מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2019 ירד ב-0.1%
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר 2019 בשיעור של 0.1%, כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד במחירי הלבשה והנעלה אשר ירדו ב-7.0%. מנגד, עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ירקות ופירות טריים אשר עלו ב-3.5% ומחיר תחזוקת הדירה שעלה ב-1%.
בשנים עשר החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.2%.
מחירי הדירות שוב עלו
בהסתכלות על שנים עשר חודשים אחרונים נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-1.4%, אולם מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר-דצמבר 2018 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2018 נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2%. מנגד, מדד מחירי דירות חדשות ירד ב-0.1%, כאשר שיעור העסקאות בתמיכה ממשלתית עמד על 36.2% מהעסקאות בשוק הנדל"ן בהשוואה ל-34.4% בחודש הקודם.
.
- 7.לדעתי 17/02/2019 08:40הגב לתגובה זולדעתי כשהמדד מחירי הדירות ,כולל בתוכו את מחיר למשתכן ,הוא לא משקף את המצב בשוק החופשי . *הוא כולל בתוכו ,באופן יחסי ,את מחיר למשתכן.
- 6.הצלף 17/02/2019 06:53הגב לתגובה זואם מדד המחירים לצרכן רק יורד מחירי הדירות יורדים הדלק יורד באופן יחסי מה מעלה את המדד באופן קבע חזק שמישהו ממשרד האוצר יסביר סוף סוף
- 5.מחירי הדירות עלו עם מחיר למשתכן!! מחוץ למחיר למשתכן (ל"ת)המחירים טסו!! 16/02/2019 20:55הגב לתגובה זו
- 4.מקורבי ביבי אין אמון בכם (ל"ת)יעקב 16/02/2019 19:44הגב לתגובה זו
- 3.תגובה שהמדד שקר והמחירים כל הזמן עולים בעוד 1,2,3.. (ל"ת)ניר 15/02/2019 19:06הגב לתגובה זו
- 2.גיורא 15/02/2019 14:31הגב לתגובה זוהכל מתייקר בעשרות אחוזים והמדד עלה ב 1.2 בשנה החולפת.
- לרון 17/02/2019 04:12הגב לתגובה זואם המדד"משופץ" זה עוזר להרגשת הקהל ש"אין" אינפלציה דבר המונע ריצה לדולר ושביתות על רקע דרישות לעליית שכר.
- 1.רק הדיאטה הבריאה הזו. גוגל: דיאטה מתכון הוראות (ל"ת)מנסיון 15/02/2019 14:28הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
