דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

כלכלת ישראל: עודף של 4.2 מיליארד דולר בחשבון השוטף ברבעון ה-2

מהנתונים עולה כי לישראל יש עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר, כשכלל כל נכסי המשק בחו"ל הסתכמו ב-465 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ארז ליבנה | (6)

העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל עומד על 4.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. זאת ביחס של 2.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

הסיכום כולל את העסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות, כלומר הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר וההכנסות המשניות – העברות השוטפות – בדולרים שוטפים ובניכוי השפעת העונתיות.

 

חשבון ההכנסות הראשוניות עלה ב-1.1 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם, הגרעון בחשבון הסחורות ירד ב-0.6 מיליארד דולר, חשבון ההכנסות המשניות עלה ב-0.2 מיליארד דולר וחשבון השירותים ירד ב-0.4 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם.

 

חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הגירעון בחשבון הסחורות ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם, שהסתכם ב-5.1 מיליארד דולר.

 

החשבון השוטף לפי רכיבים 
*באדיבות הלמ"ס

עודף בשירותים העסקיים

מאזן השירותים והסחורות הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר, עלייה של 200 מיליון דולר ברבעון הקודם. בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עלייה של 1.5 מיליארד דולר.  

 

ייצוא השירותים הסתכם ב-13.9 מיליארד דולר. ייצוא שירותים עסקיים אחרים המהווה כ-78% מתוך סך ייצוא השירותים ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-10.9 מיליארד דולר, לעומת 11.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה, תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up) לתושבי חו"ל.

 

יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל Start-ups) ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

 

ייבוא השירותים הסתכם ב-7.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, בדומה לרבעון הקודם. ייבוא השירותים העסקיים האחרים - שמהווה כ-45% מסך כל יבוא השירותים - הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019.

 

ירידה של 20% בהשקעות ישראלים בחו"ל

חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה הסתכם בעודף של 0.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר גרעון של 0.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם – ירידה של כ-20%.

 

חשבון ההכנסות בגין תשלומים לעובדים שכירים - הכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל בניכוי הוצאות על עבודה של זרים בישראל - הסתכם בגירעון של 1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.

 

חשבון ההכנסות המשניות ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם בעודף של 2.1 מיליארד דולר - לעומת 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. העברות ההון נטו לישראל ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב- 0.5 מיליארד דולר, לעומת 0.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים.

 

השקעות ישירות בחו"ל ובישראל ​

*באדיבות הלמ"ס

עלייה של 20% בהשקעה בניירות ערך זרים ביחס לרבעון הראשון

בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 0.5 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לעליה של 2.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים ירדו ב-1.9 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לירידה של 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-1.4 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת ירידה של 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עליה של 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

 

עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר

בסוף יוני 2019, מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (International Investment Position) הסתכם בעודף של נכסים על התחייבויות בסך של 146.4 מיליארד דולר, לעומת 135.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-130.2 ברבעון המקביל אשתקד.

 

נכסי המשק בחו"ל בסוף יוני 2019 הסתכמו בסך 464.8 מיליארד דולר והתחייבויות המשק לחו"ל בסך 318.4 מיליארד דולר. עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-161.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2019, לעומת 158.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קלקלת בחירות שקרית = חצי אמת (ל"ת)
    חחח 15/09/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 15/09/2019 17:06
    הגב לתגובה זו
    תחתית הביאו אותנו המושחתים של הליכוד.
  • 4.
    עוד סיבה למה רק ביבי (ל"ת)
    יעקב 15/09/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדינה נהדרת? רק מחל מחל מחל (ל"ת)
    אלי 15/09/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייל 15/09/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
    אז המצב טוב או לא ?
  • 1.
    יוני 15/09/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מעולה לקבלנים. עצוב
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: