היבוא לישראל הסתכם ב-7 מיליארד שקל ביוני; עלייה של 6% ביבוא רכבים ב-2023
בחודשים ינואר-יוני 2023 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-140,547 לעומת 132,779 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, עליה של 5.9%. כשאר יבוא כלי הרכב המסחריים ירד ב-8.1% והגיע להיקף של – 6,019.
ביוני 2023 נצפתה גם ירידה בכמויות יבוא סיגריות בשיעור של 12.1%. בהכנסות ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה ירידה של 6%. ביבוא טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, נרשמה ירידה בחודש יוני האחרון של 46.1% לעומת יוני בשנה שעברה.
היבוא לישראל בחודש יוני האחרון הסתכם ב-7.1 מיליארד דולר. ירידה של 18.7% לעומת היבוא ביוני 2022. במצטבר בינואר – יוני 2023 נרשמה ירידה של 13.6% לעומת ינואר – יוני 2022.
- בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?
- שלב חדש ברפורמה בחשמל: רשות החשמל מגדילה את התחרות באספקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות המסים מסרו נתונים גם לגבי יבוא מוצרי חשמל. כאשר לפי הנתונים, בחודש יוני האחרון נרשמה ירידה ביבוא מקררים של 26.6%, ביבוא מכונות כביסה נרשמה ירידה של 22.2%, במייבשי כביסה נרשמה ירידה של 11.4% ובמדיחי כלים נרשמה ירידה של 42.7% בהשוואה לחודש יוני בשנה שעברה.
במצטבר במחצית השנה הראשונה נרשמה ירידה ביבוא מוצרי החשמל הלבנים בירידה מתונה יותר בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, פרט למכונות כביסה. יבוא של מקררים, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 13.8%, 8.6% ו- 40.9% בהתאמה.
ביבוא הטלוויזיות נמשכה מגמת הירידה שהחלה בחודש מרץ ובחודש יוני נרשמה ירידה בשיעור של 18.5% לעומת יוני בשנה שעברה. במצטבר ישנה ירידה משמעותית יותר בשיעור של 38.1%.
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 1.שאול 09/07/2023 17:55הגב לתגובה זוהמדינה סתומה . עשו מבצע לגריטת רכבים ישנים . להעדיף שיפור מסיבי של תחבורה ציבורית מזמינה נוסעים שישאירו את הרכבים בבית ..
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
