מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2019 ירד ב-0.1%
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר 2019 בשיעור של 0.1%, כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד במחירי הלבשה והנעלה אשר ירדו ב-7.0%. מנגד, עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ירקות ופירות טריים אשר עלו ב-3.5% ומחיר תחזוקת הדירה שעלה ב-1%.
בשנים עשר החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.2%.
מחירי הדירות שוב עלו
בהסתכלות על שנים עשר חודשים אחרונים נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-1.4%, אולם מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר-דצמבר 2018 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2018 נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2%. מנגד, מדד מחירי דירות חדשות ירד ב-0.1%, כאשר שיעור העסקאות בתמיכה ממשלתית עמד על 36.2% מהעסקאות בשוק הנדל"ן בהשוואה ל-34.4% בחודש הקודם.
.
- 7.לדעתי 17/02/2019 08:40הגב לתגובה זולדעתי כשהמדד מחירי הדירות ,כולל בתוכו את מחיר למשתכן ,הוא לא משקף את המצב בשוק החופשי . *הוא כולל בתוכו ,באופן יחסי ,את מחיר למשתכן.
- 6.הצלף 17/02/2019 06:53הגב לתגובה זואם מדד המחירים לצרכן רק יורד מחירי הדירות יורדים הדלק יורד באופן יחסי מה מעלה את המדד באופן קבע חזק שמישהו ממשרד האוצר יסביר סוף סוף
- 5.מחירי הדירות עלו עם מחיר למשתכן!! מחוץ למחיר למשתכן (ל"ת)המחירים טסו!! 16/02/2019 20:55הגב לתגובה זו
- 4.מקורבי ביבי אין אמון בכם (ל"ת)יעקב 16/02/2019 19:44הגב לתגובה זו
- 3.תגובה שהמדד שקר והמחירים כל הזמן עולים בעוד 1,2,3.. (ל"ת)ניר 15/02/2019 19:06הגב לתגובה זו
- 2.גיורא 15/02/2019 14:31הגב לתגובה זוהכל מתייקר בעשרות אחוזים והמדד עלה ב 1.2 בשנה החולפת.
- לרון 17/02/2019 04:12הגב לתגובה זואם המדד"משופץ" זה עוזר להרגשת הקהל ש"אין" אינפלציה דבר המונע ריצה לדולר ושביתות על רקע דרישות לעליית שכר.
- 1.רק הדיאטה הבריאה הזו. גוגל: דיאטה מתכון הוראות (ל"ת)מנסיון 15/02/2019 14:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
