כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

קניות לחג - הישראלים הוציאו ב-10% יותר מאשר בשנה שעברה

האטה כלכלית, משבר דיור, עלייה ביוקר המחיה ועדיין - אנחנו מוציאים יותר
נושאים בכתבה כרטיס אשראי שבא

נתונים מעניינים מחברת שבא שסולקת את פעולות כרטיסי האשראי שלנו. מסתבר שנרשמה הבוקר עלייה של יותר כ-10% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד. מהחברה נמסר כי נרשמת פעילות עסקית נרחבת בהיקף העסקאות והרכישות בכרטיסי אשראי בכל רחבי ישראל.

הנתונים שנבדקו הם הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 ביחס לערב החג בשנה שעברה. על פי הנתונים היקף הרכישות עמד על היקף העולה על 385.61 מיליון שקל, לעומת 350.81 מיליון שקל באותן שעות בתקופה המקבילה אשתקד. לפני שנתיים היו ההוצאות בכרטיסי האשראי באותן השעות 297.09 מיליון שקל. משבא נמסר כי במהלך שעות הבוקר היקף העסקאות באשראי חצה מספר פעמים את ה-14,500 עסקאות בדקה. הדקה העמוסה ביותר היתה 10:53 שבמהלכה עברו עסקאות בסכום כולל של 3.12 מיליון שקל עם כמות של 14,900 עסקאות.

לפני כשבוע פרוסמו הנתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט. גם אז נשבר שיא. ההוצאות באשראי חצו רף של 42 מיליארד ועמדו על 42.266 מיליארד שקל - עליה של 8.3% לעומת אשתקד. ההוצאה היומית הממוצעת הגיעה באוגוסט לשיא חדש של 1.363 מיליארד שקל. הרכישות בעסקאות פיזיות הגיעו לשיא חדש עם יותר מ-18.831 מיליארד שקל.

סמנכ"לית שבא טלי הולנברג אמרה אז - ״חודש אוגוסט היה עמוס בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי וראינו עליה בהוצאות בענפי הצריכה המרכזיים כמו מזון, תרבות ופנאי, תיירות וגם הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. היקף ההוצאות בעסקאות פיזיות, שהגיע לשיא חדש במהלך החודש, הוא מאפיין מרכזי של תקופת החופש הגדול שבמהלכו הישראלים יוצאים לבלות, לחופשות ולטיולים".

עוד עולה מהנתונים כי סכום ההוצאות הממוצע היומי באוגוסט שעמד על 1.363 מיליארד שקל, היה גבוה בשיעור של 2.6% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביולי שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. הנתון של אוגוסט גבוה גם ב-2.4% מסכום השיא הקודם בהוצאה היומית הממוצעת באשראי שנרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני שבא שבאוגוסט נרשמה עליה של 10.75% בהוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 23.435 מיליארד, לעומת סכום של 21.794 מיליארד שקל באוגוסט 2022. 

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה באוגוסט 2023 רק ב-0.06% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באוגוסט השנה הגיעו לסכום של 6.043 מיליארד שקל, מדובר על עליה אפסית לעומת אוגוסט 2022.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עוד אחד 17/09/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    זה המוטו במדינה הזאת
  • 7.
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוק 15/09/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אבל רק אתמול פירסמתם שאנשים קנו פחות השנה בגלל יוקר המחיה . ובגדים אנשים לא קונים בכלל . אז תחליטו מה אתם מפרסמים !!!! כל הזמן חוסר יציבות והכל הפוך
  • 6.
    א-ב 15/09/2023 16:28
    הגב לתגובה זו
    משיכת מזומנים השוואתית מראה על גידול אפסי. השוואת היקף הקניות מראה על גידול. זה בגלל עליית המחירים וזו האינפלציה האמיתית מעל 10%. אנשים קונים פחות ומוציאים יותר. רכיב משמעותי יותר להבין היכן אנו נמצאים הוא פדיון חסכונות וזה עבר את 40 מיליארד השקלים מתחילת השנה שהם 4000 שקל לנפש בערך. נכון שחלק לא מבוטל מזה הלך לפדיון הלוואות משכנתא ואחרות אבל עדיין נראה שמצב הצרכן הישראלי בנסיגה.
  • יש עליה של 7 אחוזים בגלל האינפלציה. (ל"ת)
    אסולין 15/09/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רונן 15/09/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    הישראלים לא הוציאו יותר ואולי אף רכשו פחות אבל הכל ייתייקר ב15% ומעלה ולכן העלייה בסכום בהוצאות האשראי
  • המגיב 15/09/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    אבל קיבלו פחות בתמורה. זה העקרון של אינפלציה.
  • 4.
    חברות האופנה יזנקו יום שני (ל"ת)
    דני 15/09/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 15/09/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    נגיד למלמ
  • 2.
    משלמים לעובדים בסקטור הציבורי יותר מדי (ל"ת)
    זליג 15/09/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים היום הם הטובים ביותר שהיו פה מזה 2,000 שנה.. (ל"ת)
    החיים שלנו תותים???? 15/09/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.