כלכלת ישראל: עודף של 4.2 מיליארד דולר בחשבון השוטף ברבעון ה-2
העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל עומד על 4.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. זאת ביחס של 2.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הסיכום כולל את העסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות, כלומר הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר וההכנסות המשניות – העברות השוטפות – בדולרים שוטפים ובניכוי השפעת העונתיות.
חשבון ההכנסות הראשוניות עלה ב-1.1 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם, הגרעון בחשבון הסחורות ירד ב-0.6 מיליארד דולר, חשבון ההכנסות המשניות עלה ב-0.2 מיליארד דולר וחשבון השירותים ירד ב-0.4 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם.
חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הגירעון בחשבון הסחורות ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם, שהסתכם ב-5.1 מיליארד דולר.
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עודף בשירותים העסקיים
מאזן השירותים והסחורות הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר, עלייה של 200 מיליון דולר ברבעון הקודם. בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עלייה של 1.5 מיליארד דולר.
ייצוא השירותים הסתכם ב-13.9 מיליארד דולר. ייצוא שירותים עסקיים אחרים המהווה כ-78% מתוך סך ייצוא השירותים ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-10.9 מיליארד דולר, לעומת 11.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה, תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up) לתושבי חו"ל.
יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל Start-ups) ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ייבוא השירותים הסתכם ב-7.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, בדומה לרבעון הקודם. ייבוא השירותים העסקיים האחרים - שמהווה כ-45% מסך כל יבוא השירותים - הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019.
ירידה של 20% בהשקעות ישראלים בחו"ל
חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה הסתכם בעודף של 0.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר גרעון של 0.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם – ירידה של כ-20%.
חשבון ההכנסות בגין תשלומים לעובדים שכירים - הכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל בניכוי הוצאות על עבודה של זרים בישראל - הסתכם בגירעון של 1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.
חשבון ההכנסות המשניות ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם בעודף של 2.1 מיליארד דולר - לעומת 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. העברות ההון נטו לישראל ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב- 0.5 מיליארד דולר, לעומת 0.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים.
*באדיבות הלמ"ס
עלייה של 20% בהשקעה בניירות ערך זרים ביחס לרבעון הראשון
בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 0.5 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לעליה של 2.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים ירדו ב-1.9 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לירידה של 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-1.4 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת ירידה של 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עליה של 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר
בסוף יוני 2019, מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (International Investment Position) הסתכם בעודף של נכסים על התחייבויות בסך של 146.4 מיליארד דולר, לעומת 135.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-130.2 ברבעון המקביל אשתקד.
נכסי המשק בחו"ל בסוף יוני 2019 הסתכמו בסך 464.8 מיליארד דולר והתחייבויות המשק לחו"ל בסך 318.4 מיליארד דולר. עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-161.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2019, לעומת 158.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- 6.קלקלת בחירות שקרית = חצי אמת (ל"ת)חחח 15/09/2019 17:08הגב לתגובה זו
- 5.קובי 15/09/2019 17:06הגב לתגובה זותחתית הביאו אותנו המושחתים של הליכוד.
- 4.עוד סיבה למה רק ביבי (ל"ת)יעקב 15/09/2019 17:03הגב לתגובה זו
- 3.מדינה נהדרת? רק מחל מחל מחל (ל"ת)אלי 15/09/2019 16:18הגב לתגובה זו
- 2.אייל 15/09/2019 16:18הגב לתגובה זואז המצב טוב או לא ?
- 1.יוני 15/09/2019 16:15הגב לתגובה זופשוט לא מעולה לקבלנים. עצוב
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
