דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

כלכלת ישראל: עודף של 4.2 מיליארד דולר בחשבון השוטף ברבעון ה-2

מהנתונים עולה כי לישראל יש עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר, כשכלל כל נכסי המשק בחו"ל הסתכמו ב-465 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ארז ליבנה | (6)

העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל עומד על 4.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. זאת ביחס של 2.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

הסיכום כולל את העסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות, כלומר הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר וההכנסות המשניות – העברות השוטפות – בדולרים שוטפים ובניכוי השפעת העונתיות.

 

חשבון ההכנסות הראשוניות עלה ב-1.1 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם, הגרעון בחשבון הסחורות ירד ב-0.6 מיליארד דולר, חשבון ההכנסות המשניות עלה ב-0.2 מיליארד דולר וחשבון השירותים ירד ב-0.4 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם.

 

חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הגירעון בחשבון הסחורות ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם, שהסתכם ב-5.1 מיליארד דולר.

 

החשבון השוטף לפי רכיבים 
*באדיבות הלמ"ס

עודף בשירותים העסקיים

מאזן השירותים והסחורות הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר, עלייה של 200 מיליון דולר ברבעון הקודם. בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עלייה של 1.5 מיליארד דולר.  

 

ייצוא השירותים הסתכם ב-13.9 מיליארד דולר. ייצוא שירותים עסקיים אחרים המהווה כ-78% מתוך סך ייצוא השירותים ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-10.9 מיליארד דולר, לעומת 11.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה, תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up) לתושבי חו"ל.

 

יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל Start-ups) ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

 

ייבוא השירותים הסתכם ב-7.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, בדומה לרבעון הקודם. ייבוא השירותים העסקיים האחרים - שמהווה כ-45% מסך כל יבוא השירותים - הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019.

 

ירידה של 20% בהשקעות ישראלים בחו"ל

חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה הסתכם בעודף של 0.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר גרעון של 0.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם – ירידה של כ-20%.

 

חשבון ההכנסות בגין תשלומים לעובדים שכירים - הכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל בניכוי הוצאות על עבודה של זרים בישראל - הסתכם בגירעון של 1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.

 

חשבון ההכנסות המשניות ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם בעודף של 2.1 מיליארד דולר - לעומת 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. העברות ההון נטו לישראל ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב- 0.5 מיליארד דולר, לעומת 0.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים.

 

השקעות ישירות בחו"ל ובישראל ​

*באדיבות הלמ"ס

עלייה של 20% בהשקעה בניירות ערך זרים ביחס לרבעון הראשון

בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 0.5 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לעליה של 2.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים ירדו ב-1.9 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לירידה של 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-1.4 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת ירידה של 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עליה של 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר

בסוף יוני 2019, מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (International Investment Position) הסתכם בעודף של נכסים על התחייבויות בסך של 146.4 מיליארד דולר, לעומת 135.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-130.2 ברבעון המקביל אשתקד.

 

נכסי המשק בחו"ל בסוף יוני 2019 הסתכמו בסך 464.8 מיליארד דולר והתחייבויות המשק לחו"ל בסך 318.4 מיליארד דולר. עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-161.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2019, לעומת 158.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קלקלת בחירות שקרית = חצי אמת (ל"ת)
    חחח 15/09/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 15/09/2019 17:06
    הגב לתגובה זו
    תחתית הביאו אותנו המושחתים של הליכוד.
  • 4.
    עוד סיבה למה רק ביבי (ל"ת)
    יעקב 15/09/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדינה נהדרת? רק מחל מחל מחל (ל"ת)
    אלי 15/09/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייל 15/09/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
    אז המצב טוב או לא ?
  • 1.
    יוני 15/09/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מעולה לקבלנים. עצוב
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלוםעפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג

על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"

רן קידר |
נושאים בכתבה עפר קליין

פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי. 


חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה. 

בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.


בעולם

קרן המטבע צופה צמיחה מעט גבוהה יותר השנה והאטה מזערית בשנים הבאות, תוך שהיא מדגישה את הסיכונים לתחזית בשל מדיניות המכסים של ארה"ב, ומתריעה מפני אינפלציה גבוהה וחוב ציבורי גבוה.