הטבות מס לחלק מהיישובים שהגישו בג"ץ יינתנו עד 31.1.2015
בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 2.11.2014 יש להמשיך ולתת זיכוי ממס על פי סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודת מס הכנסה לישובים הבאים: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות ובית שאן. שלושת ישובים אלה כאמור יוותרו ברשימת הישובים שתושביהם זכאים להטבות מס וזאת עד ליום 31.1.2015.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 2.11.2014 יש להמשיך ולתת זיכוי ממס על פי סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודת מס הכנסה לישובים הבאים: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות ובית שאן. שלושת ישובים אלה כאמור יוותרו ברשימת הישובים שתושביהם זכאים להטבות מס וזאת עד ליום 31.1.2015.
להלן רשימת הישובים במועצות האזוריות שלהם יש להמשיך ולתת את הטבת המס:
מועצה אזורית אילות - כוללת את היישובים הבאים: אילות, אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, מחנה עובדה (יוכבד), נאות סמדר (שזפון), נוה חריף, סמר, קטורה, שחרות, שיטים), בית שאן.
מועצה אזורית ערבה תיכונה - כוללת את היישובים הבאים: חצבה, ספיר, עדן, עין יהב, עיר אובות, פארן, צופר, בלדד (צוקים).
מהאמור לעיל בהתאם להחלטת בית המשפט העליון עולה כי לישובים ערד וחצור הגלילית בוטלה הטבת המס החל מיום 1.11.2014. תוקף הטבת המס לתושבי ערד וחצור הגלילית פג ביום 31.10.2014.
כזכור רשות המסים בהנחייה מספר 5423013 מיום 13/5/2013, הודיעה על פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא שבנדון. בית המשפט העליון פסק כי הישובים הבאים יגרעו מרשימת הישובים בחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודה ביום 23/2/2014: מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית אילות, ערד, חצור הגלילית ובית שאן.
בעקבות פניה מחודשת לבית המשפט, ניתנה ביום 20/2/2014 החלטה לפיה נדחה מועד כניסתה של הצהרת הבטלות לגבי הישובים הנ"ל, עד ליום 1/11/2014.
לאור האמור, לתושבי הישובים הנ"ל ניתן זיכוי ממס עפ"י סעיף 11(ב)(3)(ה) לפקודה עד ליום 31/10/2014.
בעקבות פניה נוספת של מועצה אזורית ערבה תיכונה, מועצה אזורית חבל אילות ובית שאן לבית המשפט העליון להמשך קבלת הטבות המס נתקבלה כאמור ההחלטה אך ורק לגבי הישובים שלהלן שהגישו בקשה בעניין. להלן נוסח החלטת בית המשפט העליון.
החלטה
מועד כניסתה לתוקף של הצהרת הבטלות, ככל שמדובר ביישובים הבאים )שהגישו בקשה בעניין): המועצה האזורית ערבה תיכונה, המועצה האזורית חבל אילות ובית-שאן, יידחה פעם נוספת. שלושה יישובים אלה ייוותרו ברשימת. היישובים שתושביהם זכאים להטבות המס עד ליום 31.1.2015.
ניתנה היום, ט' בחשון התשע"ה . 2/11/2014
הערת מערכת: בתזכיר חוק לחוק ההסדרים לשנת המס 2015 מוצעים שינויים מהפכניים בהטבות המס לישובים וכן גריעת ישובים מרשימת הישובים הזכאים להטבות המס. מערכת כל מס תעדכן את כל השינויים ביום פרסומם הרשמי ברשומות
הכותב - עורך מקצועי אתר "כל מס" וירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ


ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
