יישב יותר מדנקנר: בן 60 הפעיל צהרון ב"שחור" - ייכלא ל-22 חודשים

צבי יעקב ורעיתו מגני תקווה העלימו במשך 9 שנים מרשויות המס הכנסות בסך כ-3.5 מיליון שקל. עוד נגזר עליו מאסר על תנאי וקנס של 85 אלף שקל
יעל גרונטמן | (12)
נושאים בכתבה העלמות מס כלא

ענישה מידתית? ביום בו דן ביהמ"ש את דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, לשנת מאסר אחת במסגרת הסדר טיעון על עבירות של מרמה והפרת אמונים, מוצא את עצמו גם צבי יעקב בן ה-60 מגני תיקווה במאסר, אבל לתקופה כמעט כפולה של 22 חודשים - וזאת בגלל שהפעיל במשך שש שנים עם רעייתו בביתם צהרון "בשחור", מבלי שדיווח עליו או שילם מסים על הכנסותיו, וגם ב-3 השנים שלאחר מכן הגיש דיווח חלקי בלבד.

הצהרון של בני הזוג יעקב פעל במשך שנת הלימודים וכקייטנה במהלך חופשות הקיץ, אולם צבי יעקב לא דיווח על קיומו של העסק לרשות המסים, ובכך העלים הכנסות בגובה של כ-3.5 מיליון שקל.

כב' השופטת דבורה עטר מבית משפט השלום בפתח תקווה, גזרה עליו גם מאסר על תנאי וקנס בסך בסך 85,000 שקל.

על פי כתב האישום, בשש השנים הראשונות לקיומו של העסק, בשנים 2000 2006, לא הודיע יעקב כלל לרשות המסים על פתיחת העסק, לא הגיש דוחות וכפועל יוצא העלים את הכנסותיו. בשלוש השנים שלאחר מכן, בשנים 2007 2009, הוא לא דיווח על מלוא הכנסותיו אלא על כמחציתן.

לפי כתב האישום, סך ההכנסות שלא דווחו במהלך תשע השנים עומד על 3,477,968 שקל, שהמע"מ הגלום בהכנסות אלו, שכאמור לא שולם, עומד על 506,719 שקל.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דן 20/12/2013 07:01
    הגב לתגובה זו
    סןף סןף מתחיל שיפוט הוגן מי שלט משלם מס אמת לכלא להרבה זמן נישבר שרק השכירים משלמשים מס אמת
  • 11.
    בא לי להחליף מקצוע.. (ל"ת)
    המשתומם 19/12/2013 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אהרון 19/12/2013 22:01
    הגב לתגובה זו
    היחצנים של משפחת כבר פועלים במרץ ראו מגיבים 2 ו 3 בהפרשי זמן של דקות עם תוכן זהה .
  • 9.
    עד מתי? 19/12/2013 20:06
    הגב לתגובה זו
    של השופט אשר ממשיך את התהליך ההרסני של הון - שילטון - משפט. מדינת ישראל נשחקת מוסרית ע"י שופטים אשר גזרי הדין שלהם רחוקים מכל הגיון ובכך תרומתם ההרסנית לאנרכיה הפושעת.
  • 8.
    חיים ישראל 19/12/2013 18:56
    הגב לתגובה זו
    עבור 900 מליון חובות אישיים שאין לו להחזיר ..
  • 7.
    כמה שאתה יותר מושחת גנב עבריין ככה השופטים יותר סולחים (ל"ת)
    תום 19/12/2013 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    astern 19/12/2013 17:34
    הגב לתגובה זו
    יש תיקי רצח שנגמרים ב 22 חדשים.
  • 5.
    אהרון 19/12/2013 17:27
    הגב לתגובה זו
    הנזק שגרם דני דנקנר למשק הוא פי 120 יותר גדול מהנזק שגרם מפעיל הצהרון . אבל מפעיל הצהרון רחוק ממקבלי ההחלטות ומהאליטות כמו המרחם של כדור הארץ מהירח והכי חשוב הוא לא מהשבט הלבן כמו משפחת דנקנר וגם בטח לא עשו אתו עסקת טיעון כמו שעשו עם דני דנקנר
  • 4.
    דוד 19/12/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    רק לפני שעות אחדות כתבתי שיש דין למי שמעלימים מעות ויש דין לטייקונים מנהלי הבנקים ומנהלי חברות ההשקעה. עוד החלטה מטומטמת של בית משפט הזוי. האם אין באמת לוודא שכמות השופטים המטומטמים תקטן משמעותית לאור ההחלטות המטורפות.
  • 3.
    מה הקשר לדנקנר? מדובר במי שהעלים מס משך 9 שנים במליונים (ל"ת)
    העונש עוד מקל לדעתי 19/12/2013 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הגיע הזמן שיכלאו עברייני מס. מה קשור דנקנר פה? (ל"ת)
    אביב 19/12/2013 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מס הכנסה מתעסק עם הקטנים!!! (ל"ת)
    די נמאס 19/12/2013 16:53
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.