קניות לחג - הישראלים הוציאו ב-10% יותר מאשר בשנה שעברה
נתונים מעניינים מחברת שבא שסולקת את פעולות כרטיסי האשראי שלנו. מסתבר שנרשמה הבוקר עלייה של יותר כ-10% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד. מהחברה נמסר כי נרשמת פעילות עסקית נרחבת בהיקף העסקאות והרכישות בכרטיסי אשראי בכל רחבי ישראל.
הנתונים שנבדקו הם הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 ביחס לערב החג בשנה שעברה. על פי הנתונים היקף הרכישות עמד על היקף העולה על 385.61 מיליון שקל, לעומת 350.81 מיליון שקל באותן שעות בתקופה המקבילה אשתקד. לפני שנתיים היו ההוצאות בכרטיסי האשראי באותן השעות 297.09 מיליון שקל. משבא נמסר כי במהלך שעות הבוקר היקף העסקאות באשראי חצה מספר פעמים את ה-14,500 עסקאות בדקה. הדקה העמוסה ביותר היתה 10:53 שבמהלכה עברו עסקאות בסכום כולל של 3.12 מיליון שקל עם כמות של 14,900 עסקאות.
לפני כשבוע פרוסמו הנתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט. גם אז נשבר שיא. ההוצאות באשראי חצו רף של 42 מיליארד ועמדו על 42.266 מיליארד שקל - עליה של 8.3% לעומת אשתקד. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה באוגוסט לשיא חדש של 1.363 מיליארד שקל. הרכישות בעסקאות פיזיות הגיעו לשיא חדש עם יותר מ-18.831 מיליארד שקל.
סמנכ"לית שבא טלי הולנברג אמרה אז - ״חודש אוגוסט היה עמוס בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי וראינו עליה בהוצאות בענפי הצריכה המרכזיים כמו מזון, תרבות ופנאי, תיירות וגם הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. היקף ההוצאות בעסקאות פיזיות, שהגיע לשיא חדש במהלך החודש, הוא מאפיין מרכזי של תקופת החופש הגדול שבמהלכו הישראלים יוצאים לבלות, לחופשות ולטיולים".
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהנתונים כי סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט שעמד על 1.363 מיליארד שקל, היה גבוה בשיעור של 2.6% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביולי שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. הנתון של אוגוסט גבוה גם ב-2.4% מסכום השיא הקודם בהוצאה היומית הממוצעת באשראי שנרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבאוגוסט נרשמה עליה של 10.75% בהוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.435 מיליארד, לעומת סכום של 21.794 מיליארד שקל באוגוסט 2022.
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה באוגוסט 2023 רק ב-0.06% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באוגוסט השנה הגיעו לסכום של 6.043 מיליארד שקל, מדובר על עליה אפסית לעומת אוגוסט 2022.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 8.עוד אחד 17/09/2023 11:13הגב לתגובה זוזה המוטו במדינה הזאת
- 7.אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוק 15/09/2023 17:17הגב לתגובה זואבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוקר המחיה . ובגדים אנשים לא קונים בכלל . אז תחליטו מה אתם מפרסמים !!!! כל הזמן חוסר יציבות והכל הפוך
- 6.א-ב 15/09/2023 16:28הגב לתגובה זומשיכת מזומנים השוואתית מראה על גידול אפסי. השוואת היקף הקניות מראה על גידול. זה בגלל עליית המחירים וזו האינפלציה האמיתית מעל 10%. אנשים קונים פחות ומוציאים יותר. רכיב משמעותי יותר להבין היכן אנו נמצאים הוא פדיון חסכונות וזה עבר את 40 מיליארד השקלים מתחילת השנה שהם 4000 שקל לנפש בערך. נכון שחלק לא מבוטל מזה הלך לפדיון הלוואות משכנתא ואחרות אבל עדיין נראה שמצב הצרכן הישראלי בנסיגה.
- יש עליה של 7 אחוזים בגלל האינפלציה. (ל"ת)אסולין 15/09/2023 17:10הגב לתגובה זו
- 5.רונן 15/09/2023 16:06הגב לתגובה זוהישראלים לא הוציאו יותר ואולי אף רכשו פחות אבל הכל ייתייקר ב15% ומעלה ולכן העלייה בסכום בהוצאות האשראי
- המגיב 15/09/2023 16:53הגב לתגובה זואבל קיבלו פחות בתמורה. זה העקרון של אינפלציה.
- 4.חברות האופנה יזנקו יום שני (ל"ת)דני 15/09/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 3.שי 15/09/2023 13:57הגב לתגובה זונגיד למלמ
- 2.משלמים לעובדים בסקטור הציבורי יותר מדי (ל"ת)זליג 15/09/2023 12:58הגב לתגובה זו
- 1.החיים היום הם הטובים ביותר שהיו פה מזה 2,000 שנה.. (ל"ת)החיים שלנו תותים???? 15/09/2023 12:42הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
