שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת יחייב את חברות הסלולר להפעיל שירות eSIM

רוי שיינמן | (6)

מנכלית משרד התקשורת, עו״ד עינבל משש, חתמה היום על מכתב שנשלח לחברות הסלולר, בו הן נדרשו לפרט על מוכנותן להפעלת שירות eSIM בישראל. שירות eSIM הינו שירות של SIM וירטואלי (שאינו פיזי), המאוחסן בטלפון, בדומה לקובץ. כך מכשיר הסלולר יכול להכיל מספר זהויות ומנוי יכול להחליף זהות בהתאם לצורך.

במהלך המלחמה התקבלו פניות ממפונים וחיילי מילואים שסבלו ממחסור בקליטה סלולרית מכיוון שהחברה שבה היו מנויים, לא סיפקה שירות מיטבי באזור בו שהו. שימוש בתכונת eSIM יאפשר מעבר קל ומהיר בין חברות במקרים כאלו וקבלת שירות מחברה שמספקת שירות באזור זה.

שירות eSIM קיים ברוב מכשירי הסלולר ומתאפשר ברוב המדינות המפותחות. דרישה זו מחברות הסלולר הינה צעד נוסף ביישום מדיניות שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר מיום היכנסו למשרד קבע בראש סדר העדיפויות את הצורך בשיפור השירות לציבור, ובייעול השירותים עליהם מפקח המשרד. 

בכוונת המשרד לפעול לשם חיוב מתן השירות על ידי החברות בחודשים הקרובים. במכתב, החברות נדרשו לפרט האם קיימים חסמים כלכליים, שירותיים או הנדסיים, לאספקת השירות במועד שנקב המשרד.

"כניסת eSIM לשוק התקשורת הישראלי תקל במציאות הנוכחית על המפונים ועל מאות אלפי לוחמינו שבמילואים להתנייד בקלות וללא צורך בכרטיס פיזי", מסר שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ROAMING KILER (ל"ת)
    אנונימי 05/02/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 05/02/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    ואם לא בא לי בתור לקוח להחליף או להפעיל במכשיר שלי את שירות ה eSim מה קורה אז, אתם במשרד התקשורת והטמטום תתבעו אותי על חוסר מענה ועל חוסר רצון להצטרף לטמטום, הרי eSim זה אשכרה כמו קובץ, והחיסרון היחיד בו הוא שחברת התקשורת מכל סוג שלי יכולה בכל יום שהיא רוצה להשתלט בצורה כזאת או אחרת על המכשיר שלי מרחוק ולשנות מספר ותוכנית סלולר ומחיר עלות גם בלי להודיע ללקוח, ובכך לגרום עצבים וזעם ללקוחות, אני אישית לקוח של talkmen ואני גם לא יגיד של איזה חברה ואני אישית מחקתי קבצים של האזנה משטרתית מהמכשירים שלי שעדיין אצלי, וקבצים אחרים שקשורים למעקבים וכו' גם ששייכים לכם משרד התקשורת כי אני לא מעוניין לתת לכם מקום בתוך המכשיר שלי!!!!
  • 2.
    אלעד 05/02/2024 06:25
    הגב לתגובה זו
    esim כל הרעיון הוא לייתר את הכרטיס סים הפיזי והצורך להחליף כרטיסים כאשר נוסעים לחו"ל אפשר בקלות להיתחבר לחברות זולות בעולם כמו כן בגלל שלא יהייה הכרטיס הפיזי בעתיד חברות הסלולר ירוויחו מקום במכשירים שיוכלו להקטין יותר את המערכת זה כל הסיפור לא ריבוי זהויות ולא נעליים
  • 1.
    שישקו 04/02/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
    לחברה שאני מנוי בה יש את האופציה הזו אבל המכשיר לא מאפשר.
  • אלעד 05/02/2024 06:22
    הגב לתגובה זו
    גלקסי A54 נחשב מכשיר ביניים ויש לו את האופציה הזאת במכשיר
  • דור 04/02/2024 21:15
    הגב לתגובה זו
    יש מכשירים עם אי סים ב1500
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.