קניות לחג - הישראלים הוציאו ב-10% יותר מאשר בשנה שעברה
נתונים מעניינים מחברת שבא שסולקת את פעולות כרטיסי האשראי שלנו. מסתבר שנרשמה הבוקר עלייה של יותר כ-10% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד. מהחברה נמסר כי נרשמת פעילות עסקית נרחבת בהיקף העסקאות והרכישות בכרטיסי אשראי בכל רחבי ישראל.
הנתונים שנבדקו הם הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 ביחס לערב החג בשנה שעברה. על פי הנתונים היקף הרכישות עמד על היקף העולה על 385.61 מיליון שקל, לעומת 350.81 מיליון שקל באותן שעות בתקופה המקבילה אשתקד. לפני שנתיים היו ההוצאות בכרטיסי האשראי באותן השעות 297.09 מיליון שקל. משבא נמסר כי במהלך שעות הבוקר היקף העסקאות באשראי חצה מספר פעמים את ה-14,500 עסקאות בדקה. הדקה העמוסה ביותר היתה 10:53 שבמהלכה עברו עסקאות בסכום כולל של 3.12 מיליון שקל עם כמות של 14,900 עסקאות.
לפני כשבוע פרוסמו הנתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט. גם אז נשבר שיא. ההוצאות באשראי חצו רף של 42 מיליארד ועמדו על 42.266 מיליארד שקל - עליה של 8.3% לעומת אשתקד. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה באוגוסט לשיא חדש של 1.363 מיליארד שקל. הרכישות בעסקאות פיזיות הגיעו לשיא חדש עם יותר מ-18.831 מיליארד שקל.
סמנכ"לית שבא טלי הולנברג אמרה אז - ״חודש אוגוסט היה עמוס בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי וראינו עליה בהוצאות בענפי הצריכה המרכזיים כמו מזון, תרבות ופנאי, תיירות וגם הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. היקף ההוצאות בעסקאות פיזיות, שהגיע לשיא חדש במהלך החודש, הוא מאפיין מרכזי של תקופת החופש הגדול שבמהלכו הישראלים יוצאים לבלות, לחופשות ולטיולים".
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהנתונים כי סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט שעמד על 1.363 מיליארד שקל, היה גבוה בשיעור של 2.6% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביולי שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. הנתון של אוגוסט גבוה גם ב-2.4% מסכום השיא הקודם בהוצאה היומית הממוצעת באשראי שנרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבאוגוסט נרשמה עליה של 10.75% בהוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.435 מיליארד, לעומת סכום של 21.794 מיליארד שקל באוגוסט 2022.
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה באוגוסט 2023 רק ב-0.06% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באוגוסט השנה הגיעו לסכום של 6.043 מיליארד שקל, מדובר על עליה אפסית לעומת אוגוסט 2022.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 8.עוד אחד 17/09/2023 11:13הגב לתגובה זוזה המוטו במדינה הזאת
- 7.אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוק 15/09/2023 17:17הגב לתגובה זואבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוקר המחיה . ובגדים אנשים לא קונים בכלל . אז תחליטו מה אתם מפרסמים !!!! כל הזמן חוסר יציבות והכל הפוך
- 6.א-ב 15/09/2023 16:28הגב לתגובה זומשיכת מזומנים השוואתית מראה על גידול אפסי. השוואת היקף הקניות מראה על גידול. זה בגלל עליית המחירים וזו האינפלציה האמיתית מעל 10%. אנשים קונים פחות ומוציאים יותר. רכיב משמעותי יותר להבין היכן אנו נמצאים הוא פדיון חסכונות וזה עבר את 40 מיליארד השקלים מתחילת השנה שהם 4000 שקל לנפש בערך. נכון שחלק לא מבוטל מזה הלך לפדיון הלוואות משכנתא ואחרות אבל עדיין נראה שמצב הצרכן הישראלי בנסיגה.
- יש עליה של 7 אחוזים בגלל האינפלציה. (ל"ת)אסולין 15/09/2023 17:10הגב לתגובה זו
- 5.רונן 15/09/2023 16:06הגב לתגובה זוהישראלים לא הוציאו יותר ואולי אף רכשו פחות אבל הכל ייתייקר ב15% ומעלה ולכן העלייה בסכום בהוצאות האשראי
- המגיב 15/09/2023 16:53הגב לתגובה זואבל קיבלו פחות בתמורה. זה העקרון של אינפלציה.
- 4.חברות האופנה יזנקו יום שני (ל"ת)דני 15/09/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 3.שי 15/09/2023 13:57הגב לתגובה זונגיד למלמ
- 2.משלמים לעובדים בסקטור הציבורי יותר מדי (ל"ת)זליג 15/09/2023 12:58הגב לתגובה זו
- 1.החיים היום הם הטובים ביותר שהיו פה מזה 2,000 שנה.. (ל"ת)החיים שלנו תותים???? 15/09/2023 12:42הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
