צילום: תמר מצפי

היבוא לישראל הסתכם ב-7 מיליארד שקל ביוני; עלייה של 6% ביבוא רכבים ב-2023

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל. לפי הנתונים, ביוני נרשמה ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני בשנה שעברה. לעומת זאת במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה קלה יותר של 13.6%. בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה מקבילה אשתקד. ביבוא טלוויזיות נרשמה ירידה של 38.1%. ביבוא סיגריות נרשמה ירידה של 12.1%. ביבוא טבק לעישון, נרשמה ירידה של 46.1%

נחמן שפירא | 09/07/2023 15:36 (1)

נושאים בכתבה חשמל טבק יבוא סיגריות רכבים רכבים חשמליים רשות המסים

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל לחודש יוני. לפי הנתונים, בחודש יוני האחרון הסתכם יבוא הרכבים ב-23,303 כלי רכב פרטיים, לעומת 23,354 ביוני בשנה שעברה. כאשר היבוא הרכבים המסחריים עמד על 763 כלי רכב לעומת 582 ביוני בשנה שעברה, עליה של 31.1%.

בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, עליה של 5.9%. כשאר יבוא כלי הרכב המסחריים ירד ב-8.1% והגיע להיקף של – 6,019.

ביוני 2023 נצפתה גם ירידה בכמויות יבוא סיגריות בשיעור של 12.1%. בהכנסות ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה ירידה של 6%. ביבוא טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, נרשמה ירידה בחודש יוני האחרון של 46.1% לעומת יוני בשנה שעברה.

היבוא לישראל בחודש יוני האחרון הסתכם ב-7.1 מיליארד דולר. ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני 2022. במצטבר בינואר – יוני 2023 נרשמה ירידה של 13.6% לעומת ינואר – יוני 2022.

ברשות המסים מסרו נתונים גם לגבי יבוא מוצרי חשמל. כאשר לפי הנתונים, בחודש יוני האחרון נרשמה ירידה ביבוא מקררים של 26.6%, ביבוא מכונות כביסה נרשמה ירידה של 22.2%, במייבשי כביסה נרשמה ירידה של 11.4% ובמדיחי כלים נרשמה ירידה של 42.7% בהשוואה לחודש יוני בשנה שעברה.

במצטבר במחצית השנה הראשונה נרשמה ירידה ביבוא מוצרי החשמל הלבנים בירידה מתונה יותר בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, פרט למכונות כביסה. יבוא של מקררים, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 13.8%, 8.6% ו- 40.9% בהתאמה.

ביבוא הטלוויזיות נמשכה מגמת הירידה שהחלה בחודש מרץ ובחודש יוני נרשמה ירידה בשיעור של 18.5% לעומת יוני בשנה שעברה. במצטבר ישנה ירידה משמעותית יותר בשיעור של 38.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
שאול 09/07/2023 17:55
הגב לתגובה זו
המדינה סתומה . עשו מבצע לגריטת רכבים ישנים . להעדיף שיפור מסיבי של תחבורה ציבורית מזמינה נוסעים שישאירו את הרכבים בבית ..

בנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד | 09/12/2025 18:00

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.

להמשך הכתבה לחץ כאן