יישב יותר מדנקנר: בן 60 הפעיל צהרון ב"שחור" - ייכלא ל-22 חודשים
ענישה מידתית? ביום בו דן ביהמ"ש את דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, לשנת מאסר אחת במסגרת הסדר טיעון על עבירות של מרמה והפרת אמונים, מוצא את עצמו גם צבי יעקב בן ה-60 מגני תיקווה במאסר, אבל לתקופה כמעט כפולה של 22 חודשים - וזאת בגלל שהפעיל במשך שש שנים עם רעייתו בביתם צהרון "בשחור", מבלי שדיווח עליו או שילם מסים על הכנסותיו, וגם ב-3 השנים שלאחר מכן הגיש דיווח חלקי בלבד.
הצהרון של בני הזוג יעקב פעל במשך שנת הלימודים וכקייטנה במהלך חופשות הקיץ, אולם צבי יעקב לא דיווח על קיומו של העסק לרשות המסים, ובכך העלים הכנסות בגובה של כ-3.5 מיליון שקל.
כב' השופטת דבורה עטר מבית משפט השלום בפתח תקווה, גזרה עליו גם מאסר על תנאי וקנס בסך בסך 85,000 שקל.
על פי כתב האישום, בשש השנים הראשונות לקיומו של העסק, בשנים 2000 2006, לא הודיע יעקב כלל לרשות המסים על פתיחת העסק, לא הגיש דוחות וכפועל יוצא העלים את הכנסותיו. בשלוש השנים שלאחר מכן, בשנים 2007 2009, הוא לא דיווח על מלוא הכנסותיו אלא על כמחציתן.
לפי כתב האישום, סך ההכנסות שלא דווחו במהלך תשע השנים עומד על 3,477,968 שקל, שהמע"מ הגלום בהכנסות אלו, שכאמור לא שולם, עומד על 506,719 שקל.
- 12.דן 20/12/2013 07:01הגב לתגובה זוסןף סןף מתחיל שיפוט הוגן מי שלט משלם מס אמת לכלא להרבה זמן נישבר שרק השכירים משלמשים מס אמת
- 11.בא לי להחליף מקצוע.. (ל"ת)המשתומם 19/12/2013 22:19הגב לתגובה זו
- 10.אהרון 19/12/2013 22:01הגב לתגובה זוהיחצנים של משפחת כבר פועלים במרץ ראו מגיבים 2 ו 3 בהפרשי זמן של דקות עם תוכן זהה .
- 9.עד מתי? 19/12/2013 20:06הגב לתגובה זושל השופט אשר ממשיך את התהליך ההרסני של הון - שילטון - משפט. מדינת ישראל נשחקת מוסרית ע"י שופטים אשר גזרי הדין שלהם רחוקים מכל הגיון ובכך תרומתם ההרסנית לאנרכיה הפושעת.
- 8.חיים ישראל 19/12/2013 18:56הגב לתגובה זועבור 900 מליון חובות אישיים שאין לו להחזיר ..
- 7.כמה שאתה יותר מושחת גנב עבריין ככה השופטים יותר סולחים (ל"ת)תום 19/12/2013 18:34הגב לתגובה זו
- 6.astern 19/12/2013 17:34הגב לתגובה זויש תיקי רצח שנגמרים ב 22 חדשים.
- 5.אהרון 19/12/2013 17:27הגב לתגובה זוהנזק שגרם דני דנקנר למשק הוא פי 120 יותר גדול מהנזק שגרם מפעיל הצהרון . אבל מפעיל הצהרון רחוק ממקבלי ההחלטות ומהאליטות כמו המרחם של כדור הארץ מהירח והכי חשוב הוא לא מהשבט הלבן כמו משפחת דנקנר וגם בטח לא עשו אתו עסקת טיעון כמו שעשו עם דני דנקנר
- 4.דוד 19/12/2013 17:08הגב לתגובה זורק לפני שעות אחדות כתבתי שיש דין למי שמעלימים מעות ויש דין לטייקונים מנהלי הבנקים ומנהלי חברות ההשקעה. עוד החלטה מטומטמת של בית משפט הזוי. האם אין באמת לוודא שכמות השופטים המטומטמים תקטן משמעותית לאור ההחלטות המטורפות.
- 3.מה הקשר לדנקנר? מדובר במי שהעלים מס משך 9 שנים במליונים (ל"ת)העונש עוד מקל לדעתי 19/12/2013 16:55הגב לתגובה זו
- 2.הגיע הזמן שיכלאו עברייני מס. מה קשור דנקנר פה? (ל"ת)אביב 19/12/2013 16:53הגב לתגובה זו
- 1.מס הכנסה מתעסק עם הקטנים!!! (ל"ת)די נמאס 19/12/2013 16:53הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
