רכבים תחבורה מכוניות
צילום: תמר מצפי

היבוא לישראל הסתכם ב-7 מיליארד שקל ביוני; עלייה של 6% ביבוא רכבים ב-2023

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל. לפי הנתונים, ביוני נרשמה ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני בשנה שעברה. לעומת זאת במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה קלה יותר של 13.6%. בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה מקבילה אשתקד. ביבוא טלוויזיות נרשמה ירידה של 38.1%. ביבוא סיגריות נרשמה ירידה של 12.1%. ביבוא טבק לעישון, נרשמה  ירידה  של 46.1%
 
נחמן שפירא | (1)

רשות המסים פרסמה היום את נתוני היבוא לישראל לחודש יוני. לפי הנתונים, בחודש יוני האחרון הסתכם יבוא הרכבים ב-23,303 כלי רכב פרטיים, לעומת 23,354 ביוני בשנה שעברה. כאשר היבוא הרכבים המסחריים עמד על 763 כלי רכב לעומת 582 ביוני בשנה שעברה, עליה של 31.1%.

בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, עליה של 5.9%. כשאר יבוא כלי הרכב המסחריים ירד ב-8.1% והגיע להיקף של – 6,019.

ביוני 2023 נצפתה גם ירידה בכמויות יבוא סיגריות בשיעור של 12.1%. בהכנסות ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה ירידה של 6%. ביבוא טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, נרשמה ירידה בחודש יוני האחרון  של 46.1% לעומת יוני בשנה שעברה.

היבוא לישראל בחודש יוני האחרון הסתכם ב-7.1 מיליארד דולר. ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני 2022. במצטבר בינואר – יוני 2023 נרשמה ירידה של 13.6% לעומת ינואר – יוני 2022.

ברשות המסים מסרו נתונים גם לגבי יבוא מוצרי חשמל. כאשר לפי הנתונים, בחודש יוני  האחרון נרשמה ירידה ביבוא מקררים של 26.6%, ביבוא מכונות כביסה נרשמה ירידה של 22.2%, במייבשי כביסה נרשמה ירידה של 11.4% ובמדיחי כלים נרשמה ירידה של 42.7% בהשוואה לחודש יוני בשנה שעברה.

במצטבר במחצית השנה הראשונה נרשמה ירידה ביבוא מוצרי החשמל הלבנים בירידה מתונה יותר בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, פרט למכונות כביסה. יבוא של מקררים, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 13.8%, 8.6% ו- 40.9% בהתאמה.

ביבוא הטלוויזיות נמשכה מגמת הירידה שהחלה בחודש מרץ ובחודש יוני נרשמה ירידה בשיעור של 18.5% לעומת יוני בשנה שעברה. במצטבר ישנה ירידה משמעותית יותר בשיעור של 38.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 09/07/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    המדינה סתומה . עשו מבצע לגריטת רכבים ישנים . להעדיף שיפור מסיבי של תחבורה ציבורית מזמינה נוסעים שישאירו את הרכבים בבית ..
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.