איך השפיעה המגפה על הגיוסים והאקזיטים בהייטק הישראלי ב-2020?
אם לקראת סוף הרבעון הראשון של 2020 ותחילת הרבעון השני, מישהו היה בא ואומר לנו שבסיכום השנה מספר העסקאות בהייטק הישראלי יעלה ב-14% לעומת שנה קודמת וההון המושקע יעלה ב-27%, כנראה שהרוב היו שולחים אותו להסתכלות נפשית.
הסיבה? מי לא זוכר את הסנטימנט הדכאני והדכאוני ששרר אז בשווקים ובאווירה הציבורית באופן כללי, בו התחושה הכללית הייתה שהשמיים נופלים עלינו, כשכל שיעול או עיטוש היה כסימן קודר להידבקות בנגיף המסתורי. אז תחושת הלכלוך הזו התחלפה בשגעון של גיוסי אג"ח על ידי תאגידים בעולם כולו ואז הטרנד, מגובה בריבית אפסית, זלג לשוק ההנפקות, שפשוט רותח מהקיץ.
הסיבה לשינוי פשוטה. התחלנו להבין יותר את הנגיף והבנו שאולי השמיים קודרים, אבל העולם, פשוטו כמשמעו, לא נחרב ולא ייחרב. מה שקרה בשווקים הפיננסיים, לא מנותק בכלל משוק ההייטק הישראלי, שקשור בטבור למדד הנאסד"ק – החשיפה הגבוהה של החברות הישראליות למדד בין היתר משפיעה על חוסנו של השקל מול הדולר.
בכלל, אין כמעט חברת טכנולוגיה ישראלית שלא בחנה או בוחנת הנפקה במדד הטכנולוגיה האמריקאי, ומי שלא נמצאת בתהליך בחינה, כבר שם. אם מתעלמים לרגע מסבבי הגיוס הראשונים, אז הנאסד"ק הוא הבנצ'מרק האמיתי של כל סטארטאפ ישראלי. זה תו התקן. ובעולם בו הנראות הוא הכול, אי אפשר שלא לרצות להיות שם. החדשות היותר טובות הן שכנראה, בלי נדר, 2021 תתעלה אפילו על 2020.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2020 הייתה מצוינת להייטק, אבל לא הכול ורוד
אז מה עולה מהדוח של IVC ומשרד עורכי הדין מיתר, שעוקב אחר סקטור ההייטק הישראלי כעשור? פשוט מאוד, החברות הגיעו לגיוסי שיא – גם בהון הסיכון וגם בבורסות. בסך הכול היו 578 עסקאות בסכום השקעה כולל של כ-9.9 מיליארד דולר. במונחים אבסולוטיים, מדובר בצמיחה של 14% במספר העסקאות וצמיחה של 27% בהון המושקע ביחס לאשתקד.
כמו כן, 2020 הייתה שנת שיא גם בגיוסי ההון עבור חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בבורסה, כש-121 חברות גייסו 6.55 מיליארד דולר, לעומת 68 חברות שגייסו 1.95 מיליארד דולר ב-2019. במהלך 2020 18 חברות טכנולוגיה ביצעו הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) בשווקי ההון בארץ ובעולם, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד דולר.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עם זאת, 2020 מסתיימת עם ירידה חדה בתחום המיזוגים והרכישות (M&A). רק 7.8 מיליארד דולר בלבד ב-93 עסקאות, בהשוואה ל-14.24 מיליארד דולר ב-143 עסקאות ב-2019.
הנתונים האלה הם בנטרול עסקאות של מעל 5 מיליארד דולר. לא נעים לומר – אבל לא באמת – שסביר להניח שבמיתר, המשרד שעורך הסקר קצת פחות מרוצים מהשורה האחרונה. רק בשל העובדה שמדובר במחלקה מאוד רווחית עבור כל משרד עורכי דין שמתעסק בזה ולמיתר יש את אחת מהמחלקות הגדולות בתחום, מה שללא ספק פגע להם בשורה התחתונה.
באשר לגיוסי הון בהם השתתפו קרנות הון סיכון (מתוך כלל ההשקעות), בשנת 2020 השתתפו קרנות אלה ב-371 עסקאות בסך השקעה כולל של 8.74 מיליארד דולר. מדובר בעלייה במספר העסקאות ובסך ההשקעה של קרנות הון סיכון לעומת השנה החולפת.
השקעות בסיבובים מוקדמים (Seed + A Rounds) חוו ירידה במהלך הרבעון הראשון והשני של שנת 2020, זאת בגלל חוסר הוודאות בשוק לאור משבר הקורונה. "מגמה זאת השתנתה בהמשך השנה וברבעונים השלישי והרביעי חווינו זינוק בהשקעות קרנות הון סיכון מבחינת הסכומים ומספר העסקאות", כתבו כותבי הדוח.
לדברי מחברי הדו"ח, שירה עזרן, מייק רימון ואיתי פרישמן, שותפים במשרד מיתר: "בעוד שבשנת 2020, בעיקר לאור מגפת הקורונה, ראינו ירידה משמעותית בפעילות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות, הרי שבמקביל חלה עליה משמעותית בגיוסי ההון על ידי משקיעים ישראלים וזרים, הן במספר העסקאות והן בהון המצטבר שהושקע.
"באופן ספציפי, מספר הגיוסים של חברות בשלבי צמיחה גדל באופן משמעותי כמו גם סכום הגיוסים הכולל, מה שמצביע על המשך ההתבגרות והבשלות של עולם ההיי טק הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי, בין היתר, בגידול במספר החברות שחצו את שווי מיליארד הדולרים".
גיא הולצמן, מנכ"ל IVC ציין ש"שנת 2020 מהווה דוגמא מצויינת מדוע נדרש ניתוח מעמיק ממספר זוויות ראיה בכדי להבין את פעילות ההיי-טק הישראלי. הדוח הכולל הראשון על תעשיית ההיי-טק בישראל, שמשלב בין נתוני גיוסי חברות, אקזיטים ופעילות בשווקי ההון הציבוריים, מספק את הצורך הנ"ל.
"הדוח, הוא תוצאה של שיתוף פעולה אסטרטגי בין IVC לפירמת מיתר, נעזר במידע שהתקבל ממשקיעים בישראל, ומהווה צעד נוסף בהפיכת IVC למקור מידע מוביל בתעשיה שמסתמכת יותר ויותר על נתונים.
"אנחנו מעריכים כי לאחר שנה מאתגרת אך מוצלחת מאוד עבור חברות סטארט-אפ ישראליות, ההיי-טק הישראלי ימשיך להוות מקור משיכה לשחקנים בינלאומיים מובילים, פיננסיים ואסטרטגיים.
"בשנה החולפת פעילות המשקיעים הזרים בישראל גדלה משמעותית, והביאה לזינוק בהיקפי ההון שהגיע לחברות צעירות ובשלות. אל מול האתגרים הפיננסיים בתעשייה, נראה בשנה הקרובה את משקיעים מוסדיים ישראלים מגדילים את המעורבות בתחום ויסייעו לחברות המקומיות להגיע לשיאים חדשים".
במקביל לפרסום הדוח של IVC פרסמה פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel את דוח ההשקעות בהייטק שלה. על פי הדו"ח, חלה השנה ירידה משמעותית בכמות העסקאות (60 לעומת 80 בשנה שקדמה), אך אלו הסתכמו לכדי שווי מצרפי של לא פחות מ- 15.4 מיליארד דולר, לעומת 9.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, שנת שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה. הנתונים מאגדים את כלל פעילות העסקאות בהייטק.
על פי הדוח חלה עלייה בסך שווי העסקאות לעומת ירידה במספרן בהשוואה לשנה שעברה - בשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-55% בשווי האקזיטים, עם סך כולל של 15.4 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד דולר ב-2019 (וסך של כ-17.1 מיליארד דולר אם נתחשב בעסקאות שהוחרגו מהמחקר בעקבות הנפקה/רכישה קודמת – Forescout ו-Taldor). סכום זה מהווה שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה - גבוה מסכום השיא הקודם שנרשם בשנת 2014, אז הונפקה חברת Mobileye.
העלייה התבטאה גם בשווי הממוצע לעסקה - מספר שיא של 257 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ- 207% מהשנה הקודמת. זאת לאור ירידה של 25% במספר העסקאות (מעל ל-10 מיליון דולר): 60 עסקאות התרחשו בשנת 2020, בהשוואה לשנת הקודמת בה התרחשו 80 עסקאות.
שנת 2020 מהווה שנת שיא מבחינת הנפקות, עם לא פחות מ-19 עסקאות הנפקה (בהשוואה ל-13 הנפקות ב-2019), בראשן ההנפקות בארה"ב שלFrog Lemonade ו- Nanox. ישנה גם עליה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית, עם לא פחות מ-9 עסקאות הנפקה של חברות הייטק, בראשן ההנפקות של Ecoppia ו- Aquarius Engines. ניתן לראות כי שווי ההנפקות עלה בצורה מטאורית, עם 9.2 מיליארד דולר השנה לעומת 2.1 מיליארד ב-2019. שווי ההנפקה הממוצע טיפס גם הוא מ- 169 מיליוני דולר בשנה הקודמת ל- 489 מיליוני דולר בשנה הנוכחית.
בשנת 2020 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר, בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 4 עסקאות כאלה בלבד בסך כולל של 3.7 מיליארד דולר. יחד עם זאת, נתח העסקאות בין $10M-50M ממשיך גם השנה להוביל עם 40%.
מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות (כ- 7.4 מיליארד דולר) ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2019. עליה משמעותית נרשמה גם במגזר האינטרנט וכן במדעי החיים.
לדברי ירון ויצנבליט, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ב-PwC, "אם בשנים האחרונות הורגלנו לתמהיל מגוון המורכב מערב רב של חברות המבקשות לרכוש חברות וטכנולוגיות ישראליות, נראה היה כי בשנה זו קפאו רבות מהן על שמריהן ונותרנו בעיקר עם השחקניות המובהקות והמנוסות בעסקאות בישראל. אל מול כוחות אלה ניצבה עוצמתו של ההיי-טק הישראלי.
"מקדם העלילה אותה יצרה תקופה זו בחידוד הצורך בטכנולוגיות עמוקות ובפתרונות מחשב ותוכנה מתקדמים, לצד יזמים והנהלות בוגרות ומנוסות, הובילו בסופו של יום לתוצאה מרשימה בכל קנה מידה. אמנם כמות העסקאות פחתה בשיעור של 25% מ-80 ל-60 אך בחינה של העסקאות ברזולוציה מדויקת יותר רק מחדדת את יכולת ההתאוששות והתגובתיות המהירה של תעשיית ההיי-טק המקומית. כך בעוד שבחציון הראשון של השנה, עמדה כמות העסקאות על 26, האיצה זו בחציון השני ובמהלכו התרחשו 34 עסקאות, מתוכן 16 במסגרת הנפקה לציבור.
"לא ספק הסיפור המרכזי של שנה זו הוא חזרתן של חברות ההיי-טק הישראליות למגרש הציבורי באמצעות הנפקתן לציבור. סיכום שנת 2020 היה ככל הנראה מסתיים באופן שונה לגמרי אילולא העלייה המשמעותית במספר ובשווי ההנפקות של חברות הטכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב ובישראל. כך בשנה הנוכחית נרשמו לא פחות מ- 19 הנפקות לעומת 13 הנפקות בשנת 2019 , כאשר שווין וחלקן היחסי של ההנפקות מסך שווין המצרפי של כלל העסקאות עלה בשיעור ניכר. לחזרתן של חברות הטכנולוגיה לקדמת הבמה הציבורית הסברים לרוב: ריבית נמוכה, הגדלת כמות הכסף, עידוד השקעות, הסתת הון לכיוונן של חברות טכנולוגיה, צורך פסיכולוגי ואולי אף שינוי תפיסה בשוק ההון הישראלי, סביר כי היו והינם חלק מההסברים ביצירת סביבה ידידותית לביצוע הנפקה ויצירת ערך, אך אין ספק כי היזמים הישראלים, לא פספסו את ההזמנות. התוצאה לא איחרה לבוא ואולי אף זירזה תהליכים שבמציאות נורמטיבית היו מתמשכים על פני תקופה ארוכה יותר.
"מוקדם אמנם לדבר במונחים של סוף המשבר ולמרות הנתונים המרשימים חברות היי-טק רבות חוו ועדיין חוות אתגרים וקשיים, אך יתכן מאוד כי ניתן בזהירות הראויה להתחיל לחשוב במונחים של תחילת סופה של המגיפה. סביר כי השלכות והשפעות המשבר תישארנה איתנו עוד שנים רבות וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין וויכוח והוא כי לטכנולוגיה על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב וחיוני שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגים, שווקים חזקים המוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יזמים המחפשים לבנות חברות עצמאיות ובעלות ערך – יהוו כולם תמהיל מצוין להמשך המגמה החיובית. תקומתה של הבורסה בארץ, לצד הנפקות משמעותיות של חברות ישראליות הצפויות ב-2021 בארה"ב, וגם שימוש גובר ב- SPACs, ימשיכו לספק נתונים מרשימים גם בשנה הבאה, אך אולי חשוב מכך להוות ביטוי של ממש לשלב התפתחותי חשוב בשוק ההיי-טק המקומי בו אפשרויות המימון והנזלת ערך בשווים משמעותיים הינן מגוונות יותר ומאפשרות לחברות דרך עצמאית ארוכת טווח".
- 1.דוד 22/12/2020 07:53הגב לתגובה זוהחברות מחפשות שותפים , זו דרך למכור לנו ביוקר את חלק מהחברה, הם יקבלו את כספנו וכשהכל ייפול אז אנחנו נישא בנטל. כי בכירי החברה ימשיכו לקבל מיליוני שקלים בשכר גם כאשר המחירים ייפלו וגם כאשר החברה בהפסד. לא קונה ביוקר!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
