הטבות מס לחלק מהיישובים שהגישו בג"ץ יינתנו עד 31.1.2015

רו"ח ועו"ד אריאל דרייפוס

בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 2.11.2014 יש להמשיך ולתת זיכוי ממס על פי סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודת מס הכנסה לישובים הבאים: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות ובית שאן. שלושת ישובים אלה כאמור יוותרו ברשימת הישובים שתושביהם זכאים להטבות מס וזאת עד ליום 31.1.2015.

בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 2.11.2014 יש להמשיך ולתת זיכוי ממס על פי סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודת מס הכנסה לישובים הבאים: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות ובית שאן. שלושת ישובים אלה כאמור יוותרו ברשימת הישובים שתושביהם זכאים להטבות מס וזאת עד ליום 31.1.2015.

להלן רשימת הישובים במועצות האזוריות שלהם יש להמשיך ולתת את הטבת המס:

מועצה אזורית אילות - כוללת את היישובים הבאים: אילות, אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, מחנה עובדה (יוכבד), נאות סמדר (שזפון), נוה חריף, סמר, קטורה, שחרות, שיטים), בית שאן.

מועצה אזורית ערבה תיכונה - כוללת את היישובים הבאים: חצבה, ספיר, עדן, עין יהב, עיר אובות, פארן, צופר, בלדד (צוקים).

מהאמור לעיל בהתאם להחלטת בית המשפט העליון עולה כי לישובים ערד וחצור הגלילית בוטלה הטבת המס החל מיום 1.11.2014. תוקף הטבת המס לתושבי ערד וחצור הגלילית פג ביום 31.10.2014.

כזכור רשות המסים בהנחייה מספר 5423013 מיום 13/5/2013, הודיעה על פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא שבנדון. בית המשפט העליון פסק כי הישובים הבאים יגרעו מרשימת הישובים בחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודה ביום 23/2/2014: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות, ערד, חצור הגלילית ובית שאן.

בעקבות פניה מחודשת לבית המשפט, ניתנה ביום 20/2/2014 החלטה לפיה נדחה מועד כניסתה של הצהרת הבטלות לגבי הישובים הנ"ל, עד ליום 1/11/2014.

לאור האמור, לתושבי הישובים הנ"ל ניתן זיכוי ממס עפ"י סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודה עד ליום 31/10/2014.

בעקבות פניה נוספת של מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית חבל אילות ובית שאן לבית המשפט העליון להמשך קבלת הטבות המס נתקבלה כאמור ההחלטה אך ורק לגבי הישובים שלהלן שהגישו בקשה בעניין. להלן נוסח החלטת בית המשפט העליון.

החלטה

מועד כניסתה לתוקף של הצהרת הבטלות, ככל שמדובר ביישובים הבאים )שהגישו בקשה בעניין): המועצה האזורית ערבה תיכונה, המועצה האזורית חבל אילות ובית-שאן, יידחה פעם נוספת. שלושה יישובים אלה ייוותרו ברשימת. היישובים שתושביהם זכאים להטבות המס עד ליום 31.1.2015.

ניתנה היום, ט' בחשון התשע"ה . 2/11/2014

הערת מערכת: בתזכיר חוק לחוק ההסדרים לשנת המס 2015 מוצעים שינויים מהפכניים בהטבות המס לישובים וכן גריעת ישובים מרשימת הישובים הזכאים להטבות המס. מערכת כל מס תעדכן את כל השינויים ביום פרסומם הרשמי ברשומות

הכותב - עורך מקצועי אתר "כל מס" וירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.