שאול מרידור משרד התשתיות האנרגיה והמים
צילום: יח"צ

ניתוח, דעה או אג'נדה? משרד התקציבים תומך במיזוג סלקום וגולן על סמך ספקולציות

משרד התקציבים לא צריך ולא אמור להביע דעה על מיזוג בין סלקום וגולן תקשורת - זה לא התפקיד שלו. אבל שלטון הפקידים מייצר סמכויות נרחבות וכפולות; והכי חשוב - התזה של המשרד היא אנטי תזה לתזה הקודמת
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אג'נדה סלקום

החברות סלקום 2.24% וגולן תקשורת קיבלו ממשרד התקציבים באוצר אישור לביצוע המיזוג בינהן. סליחה, לא בדיוק אישור. הם קיבלו את "ברכת הדרך" מהמשרד. אין ל"ברכת הדרך" לעבודה/ חוות דעת של המשרד שום גושפנקה משפטית. זו עבודה שמוגשת לרשות התחרות ולמשרד התקשורת, אבל רשמית וחוקית זה סתם נייר. עם זאת, בפעם הקודמת שניסו סלקום וגולן להתמזג, משרד התקציבים נעמד על הרגליים האחוריות ולמרות תפקידו הלא רשמי מנע את המיזוג. הפעם במשרד חושבים אחרת והאמת שזה לא ממש ברור כי המצב לא השתנה מאוד. מה שהשתנה הוא שהתחרות החריפה המשיכה והחלישה מאוד את הגופים בשוק הסלולר. אז עכשיו שהם חלשים מאוד נותנים להם אישור, ולפני 5-6 שנם שהם היו חלשים פחות. אבל עם אותה סביבה תחרותית (פחות או יותר) אמרו להם לא.

המיזוג הזה הוא מבורך לדעתי. היה צריך להפעיל אותו לפני שנים. הממונה על ההגבלים צריכה למנוע מיזוגים רק אם הם פוגעים בצורה קשה בצרכן. זה לא המקרה. המיזוג הזה הוא נכון וצודק, אבל לא בגלל הטיעונים של משרד התקציבים בראשות שאול מרידור. הטיעונים של המשרד לא רלבנטיים, אפילו לא נכונים ובעיקר מביכים. במשרד מסבירים שהמיזוג עכשיו לא ייפגע בצרכנים כי יש את אקספון שהיא שחקנית של מחירים נמוכים. הלו? אתם רציניים. אקספון לגישתכם שהיא שחקנית פיצית עם 3% מהשוק תישאר עצמאית אחרי המיזוג בין סלקום וגולן? אתם לא מבינים שהשוק הולך לקונסולידציה. אי אפשר לקחת את המיזוג לאשר אותו ולא להתייחס להשפעות שלו על השוק. הקטנות ייבלעו על ידי הגדולים. אגב, זו היתה המטרה שלהם מלכתחילה - הם יצאו לשוק הזה בידיעה שלא ירוויחו בעסקים אבל ירוויחו מאקזיט לגדולות. גם גולן טלקום - היא לא הרוויחה בשוטף, אבל המודל שלה - רווח דרך אקזיט התברר כנכון. סלקום מוכנה לשלם כ-740 מיליון שקל על החברה הבקושי מאוזנת בגלל הלקוחות שלה - סלקום קונה נתח שוק. בהמשך יקנו גם את אקספון וכל מי שתעיז להפיל או לאיים על המחירים בשוק. כשהבקשות למיזוג יגיעו לשולחנה של הממונה על התחרות כבר לא תהיה לא היכולת לפסול מיזוגים בין גדולים לקטנים. אחרי המיזוג של סלקום וגולן, הסכר ייפתח. כל גדול יכול להתמזג/ לרכוש גוף קטן - כל הקומבינציות שתעשו לא יביאו אתם לגוף גדול מסלקום-גולן, אז כמובן שלא יהיה ניתן להפלות בין המיזוגים.  

אז למה לאשר את המיזוג? צריך לאשר את המיזוג כי המחירים נמוכים בכל קנה מידה עולמי והחברות מרוויחות יחסית בשוליים והן ממונפות. רווחת הצרכן היא הכי חשובה, אבל לא על חשבון השקעה בתשתיות ולא על חשבון רווחים "נורמליים" לחברות.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 09/06/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    המחירים בסלולר יחזרו ל250-500 שקל לחשבון במקרה הטוב
  • 2.
    ריכוזיות. זו המילה (ל"ת)
    אני 09/06/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברור כשמש 09/06/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    הם יתנו לו להיות מונופול חזק ובתמורה יקבלו בעתיד משרות בכירות בחברה העשירה שתיווצר, ככה עובדת השחיתות במדינה, היא ממוסדת ועמוקה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.