ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקל
רק לפני חצי שנה העודף התקציבי של ישראל היה גדול - 30 מיליארד שקל. הפוליטיקאים כמובן מיהרו להצהיר מעל כל במה 'יש כסף למדינה, יש מלא כסף שאפשר להוציא, בואו נוציא אותו על X'. הזהרנו כבר באותם ימים שצריך מאוד להיזהר מהתחייבות להוצאות קבועות בגלל הכנסות חד פעמיות (להרחבה).
והנה, לא עוברת תקופה ארוכה וההכנסות כבר מצמצמות בחזרה. בקצב הזה, תוך כמה חודשים ישראל תחזור לגירעון. האם זה בגלל הממשלה החדשה? לא באמת. הצמצום החל כבר במחצית השנייה של השנה שעברה (שימו לב לשיא בחודש ספטמבר האחרון), עוד בממשלה הקודמת. הסיבה היא שההכנסות בשנה שעברה היו חריגות לטובה ולכן עכשיו יש 'חזרה לנורמלי' וממילא ירידה בהכנסות. הנה הגרף:
השיעור החשוב לפוליטיקאים הוא: זהירות, העובדה שיש עודף לא אומר שצריך לבזבז אותו. ממילא הממשלה תוציא יותר או תכניס פחות בהמשך. לכן, אל תתחייבו להוצאות גדולות מדי בשנייה שיש עודפי גבייה. אבל פוליטיקאים הם פוליטיקאים, האם הם מסוגלים להתבטא עם יותר אחריות כלכלית ופחות פופוליזם? לא בטוח. הרבה יותר קל להגיד 'הנה יש כסף' מאשר להסביר לציבור שכל גידול בהוצאה מחייב גם העלאת מסים לציבור (אין קסמים. אין למדינה מכרה של זהב).
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העודף התקציבי מתחילת השנה: 16.7 מיליארד שקל, לעומת 23.1 מיליארד בשנה שעברה
בכל מקרה, העודף התקציבי בחודש פברואר המשיך להצטמק ועומד על 0.2% בפברואר בלבד - 3.4 מיליארד שקל. יובהר: המדינה מסיימת את חודש פברואר עם עודף תקציבי של 2.7 מיליארד דולר ומתחילת השנה מדובר בעודף של 16.7 מיליארד שקל (לעומת 23.1 מיליארד אשתקד). כלומר, הממשלה לא השתוללה בהוצאות והוציאה 32.9 מיליארד שקל, פחות מההכנסות שלה שעמדו על 34.9 מיליארד שקל, אבל בכל זאת מדובר בירידה ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה (35.5 מיליארד) ומכאן נובע הפער. למעשה, מתחילת השנה מדובר על ירידה של 4.2% בהכנסות (79.9 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 83.4 מיליארד בשנה שעברה). ההוצאות מנגד גדלו ב-4.8% ל-63.2 מיליארד שקל.
באוצר גם אומרים את זה במפורש: בשיעורי מס אחידים, ההכנסות ממסים בחודש פברואר ירדו ב-4% במונחים ריאליים. "הירידה בהכנסות ממסים הישירים הנה בכל סעיפי המס ומוסברת ע"י הכנסות גבוהות במיוחד בפברואר 2022 (גידול ריאלי של 25% לעומת פברואר 2021)". הגביה ממסים ישירים ירדה ב-6% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים נשארה ללא שינוי והגביה מאגרות ירדה ב-8%. מתחילת השנה ירדו ההכנסות ממסים ב-8%, ההכנסות מממסים ישירים ירדו ב-12% וההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-2%.
ומה לגבי המגמה, כלומר הצפי להמשך? מאז סוף שנת 2020 ועד השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל". אבל "נתוני הגבייה מאמצע שנת 2022 מצביעים על מגמת ירידה בקצב שנתי של 6% לעומת השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022". מנגד אומרים באוצר שלמרות הירידה, עדיין הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה טרום משבר הקורונה. כלומר יש ירידה אבל המצב עדיין טוב.
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
הנה הטבלה המלאה:
- 12.שודדים את החילונים ונותנים דיור חינם לחרדים (ל"ת)נתניהו 09/03/2023 16:00הגב לתגובה זו
- 11.חיים 09/03/2023 15:33הגב לתגובה זובשנה האחרונה היה המיסוי העקיף והישיר וכן הכנסת המדינה ממכירת הקרקעות קרוב ל100 מיליארד שקל, ברגע שיש צניחה בעסקאות הנדלן זה פוגע ישירות בהכנסות המדינה, וטוב שכך רוכשי הדירות אינם צריכים לשאת בכל הנטל של המדינה
- 10.רוני 09/03/2023 15:27הגב לתגובה זו90% מהחברות ועסקים קטנים משלמים את המאזנים שלהם לאחר תאריך 31.03. כל שנה ולכן יש עודפים החל מתאריך זה ועד סוף השנה . גם עסקים קטנים משלמים עד 31.12 כל שנה . לכן ההצגה של עודף וחוסר בתקופות השנה הן שונות. ועוד חודשיים תראו שיש עודף לאחר שהחברות הגדולות יתחילו לשלם לאחר סגירת המאזנים השנתיים שלהם.
- 9.הדיקטטור שורף את הקופה שליברמן השאיר לו (ל"ת)עם ישראל 09/03/2023 15:24הגב לתגובה זו
- 8.כלכלן 09/03/2023 14:39הגב לתגובה זוכלכלה ברובה פסיכולוגיה . במצבנו הנורא יש דחיפות אמיתית לעצור את התהליך . יש להרחיק את המטורפים שאחראים למהפכה המשטרית ולחזור לחיים הנורמליים שידענו רק לא מזמן . הצילו את המדינה עכשיו .
- 7.למי הולך הכסף? לצבא של גפני וגולדקנוף? (ל"ת)בטלנים נמאסתם 09/03/2023 14:10הגב לתגובה זו
- 6.משה+ 09/03/2023 14:05הגב לתגובה זולא לקנות כלום חוץ מאוכל ותרופות עד שביובי ייכנע ללא תנאי - סמרטוטיץ צריך להבין שזה רעידת אדמה - לא זעזועון
- 5.הורדתי שעות נוספות בעבודה ..נמאס לי לממן את הבטלנים (ל"ת)יוסי שמש 09/03/2023 13:45הגב לתגובה זו
- 4.תכף זה יהפוך לגרעון, ביובון רלוף בלשרוף את הכסף של המדינה (ל"ת)אנונימי 09/03/2023 13:42הגב לתגובה זו
- 3.יהיה עוד פחות - מפסיקים לשלם מקדמות (ל"ת)גידי 09/03/2023 13:30הגב לתגובה זו
- 2.השוודי 09/03/2023 13:26הגב לתגובה זותודה לממשלת הזבאלה ... דיסטל עבריין תודה , אמסלם תודה , רגב תודה ... אתם זבאלה
- 1.ישראל 09/03/2023 13:25הגב לתגובה זויותר רע. החרדים בטוח לא יעלו את הכנסות המדינה. לא פלא שהשקל קורס מול הדולר.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.