חניה
צילום: איציק יצחקי

מחיר החניה בר"ג ות"א זינק, כמה תשלמו בערים אחרות? מדריך

המהפכה בגוש דן הקפיצה את מחירי החניה למבקרים בכמעט פי 2 - מה קורה בערים אחרות, מה אומר הדוח של משרד הכלכלה, למה המדינה מוטרדת מהחניה בחופים, האם העירייה שלכם מוגבלת בהעלאת התעריף ואיך המחוקק יצר פתח לעיריות אחרות לנהוג כמותן?
איציק יצחקי | (5)

אנשים שמחפשים חניה בתל אביב, שימו לב: אתם לא לבד: אחרי שעיריית תל אביב העלתה את תעריפי החניה למבקרים ל-12 שקל לשעה, גם ראש העיר השכנה החליט לעשות מהלך דומה. בעיריית רמת גן החליטו לעלות את מחיר החניה ל-11.88 שקל, ויצאו בדיל מעצבן: מי שרוצה מנוי חופשי חודשי, ייאלץ לשלם 800 שקל. כך הוא יוכל לחנות כמה שירצה. פעם זה היה תעריף למנוי חודשי בחניון, אבל היום סתם לחנות בעיר, למי שלא מחזיק בתו חניה עירוני, עולה הרבה מאוד כסף.

עלות שעת חניה ברמת גן זינקה בחודש שעבר בצורה משמעותית, אחרי שהמחיר הקודם היה 6.3 שקלים לשעה, מחיר לא נמוך, אבל כעת תושב חוץ ישלם כמעט כפול. אם אתם תושבי גבעתיים, בה המחיר השעתי לחניה נותר על 6.3 שקל, ורוצים לבקר בעיר השכנה, כדאי שתשאירו את הרכב בבית. אגב  גם בערים הסמוכות בת ים (6.3) והרצליה (6.2) המחיר דומה, בזמן שבקריית אונו תשלמו 4.9 שקלים בלבד לשעה. היישוב הקרוב ביותר לרמת גן מבחינת המחיר הוא קדימה צורן. למרות שאין שם בעיות חניה חמורות כמו במרכז, תשלמו 6.7 שקלים לשעה. למעשה, הוא ממוקם שלישי ברשימה, אחרי רמת גן ותל אביב.

מה המהות?

כדי להבין מדוע עיריות כמו תל אביב ורמת גן הקפיצו את המחירים למבקרים, עיינו במסמך שנכתב במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת שבדקה בחודש מרץ אשתקד את שינוי מדיניות החניה ברשויות המקומיות. המסמך הזה חובר בעקבות חוק התכנית הכלכלית מנובמבר 2021, אז התקבל תיקון לפקודת התעבורה בעניין הסדרי החניה ברשויות המקומיות.

מטרת התיקון הייתה להפחית את השימוש ברכב פרטי ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, תוך ניצול מקסימלי של משאב החניה ברשויות המקומיות. מה עשה המחוקק? פשוט, אפשר לרשויות המקומיות להעלות את מחיר החניה.

לפני שנחקק התיקון, פקודת התעבורה קבעה שהרשויות המקומיות רשאיות לקבוע את תעריפי החניה תחת תעריף מקסימום. התעריף הזה עמד על 6.3 שקלים, וזו הסיבה שרשויות רבות נוקבות דווקא בתעריף הזה. בפועל, תעריפי החניה נעו החל מ-3.6 שקלים (ביישובים בהם אין כמעט מצוקת חניה, בעיקר בצפון) ובין 6.3 שקל (התעריף המקסימלי) בתל אביב.

בערים כמו תל אביב, מחיר החניה בחניונים פרטיים הגיע לפי שלושה ואף יותר מאותו תעריף מקסימלי - מה שמעיד על כך שמחיר השוק היה גבוה יותר. השאלה היא האם נכון לקחת חניון פרטי ולקבוע שהוא מעיד על מחיר השוק. כך או כך, התיקון ביטל את תעריף המקסימום כך שרשויות מקומיות החלו לגבות תעריפי חניה גבוהים יותר, בהתאם לביקוש ולהיצע. מה זה אומר? שיכול מאוד להיות שנראה בקרוב רשויות מקומיות נוספות שמודיעות על העלאת תעריפים. אנחנו מזכירים כי המסמך הזה נכתב לפני הבחירות, כך שאף ראש עירייה (מלבד בתל אביב) לא היה מעז לעשות מהלך כזה רגע לפני, או אפילו רגע אחרי הבחירות - גם אם מדובר בתושבי חוץ (הרי רבים מגיעים לבקר את ההורים, הילדים, האחים וחברים - וזה יכול היה, באזורים מסוימים, למנוע מהם להגיע אם מדובר בעשרות שקלים לביקור).

חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

קיראו עוד ב"בארץ"

פעם, זה היה מחיר שעתי בחניון. חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

מה עוד קבעה ועדת הכלכלה? היא החליטה שהפער בתעריפי החניה בין תושב הרשות המקומית לבין מי שאינו תושב הרשות – לא יעלה על 30%. כך הרשות המקומית יכולה להעלות מחיר, אבל היא צריכה להבין שאם היא תעלה אותו בצורה דרמטית, גם תושביה יפגעו. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שבחלק מהערים יש חופי ים והמדינה לא רצתה שתושבים יימנעו מלהגיע לחופי ישראל רק בשל תעריף מוגזם. עוד נקבע, כי בזמנים ובשעות שבהם תושבי הרשות המקומית אינם חייבים בתשלום עבור החניה, התקרה לא תוכל להיות גבוהה יותר מ-6.70 שקל.

המדינה קבעה כי התיקון יחול על רשויות מקומיות גדולות, מעל 40 אלף איש. חשוב לציין כי ברשויות מקומיות שונות, דוגמת תל אביב וחדרה, אפשר לקבל פטור מלא מתשלום חניה אם מדובר בתושב מקומי. יכול להיות גם חלקי, לשעת החניה הראשונה, כמו בירושלים או מוגבל בזמן (שלוש שעות באזור מע"ר, ללא הגבלה בשאר האזורים), כמו בחדרה.

מה המחירים בשאר הערים?

בדקנו באמצעות אפליציית פנגו את המחירים בערים אחרות בישראל ומה הפער לעומת התשלום לתושבי המקום. באור יהודה, למשל, לא תשלמו שקל עבור חניה, אבל אם אתם תושבי חוץ המחיר יהיה 5.4 שקל. באזורי קניות ישלמו תושבי העיר 2.7 שקל.

באילת, תושבי חוץ בלבד ישלמו 5.4 שקל לשעה. באשדוד המחיר הוא 4.2 שקל, כשתושב המקום ישלם מחצית. באשקלון המחיר הוא 6.3 שקל, כשושב המקום ישלם 2.5 שקל ובחוף הים הוא לא ישלם כלל. בבאר שבע התעריף לתושבי חוץ אחיד, 6.4 שקל. לתושבי המקום - 4.8.

אילו רשויות גובות מחיר נמוך במיוחד לתושבי חוץ? בזכרון יעקב תשלמו 4 שקלים, בחצור הגלילית 3 שקלים, ביקנעם 3 שקלים, וכך גם בלוד. בקריית גת התעריף הוא 3.5 שקלים, וכך גם בעיר שהם, שנותנת גם 12 שעות חניה חינם במצטבר לכולם.

אילו רשויות גובות תעריף מקסימלי? בתל אביב, כאמור, התעריף מגיע ל-12.4 שקל באזורים מסוימים ושבעה שקלים באזורים אחרים. ברמת גן, כאמור, המחיר הוא 11.88 שקל אבל בסובב קניון איילון A תשלמו "רק" 10 שקלים לשעה. בראשון לציון תשלמו 6.4 שקלים, ובקריית ים מצאנו כי התעריף אמנם עומד על 3.65 שקל, אבל אם תחנו משאית בשוק, תאילצו להיפרד מ-11 שקל לשעה. עוד תעריפים גבוהים: בפארק תעשיות עמק חפר תשלמו 6.3 שקל, בכפר שמריהו 6.2, בכפר סבא התעריף גבוה ושם תשלמו 6.6 שקל לשעה, בירושלים התעריף הבסיסי לתושבי חוץ הוא 6.9, בחיפה 6.5, באופקים תושבי חוץ ישלמו 6 שקלים, כפול מתושב המקום, שמוגבל לשמונה שעות. המחיר ב"ערי ביניים" כמו נתני ובני ברק נע סביב 5.5 שקלים לשעה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז תשכחו שנבוא. נסתפק בקריית אונו והבקעה (ל"ת)
    09/05/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודות לביבי 15 שנה יוקר מחייה הזוי המדינה יקרה להחריד (ל"ת)
    יעל 09/05/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נערי האוצר צריכים ללכת לכלא, מידוף עשק משקעים מסכנים האוצר עושק את כולנו (ל"ת)
    מוטי 09/05/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאיר 09/05/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה שהרשויות המקומיות יעשקו את האזרחים זאת המדיניות שלהם.הם דורשים שיעלו את הארנונה מעבר למה שהחוק מתיר.באוצר רוצים אינפלצייה,זה טוב למדינה זה יוצר צמיחה אז מה אם זה פוגע בפנסיונרים הם כבר עשו את שלהם.
  • 1.
    העיריה מתעשרת 09/05/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    רחובות שלמים עם חניה לאופנוע ומעולם לא ראיתי אופנוע חונה אבל הוסיפו חניה לנכים . מעניין שכל הנכים שלא יכולים ללכת גרים בקומה רביעית בלי מעלית. עיריית ת"א עם הזקן החולדה שמכר את בוחריו מתעשרת והוא גם ביטל את מצעד הגאווה כי הוא הכניס לקואליצה את הצינות הדתית. בחרו קקי וקיבלו קקה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.