כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

קניות לחג - הישראלים הוציאו ב-10% יותר מאשר בשנה שעברה

האטה כלכלית, משבר דיור, עלייה ביוקר המחיה ועדיין - אנחנו מוציאים יותר
נושאים בכתבה כרטיס אשראי שבא

נתונים מעניינים מחברת שבא שסולקת את פעולות כרטיסי האשראי שלנו. מסתבר שנרשמה הבוקר עלייה של יותר כ-10% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד. מהחברה נמסר כי נרשמת פעילות עסקית נרחבת בהיקף העסקאות והרכישות בכרטיסי אשראי בכל רחבי ישראל.

הנתונים שנבדקו הם הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 ביחס לערב החג בשנה שעברה. על פי הנתונים היקף הרכישות עמד על היקף העולה על 385.61 מיליון שקל, לעומת 350.81 מיליון שקל באותן שעות בתקופה המקבילה אשתקד. לפני שנתיים היו ההוצאות בכרטיסי האשראי באותן השעות 297.09 מיליון שקל. משבא נמסר כי במהלך שעות הבוקר היקף העסקאות באשראי חצה מספר פעמים את ה-14,500 עסקאות בדקה. הדקה העמוסה ביותר היתה 10:53 שבמהלכה עברו עסקאות בסכום כולל של 3.12 מיליון שקל עם כמות של 14,900 עסקאות.

לפני כשבוע פרוסמו הנתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט. גם אז נשבר שיא. ההוצאות באשראי חצו רף של 42 מיליארד ועמדו על 42.266 מיליארד שקל - עליה של 8.3% לעומת אשתקד. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה באוגוסט לשיא חדש של 1.363 מיליארד שקל. הרכישות בעסקאות פיזיות הגיעו לשיא חדש עם יותר מ-18.831 מיליארד שקל.

סמנכ"לית שבא טלי הולנברג אמרה אז - ״חודש אוגוסט היה עמוס בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי וראינו עליה בהוצאות בענפי הצריכה המרכזיים כמו מזון, תרבות ופנאי, תיירות וגם הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. היקף ההוצאות בעסקאות פיזיות, שהגיע לשיא חדש במהלך החודש, הוא מאפיין מרכזי של תקופת החופש הגדול שבמהלכו הישראלים יוצאים לבלות, לחופשות ולטיולים".

עוד עולה מהנתונים כי סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט שעמד על 1.363 מיליארד שקל, היה גבוה בשיעור של 2.6% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביולי שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. הנתון של אוגוסט גבוה גם ב-2.4% מסכום השיא הקודם בהוצאה היומית הממוצעת באשראי שנרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני שבא שבאוגוסט נרשמה עליה של 10.75% בהוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.435 מיליארד, לעומת סכום של 21.794 מיליארד שקל באוגוסט 2022. 

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה באוגוסט 2023 רק ב-0.06% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באוגוסט השנה הגיעו לסכום של 6.043 מיליארד שקל, מדובר על עליה אפסית לעומת אוגוסט 2022.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד אחד 17/09/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    זה המוטו במדינה הזאת
  • 7.
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוק 15/09/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוקר המחיה . ובגדים אנשים לא קונים בכלל . אז תחליטו מה אתם מפרסמים !!!! כל הזמן חוסר יציבות והכל הפוך
  • 6.
    א-ב 15/09/2023 16:28
    הגב לתגובה זו
    משיכת מזומנים השוואתית מראה על גידול אפסי. השוואת היקף הקניות מראה על גידול. זה בגלל עליית המחירים וזו האינפלציה האמיתית מעל 10%. אנשים קונים פחות ומוציאים יותר. רכיב משמעותי יותר להבין היכן אנו נמצאים הוא פדיון חסכונות וזה עבר את 40 מיליארד השקלים מתחילת השנה שהם 4000 שקל לנפש בערך. נכון שחלק לא מבוטל מזה הלך לפדיון הלוואות משכנתא ואחרות אבל עדיין נראה שמצב הצרכן הישראלי בנסיגה.
  • יש עליה של 7 אחוזים בגלל האינפלציה. (ל"ת)
    אסולין 15/09/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רונן 15/09/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    הישראלים לא הוציאו יותר ואולי אף רכשו פחות אבל הכל ייתייקר ב15% ומעלה ולכן העלייה בסכום בהוצאות האשראי
  • המגיב 15/09/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    אבל קיבלו פחות בתמורה. זה העקרון של אינפלציה.
  • 4.
    חברות האופנה יזנקו יום שני (ל"ת)
    דני 15/09/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 15/09/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    נגיד למלמ
  • 2.
    משלמים לעובדים בסקטור הציבורי יותר מדי (ל"ת)
    זליג 15/09/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים היום הם הטובים ביותר שהיו פה מזה 2,000 שנה.. (ל"ת)
    החיים שלנו תותים???? 15/09/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.