ישלם כמעט כפול. אם אתם תושבי גבעתיים, בה המחיר השעתי לחניה נותר על 6.3 שקל, ורוצים לבקר בעיר השכנה, כדאי שתשאירו את הרכב בבית. אגב  גם בערים הסמוכות בת ים (6.3) והרצליה (6.2) המחיר דומה, בזמן שבקריית אונו תשלמו 4.9 שקלים בלבד לשעה. היישוב הקרוב ביותר לרמת גן מבחינת המחיר הוא קדימה צורן. למרות שאין שם בעיות חניה חמורות כמו במרכז, תשלמו 6.7 שקלים לשעה. למעשה, הוא ממוקם שלישי ברשימה, אחרי רמת גן ותל אביב.

מה המהות?

כדי להבין מדוע עיריות כמו תל אביב ורמת גן הקפיצו את המחירים למבקרים, עיינו במסמך שנכתב במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת שבדקה בחודש מרץ אשתקד את שינוי מדיניות החניה ברשויות המקומיות. המסמך הזה חובר בעקבות חוק התכנית הכלכלית מנובמבר 2021, אז התקבל תיקון לפקודת התעבורה בעניין הסדרי החניה ברשויות המקומיות.

מטרת התיקון הייתה להפחית את השימוש ברכב פרטי ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, תוך ניצול מקסימלי של משאב החניה ברשויות המקומיות. מה עשה המחוקק? פשוט, אפשר לרשויות המקומיות להעלות את מחיר החניה.

לפני שנחקק התיקון, פקודת התעבורה קבעה שהרשויות המקומיות רשאיות לקבוע את תעריפי החניה תחת תעריף מקסימום. התעריף הזה עמד על 6.3 שקלים, וזו הסיבה שרשויות רבות נוקבות דווקא בתעריף הזה. בפועל, תעריפי החניה נעו החל מ-3.6 שקלים (ביישובים בהם אין כמעט מצוקת חניה, בעיקר בצפון) ובין 6.3 שקל (התעריף המקסימלי) בתל אביב.

בערים כמו תל אביב, מחיר החניה בחניונים פרטיים הגיע לפי שלושה ואף יותר מאותו תעריף מקסימלי - מה שמעיד על כך שמחיר השוק היה גבוה יותר. השאלה היא האם נכון לקחת חניון פרטי ולקבוע שהוא מעיד על מחיר השוק. כך או כך, התיקון ביטל את תעריף המקסימום כך שרשויות מקומיות החלו לגבות תעריפי חניה גבוהים יותר, בהתאם לביקוש ולהיצע. מה זה אומר? שיכול מאוד להיות שנראה בקרוב רשויות מקומיות נוספות שמודיעות על העלאת תעריפים. אנחנו מזכירים כי המסמך הזה נכתב לפני הבחירות, כך שאף ראש עירייה (מלבד בתל אביב) לא היה מעז לעשות מהלך כזה רגע לפני, או אפילו רגע אחרי הבחירות - גם אם מדובר בתושבי חוץ (הרי רבים מגיעים לבקר את ההורים, הילדים, האחים וחברים - וזה יכול היה, באזורים מסוימים, למנוע מהם להגיע אם מדובר בעשרות שקלים לביקור).

חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

קיראו עוד ב"בארץ"

פעם, זה היה מחיר שעתי בחניון. חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

מה עוד קבעה ועדת הכלכלה? היא החליטה שהפער בתעריפי החניה בין תושב הרשות המקומית לבין מי שאינו תושב הרשות – לא יעלה על 30%. כך הרשות המקומית יכולה להעלות מחיר, אבל היא צריכה להבין שאם היא תעלה אותו בצורה דרמטית, גם תושביה יפגעו. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שבחלק מהערים יש חופי ים והמדינה לא רצתה שתושבים יימנעו מלהגיע לחופי ישראל רק בשל תעריף מוגזם. עוד נקבע, כי בזמנים ובשעות שבהם תושבי הרשות המקומית אינם חייבים בתשלום עבור החניה, התקרה לא תוכל להיות גבוהה יותר מ-6.70 שקל.

המדינה קבעה כי התיקון יחול על רשויות מקומיות גדולות, מעל 40 אלף איש. חשוב לציין כי ברשויות מקומיות שונות, דוגמת תל אביב וחדרה, אפשר לקבל פטור מלא מתשלום חניה אם מדובר בתושב מקומי. יכול להיות גם חלקי, לשעת החניה הראשונה, כמו בירושלים או מוגבל בזמן (שלוש שעות באזור מע"ר, ללא הגבלה בשאר האזורים), כמו בחדרה.

מה המחירים בשאר הערים?

בדקנו באמצעות אפליציית פנגו את המחירים בערים אחרות בישראל ומה הפער לעומת התשלום לתושבי המקום. באור יהודה, למשל, לא תשלמו שקל עבור חניה, אבל אם אתם תושבי חוץ המחיר יהיה 5.4 שקל. באזורי קניות ישלמו תושבי העיר 2.7 שקל.

באילת, תושבי חוץ בלבד ישלמו 5.4 שקל לשעה. באשדוד המחיר הוא 4.2 שקל, כשתושב המקום ישלם מחצית. באשקלון המחיר הוא 6.3 שקל, כשושב המקום ישלם 2.5 שקל ובחוף הים הוא לא ישלם כלל. בבאר שבע התעריף לתושבי חוץ אחיד, 6.4 שקל. לתושבי המקום - 4.8.

אילו רשויות גובות מחיר נמוך במיוחד לתושבי חוץ? בזכרון יעקב תשלמו 4 שקלים, בחצור הגלילית 3 שקלים, ביקנעם 3 שקלים, וכך גם בלוד. בקריית גת התעריף הוא 3.5 שקלים, וכך גם בעיר שהם, שנותנת גם 12 שעות חניה חינם במצטבר לכולם.

אילו רשויות גובות תעריף מקסימלי? בתל אביב, כאמור, התעריף מגיע ל-12.4 שקל באזורים מסוימים ושבעה שקלים באזורים אחרים. ברמת גן, כאמור, המחיר הוא 11.88 שקל אבל בסובב קניון איילון A תשלמו "רק" 10 שקלים לשעה. בראשון לציון תשלמו 6.4 שקלים, ובקריית ים מצאנו כי התעריף אמנם עומד על 3.65 שקל, אבל אם תחנו משאית בשוק, תאילצו להיפרד מ-11 שקל לשעה. עוד תעריפים גבוהים: בפארק תעשיות עמק חפר תשלמו 6.3 שקל, בכפר שמריהו 6.2, בכפר סבא התעריף גבוה ושם תשלמו 6.6 שקל לשעה, בירושלים התעריף הבסיסי לתושבי חוץ הוא 6.9, בחיפה 6.5, באופקים תושבי חוץ ישלמו 6 שקלים, כפול מתושב המקום, שמוגבל לשמונה שעות. המחיר ב"ערי ביניים" כמו נתני ובני ברק נע סביב 5.5 שקלים לשעה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז תשכחו שנבוא. נסתפק בקריית אונו והבקעה (ל"ת)
    09/05/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודות לביבי 15 שנה יוקר מחייה הזוי המדינה יקרה להחריד (ל"ת)
    יעל 09/05/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נערי האוצר צריכים ללכת לכלא, מידוף עשק משקעים מסכנים האוצר עושק את כולנו (ל"ת)
    מוטי 09/05/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאיר 09/05/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה שהרשויות המקומיות יעשקו את האזרחים זאת המדיניות שלהם.הם דורשים שיעלו את הארנונה מעבר למה שהחוק מתיר.באוצר רוצים אינפלצייה,זה טוב למדינה זה יוצר צמיחה אז מה אם זה פוגע בפנסיונרים הם כבר עשו את שלהם.
  • 1.
    העיריה מתעשרת 09/05/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    רחובות שלמים עם חניה לאופנוע ומעולם לא ראיתי אופנוע חונה אבל הוסיפו חניה לנכים . מעניין שכל הנכים שלא יכולים ללכת גרים בקומה רביעית בלי מעלית. עיריית ת"א עם הזקן החולדה שמכר את בוחריו מתעשרת והוא גם ביטל את מצעד הגאווה כי הוא הכניס לקואליצה את הצינות הדתית. בחרו קקי וקיבלו קקה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.