חניה
צילום: איציק יצחקי

מחיר החניה בר"ג ות"א זינק, כמה תשלמו בערים אחרות? מדריך

המהפכה בגוש דן הקפיצה את מחירי החניה למבקרים בכמעט פי 2 - מה קורה בערים אחרות, מה אומר הדוח של משרד הכלכלה, למה המדינה מוטרדת מהחניה בחופים, האם העירייה שלכם מוגבלת בהעלאת התעריף ואיך המחוקק יצר פתח לעיריות אחרות לנהוג כמותן?
איציק יצחקי | (5)

אנשים שמחפשים חניה בתל אביב, שימו לב: אתם לא לבד: אחרי שעיריית תל אביב העלתה את תעריפי החניה למבקרים ל-12 שקל לשעה, גם ראש העיר השכנה החליט לעשות מהלך דומה. בעיריית רמת גן החליטו לעלות את מחיר החניה ל-11.88 שקל, ויצאו בדיל מעצבן: מי שרוצה מנוי חופשי חודשי, ייאלץ לשלם 800 שקל. כך הוא יוכל לחנות כמה שירצה. פעם זה היה תעריף למנוי חודשי בחניון, אבל היום סתם לחנות בעיר, למי שלא מחזיק בתו חניה עירוני, עולה הרבה מאוד כסף.

עלות שעת חניה ברמת גן זינקה בחודש שעבר בצורה משמעותית, אחרי שהמחיר הקודם היה 6.3 שקלים לשעה, מחיר לא נמוך, אבל כעת תושב חוץ ישלם כמעט כפול. אם אתם תושבי גבעתיים, בה המחיר השעתי לחניה נותר על 6.3 שקל, ורוצים לבקר בעיר השכנה, כדאי שתשאירו את הרכב בבית. אגב  גם בערים הסמוכות בת ים (6.3) והרצליה (6.2) המחיר דומה, בזמן שבקריית אונו תשלמו 4.9 שקלים בלבד לשעה. היישוב הקרוב ביותר לרמת גן מבחינת המחיר הוא קדימה צורן. למרות שאין שם בעיות חניה חמורות כמו במרכז, תשלמו 6.7 שקלים לשעה. למעשה, הוא ממוקם שלישי ברשימה, אחרי רמת גן ותל אביב.

מה המהות?

כדי להבין מדוע עיריות כמו תל אביב ורמת גן הקפיצו את המחירים למבקרים, עיינו במסמך שנכתב במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת שבדקה בחודש מרץ אשתקד את שינוי מדיניות החניה ברשויות המקומיות. המסמך הזה חובר בעקבות חוק התכנית הכלכלית מנובמבר 2021, אז התקבל תיקון לפקודת התעבורה בעניין הסדרי החניה ברשויות המקומיות.

מטרת התיקון הייתה להפחית את השימוש ברכב פרטי ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, תוך ניצול מקסימלי של משאב החניה ברשויות המקומיות. מה עשה המחוקק? פשוט, אפשר לרשויות המקומיות להעלות את מחיר החניה.

לפני שנחקק התיקון, פקודת התעבורה קבעה שהרשויות המקומיות רשאיות לקבוע את תעריפי החניה תחת תעריף מקסימום. התעריף הזה עמד על 6.3 שקלים, וזו הסיבה שרשויות רבות נוקבות דווקא בתעריף הזה. בפועל, תעריפי החניה נעו החל מ-3.6 שקלים (ביישובים בהם אין כמעט מצוקת חניה, בעיקר בצפון) ובין 6.3 שקל (התעריף המקסימלי) בתל אביב.

בערים כמו תל אביב, מחיר החניה בחניונים פרטיים הגיע לפי שלושה ואף יותר מאותו תעריף מקסימלי - מה שמעיד על כך שמחיר השוק היה גבוה יותר. השאלה היא האם נכון לקחת חניון פרטי ולקבוע שהוא מעיד על מחיר השוק. כך או כך, התיקון ביטל את תעריף המקסימום כך שרשויות מקומיות החלו לגבות תעריפי חניה גבוהים יותר, בהתאם לביקוש ולהיצע. מה זה אומר? שיכול מאוד להיות שנראה בקרוב רשויות מקומיות נוספות שמודיעות על העלאת תעריפים. אנחנו מזכירים כי המסמך הזה נכתב לפני הבחירות, כך שאף ראש עירייה (מלבד בתל אביב) לא היה מעז לעשות מהלך כזה רגע לפני, או אפילו רגע אחרי הבחירות - גם אם מדובר בתושבי חוץ (הרי רבים מגיעים לבקר את ההורים, הילדים, האחים וחברים - וזה יכול היה, באזורים מסוימים, למנוע מהם להגיע אם מדובר בעשרות שקלים לביקור).

חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

קיראו עוד ב"בארץ"

פעם, זה היה מחיר שעתי בחניון. חניה בכחול לבן (איציק יצחקי)

מה עוד קבעה ועדת הכלכלה? היא החליטה שהפער בתעריפי החניה בין תושב הרשות המקומית לבין מי שאינו תושב הרשות – לא יעלה על 30%. כך הרשות המקומית יכולה להעלות מחיר, אבל היא צריכה להבין שאם היא תעלה אותו בצורה דרמטית, גם תושביה יפגעו. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שבחלק מהערים יש חופי ים והמדינה לא רצתה שתושבים יימנעו מלהגיע לחופי ישראל רק בשל תעריף מוגזם. עוד נקבע, כי בזמנים ובשעות שבהם תושבי הרשות המקומית אינם חייבים בתשלום עבור החניה, התקרה לא תוכל להיות גבוהה יותר מ-6.70 שקל.

המדינה קבעה כי התיקון יחול על רשויות מקומיות גדולות, מעל 40 אלף איש. חשוב לציין כי ברשויות מקומיות שונות, דוגמת תל אביב וחדרה, אפשר לקבל פטור מלא מתשלום חניה אם מדובר בתושב מקומי. יכול להיות גם חלקי, לשעת החניה הראשונה, כמו בירושלים או מוגבל בזמן (שלוש שעות באזור מע"ר, ללא הגבלה בשאר האזורים), כמו בחדרה.

מה המחירים בשאר הערים?

בדקנו באמצעות אפליציית פנגו את המחירים בערים אחרות בישראל ומה הפער לעומת התשלום לתושבי המקום. באור יהודה, למשל, לא תשלמו שקל עבור חניה, אבל אם אתם תושבי חוץ המחיר יהיה 5.4 שקל. באזורי קניות ישלמו תושבי העיר 2.7 שקל.

באילת, תושבי חוץ בלבד ישלמו 5.4 שקל לשעה. באשדוד המחיר הוא 4.2 שקל, כשתושב המקום ישלם מחצית. באשקלון המחיר הוא 6.3 שקל, כשושב המקום ישלם 2.5 שקל ובחוף הים הוא לא ישלם כלל. בבאר שבע התעריף לתושבי חוץ אחיד, 6.4 שקל. לתושבי המקום - 4.8.

אילו רשויות גובות מחיר נמוך במיוחד לתושבי חוץ? בזכרון יעקב תשלמו 4 שקלים, בחצור הגלילית 3 שקלים, ביקנעם 3 שקלים, וכך גם בלוד. בקריית גת התעריף הוא 3.5 שקלים, וכך גם בעיר שהם, שנותנת גם 12 שעות חניה חינם במצטבר לכולם.

אילו רשויות גובות תעריף מקסימלי? בתל אביב, כאמור, התעריף מגיע ל-12.4 שקל באזורים מסוימים ושבעה שקלים באזורים אחרים. ברמת גן, כאמור, המחיר הוא 11.88 שקל אבל בסובב קניון איילון A תשלמו "רק" 10 שקלים לשעה. בראשון לציון תשלמו 6.4 שקלים, ובקריית ים מצאנו כי התעריף אמנם עומד על 3.65 שקל, אבל אם תחנו משאית בשוק, תאילצו להיפרד מ-11 שקל לשעה. עוד תעריפים גבוהים: בפארק תעשיות עמק חפר תשלמו 6.3 שקל, בכפר שמריהו 6.2, בכפר סבא התעריף גבוה ושם תשלמו 6.6 שקל לשעה, בירושלים התעריף הבסיסי לתושבי חוץ הוא 6.9, בחיפה 6.5, באופקים תושבי חוץ ישלמו 6 שקלים, כפול מתושב המקום, שמוגבל לשמונה שעות. המחיר ב"ערי ביניים" כמו נתני ובני ברק נע סביב 5.5 שקלים לשעה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז תשכחו שנבוא. נסתפק בקריית אונו והבקעה (ל"ת)
    09/05/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודות לביבי 15 שנה יוקר מחייה הזוי המדינה יקרה להחריד (ל"ת)
    יעל 09/05/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נערי האוצר צריכים ללכת לכלא, מידוף עשק משקעים מסכנים האוצר עושק את כולנו (ל"ת)
    מוטי 09/05/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאיר 09/05/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה שהרשויות המקומיות יעשקו את האזרחים זאת המדיניות שלהם.הם דורשים שיעלו את הארנונה מעבר למה שהחוק מתיר.באוצר רוצים אינפלצייה,זה טוב למדינה זה יוצר צמיחה אז מה אם זה פוגע בפנסיונרים הם כבר עשו את שלהם.
  • 1.
    העיריה מתעשרת 09/05/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    רחובות שלמים עם חניה לאופנוע ומעולם לא ראיתי אופנוע חונה אבל הוסיפו חניה לנכים . מעניין שכל הנכים שלא יכולים ללכת גרים בקומה רביעית בלי מעלית. עיריית ת"א עם הזקן החולדה שמכר את בוחריו מתעשרת והוא גם ביטל את מצעד הגאווה כי הוא הכניס לקואליצה את הצינות הדתית. בחרו קקי וקיבלו קקה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.


מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.