חניה
צילום: איציק יצחקי

מחיר החניה בר"ג ות"א זינק, כמה תשלמו בערים אחרות? מדריך

המהפכה בגוש דן הקפיצה את מחירי החניה למבקרים בכמעט פי 2 - מה קורה בערים אחרות, מה אומר הדוח של משרד הכלכלה, למה המדינה מוטרדת מהחניה בחופים, האם העירייה שלכם מוגבלת בהעלאת התעריף ואיך המחוקק יצר פתח לעיריות אחרות לנהוג כמותן?
איציק יצחקי | (5)

אנשים שמחפשים חניה בתל אביב, שימו לב: אתם לא לבד: אחרי שעיריית תל אביב העלתה את תעריפי החניה למבקרים ל-12 שקל לשעה, גם ראש העיר השכנה החליט לעשות מהלך דומה. בעיריית רמת גן החליטו לעלות את מחיר החניה ל-11.88 שקל, ויצאו בדיל מעצבן: מי שרוצה מנוי חופשי חודשי, ייאלץ לשלם 800 שקל. כך הוא יוכל לחנות כמה שירצה. פעם זה היה תעריף למנוי חודשי בחניון, אבל היום סתם לחנות בעיר, למי שלא מחזיק בתו חניה עירוני, עולה הרבה מאוד כסף.

עלות שעת חניה ברמת גן זינקה בחודש שעבר בצורה משמעותית, אחרי שהמחיר הקודם היה 6.3 שקלים לשעה, מחיר לא נמוך, אבל כעת תושב חוץ ישלם כמעט כפול. אם אתם תושבי גבעתיים, בה המחיר השעתי לחניה נותר על 6.3 שקל, ורוצים לבקר בעיר השכנה, כדאי שתשאירו את הרכב בבית. אגב  גם בערים הסמוכות בת ים (6.3) והרצליה (6.2) המחיר דומה, בזמן שבקריית אונו תשלמו 4.9 שקלים בלבד לשעה. היישוב הקרוב ביותר לרמת גן מבחינת המחיר הוא קדימה צורן. למרות שאין שם בעיות חניה חמורות כמו במרכז, תשלמו 6.7 שקלים לשעה. למעשה, הוא ממוקם שלישי ברשימה, אחרי רמת גן ותל אביב.

מה המהות?

כדי להבין מדוע עיריות כמו תל אביב ורמת גן הקפיצו את המחירים למבקרים, עיינו במסמך שנכתב במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת שבדקה בחודש מרץ אשתקד את שינוי מדיניות החניה ברשויות המקומיות. המסמך הזה חובר בעקבות חוק התכנית הכלכלית מנובמבר 2021, אז התקבל תיקון לפקודת התעבורה בעניין הסדרי החניה ברשויות המקומיות.

מטרת התיקון הייתה להפחית את השימוש ברכב פרטי ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, תוך ניצול מקסימלי של משאב החניה ברשויות המקומיות. מה עשה המחוקק? פשוט, אפשר לרשויות המקומיות להעלות את מחיר החניה.

לפני שנחקק התיקון, פקודת התעבורה קבעה שהרשויות המקומיות רשאיות לקבוע את תעריפי החניה תחת תעריף מקסימום. התעריף הזה עמד על 6.3 שקלים, וזו הסיבה שרשויות רבות נוקבות דווקא בתעריף הזה. בפועל, תעריפי החניה נעו החל מ-3.6 שקלים (ביישובים בהם אין כמעט מצוקת חניה, בעיקר בצפון) ובין 6.3 שקל (התעריף המקסימלי) בתל אביב.

בערים כמו תל אביב, מחיר החניה בחניונים פרטיים הגיע לפי שלושה ואף יותר מאותו תעריף מקסימלי - מה שמעיד על כך שמחיר השוק היה גבוה יותר. השאלה היא האם נכון לקחת חניון פרטי ולקבוע שהוא מעיד על מחיר השוק. כך או כך, התיקון ביטל את תעריף המקסימום כך שרשויות מקומיות החלו לגבות תעריפי חניה גבוהים יותר, בהתאם לביקוש ולהיצע. מה זה אומר? שיכול מאוד להיות שנראה בקרוב רשויות מקומיות נוספות שמודיעות על העלאת תעריפים. אנחנו מזכירים כי המסמך הזה נכתב לפני הבחירות, כך שאף ראש עירייה (מלבד בתל אביב) לא היה מעז לעשות מהלך כזה רגע לפני, או אפילו רגע אחרי הבחירות - גם אם מדובר בתושבי חוץ (הרי רבים מגיעים לבקר את ההורים, הילדים, האחים וחברים - וזה יכול היה, באזורים מסוימים, למנוע מהם להגיע אם מדובר בעשרות שקלים לביקור).

חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

קיראו עוד ב"בארץ"

פעם, זה היה מחיר שעתי בחניון. חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

מה עוד קבעה ועדת הכלכלה? היא החליטה שהפער בתעריפי החניה בין תושב הרשות המקומית לבין מי שאינו תושב הרשות – לא יעלה על 30%. כך הרשות המקומית יכולה להעלות מחיר, אבל היא צריכה להבין שאם היא תעלה אותו בצורה דרמטית, גם תושביה יפגעו. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שבחלק מהערים יש חופי ים והמדינה לא רצתה שתושבים יימנעו מלהגיע לחופי ישראל רק בשל תעריף מוגזם. עוד נקבע, כי בזמנים ובשעות שבהם תושבי הרשות המקומית אינם חייבים בתשלום עבור החניה, התקרה לא תוכל להיות גבוהה יותר מ-6.70 שקל.

המדינה קבעה כי התיקון יחול על רשויות מקומיות גדולות, מעל 40 אלף איש. חשוב לציין כי ברשויות מקומיות שונות, דוגמת תל אביב וחדרה, אפשר לקבל פטור מלא מתשלום חניה אם מדובר בתושב מקומי. יכול להיות גם חלקי, לשעת החניה הראשונה, כמו בירושלים או מוגבל בזמן (שלוש שעות באזור מע"ר, ללא הגבלה בשאר האזורים), כמו בחדרה.

מה המחירים בשאר הערים?

בדקנו באמצעות אפליציית פנגו את המחירים בערים אחרות בישראל ומה הפער לעומת התשלום לתושבי המקום. באור יהודה, למשל, לא תשלמו שקל עבור חניה, אבל אם אתם תושבי חוץ המחיר יהיה 5.4 שקל. באזורי קניות ישלמו תושבי העיר 2.7 שקל.

באילת, תושבי חוץ בלבד ישלמו 5.4 שקל לשעה. באשדוד המחיר הוא 4.2 שקל, כשתושב המקום ישלם מחצית. באשקלון המחיר הוא 6.3 שקל, כשושב המקום ישלם 2.5 שקל ובחוף הים הוא לא ישלם כלל. בבאר שבע התעריף לתושבי חוץ אחיד, 6.4 שקל. לתושבי המקום - 4.8.

אילו רשויות גובות מחיר נמוך במיוחד לתושבי חוץ? בזכרון יעקב תשלמו 4 שקלים, בחצור הגלילית 3 שקלים, ביקנעם 3 שקלים, וכך גם בלוד. בקריית גת התעריף הוא 3.5 שקלים, וכך גם בעיר שהם, שנותנת גם 12 שעות חניה חינם במצטבר לכולם.

אילו רשויות גובות תעריף מקסימלי? בתל אביב, כאמור, התעריף מגיע ל-12.4 שקל באזורים מסוימים ושבעה שקלים באזורים אחרים. ברמת גן, כאמור, המחיר הוא 11.88 שקל אבל בסובב קניון איילון A תשלמו "רק" 10 שקלים לשעה. בראשון לציון תשלמו 6.4 שקלים, ובקריית ים מצאנו כי התעריף אמנם עומד על 3.65 שקל, אבל אם תחנו משאית בשוק, תאילצו להיפרד מ-11 שקל לשעה. עוד תעריפים גבוהים: בפארק תעשיות עמק חפר תשלמו 6.3 שקל, בכפר שמריהו 6.2, בכפר סבא התעריף גבוה ושם תשלמו 6.6 שקל לשעה, בירושלים התעריף הבסיסי לתושבי חוץ הוא 6.9, בחיפה 6.5, באופקים תושבי חוץ ישלמו 6 שקלים, כפול מתושב המקום, שמוגבל לשמונה שעות. המחיר ב"ערי ביניים" כמו נתני ובני ברק נע סביב 5.5 שקלים לשעה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז תשכחו שנבוא. נסתפק בקריית אונו והבקעה (ל"ת)
    09/05/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודות לביבי 15 שנה יוקר מחייה הזוי המדינה יקרה להחריד (ל"ת)
    יעל 09/05/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נערי האוצר צריכים ללכת לכלא, מידוף עשק משקעים מסכנים האוצר עושק את כולנו (ל"ת)
    מוטי 09/05/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאיר 09/05/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה שהרשויות המקומיות יעשקו את האזרחים זאת המדיניות שלהם.הם דורשים שיעלו את הארנונה מעבר למה שהחוק מתיר.באוצר רוצים אינפלצייה,זה טוב למדינה זה יוצר צמיחה אז מה אם זה פוגע בפנסיונרים הם כבר עשו את שלהם.
  • 1.
    העיריה מתעשרת 09/05/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    רחובות שלמים עם חניה לאופנוע ומעולם לא ראיתי אופנוע חונה אבל הוסיפו חניה לנכים . מעניין שכל הנכים שלא יכולים ללכת גרים בקומה רביעית בלי מעלית. עיריית ת"א עם הזקן החולדה שמכר את בוחריו מתעשרת והוא גם ביטל את מצעד הגאווה כי הוא הכניס לקואליצה את הצינות הדתית. בחרו קקי וקיבלו קקה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?