רכבים תחבורה מכוניות
צילום: תמר מצפי

היבוא לישראל הסתכם ב-7 מיליארד שקל ביוני; עלייה של 6% ביבוא רכבים ב-2023

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל. לפי הנתונים, ביוני נרשמה ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני בשנה שעברה. לעומת זאת במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה קלה יותר של 13.6%. בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה מקבילה אשתקד. ביבוא טלוויזיות נרשמה ירידה של 38.1%. ביבוא סיגריות נרשמה ירידה של 12.1%. ביבוא טבק לעישון, נרשמה  ירידה  של 46.1%
 
נחמן שפירא | (1)

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל לחודש יוני. לפי הנתונים, בחודש יוני האחרון הסתכם יבוא הרכבים ב-23,303 כלי רכב פרטיים, לעומת 23,354 ביוני בשנה שעברה. כאשר היבוא הרכבים המסחריים עמד על 763 כלי רכב לעומת 582 ביוני בשנה שעברה, עליה של 31.1%.

בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, עליה של 5.9%. כשאר יבוא כלי הרכב המסחריים ירד ב-8.1% והגיע להיקף של – 6,019.

ביוני 2023 נצפתה גם ירידה בכמויות יבוא סיגריות בשיעור של 12.1%. בהכנסות ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה ירידה של 6%. ביבוא טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, נרשמה ירידה בחודש יוני האחרון  של 46.1% לעומת יוני בשנה שעברה.

היבוא לישראל בחודש יוני האחרון הסתכם ב-7.1 מיליארד דולר. ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני 2022. במצטבר בינואר – יוני 2023 נרשמה ירידה של 13.6% לעומת ינואר – יוני 2022.

ברשות המסים מסרו נתונים גם לגבי יבוא מוצרי חשמל. כאשר לפי הנתונים, בחודש יוני  האחרון נרשמה ירידה ביבוא מקררים של 26.6%, ביבוא מכונות כביסה נרשמה ירידה של 22.2%, במייבשי כביסה נרשמה ירידה של 11.4% ובמדיחי כלים נרשמה ירידה של 42.7% בהשוואה לחודש יוני בשנה שעברה.

במצטבר במחצית השנה הראשונה נרשמה ירידה ביבוא מוצרי החשמל הלבנים בירידה מתונה יותר בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, פרט למכונות כביסה. יבוא של מקררים, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 13.8%, 8.6% ו- 40.9% בהתאמה.

ביבוא הטלוויזיות נמשכה מגמת הירידה שהחלה בחודש מרץ ובחודש יוני נרשמה ירידה בשיעור של 18.5% לעומת יוני בשנה שעברה. במצטבר ישנה ירידה משמעותית יותר בשיעור של 38.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 09/07/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    המדינה סתומה . עשו מבצע לגריטת רכבים ישנים . להעדיף שיפור מסיבי של תחבורה ציבורית מזמינה נוסעים שישאירו את הרכבים בבית ..
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות