אחרי הנפילות, האם לקנות את האג"חים של אלביט הדמיה?
לעיתים ניתן למצוא כמה קווי דמיון בין דרך פעולתן של חברות הדירוג לבין המשקיעים הפרטים בשוק ההון. חברות הדירוג כמו המשקיעים, התייחסו לנתונים הפיננסיים שמשתקפים בדוחות הכספיים של פלזה סנטר ואלביט הדמיה, על מנת לפענח את כדאיות ההשקעה באותן חברות. עם זאת, בכל הניתוחים שנערכו, לא נלקח בחשבון פרמטר רלוואנטי והוא החוב של זיסר בחברות הפרטיות שברשותו לבנק הפועלים.
כעת עם היודע דבר החוב ובתוך כך חוסר ודאות שנוצר לגבי עמידת זיסר בתנאי החזר החוב, המשקיעים החליטו להדיר רגליהם באופן גורף מההשקעה האמורה. על פניו, דבר לא השתנה בתנאים הפיננסיים של החברה ובכל זאת ההשקעה שינתה פניה. האם הייתה דרך מסוימת למשקיעים להבחין או לקחת בחשבון את החוב של זיסר מלכתחילה?
לא, לא ניצבת בפני המשקיעים אפשרות שכזו. חובו של זיסר הוא חלק מהפרמטרים שלעד לא יהיה ניתן לחזותם כאשר אנו מנתחים יכולת השבת חוב של חברה (או מחיר מניה לצורך העניין). עדיף שאנו כמשקיעים לא נסתמך על יכולות החיזוי שלנו, הוכח כבר בעבר שהסטטיסטיקה של קבלת החלטות על בסיס נבואה, נוטה בבירור לרעת המשקיעים. כלומר, רוב התחזיות פשוט אינן פוגעות.
אפריקה ואלביט
המשבר הפיננסי האחרון, היה ספק דוגמאות מצוין לטענה שהוזכרה בפסקה הקודמת, אך דוגמת קיצון אחת, יכולה למצות את העניין כולו. מצבה הפיננסי של חברת אפריקה ישראל בשנת 2008 נושא קווי דמיון ברורים למצבה של אלביט הדמיה כיום. באמצע 2007 המשקיעים הסכימו לשלם עבור האג"ח של חברת אפריקה מחיר השווה ואף גבוה ממחיר הפארי, כאשר החברה הייתה ממונפת עד מאוד. הוסיפו לכך את העובדה שאפריקה היא חברה יזמית שנדרשת להזרמה מוקדמת של הון ע"מ לקדם את מיזמיה ולהשביחם והנה לכם מצב שטומן בחובו סיכון רב.
הסוף ידוע, בסוף 2008, אותם המשקיעים בחרו לזנוח את האגרות שנסחרו אז במחיר של כ- 80%-30% (תלוי בסדרות) משווי ההון העצמי של החברה ולמכור אותן בהפסדים כבדים. כל זאת נעשה כאשר החברה נותרה בידי אותו בעל שליטה, עם אותם הנכסים ואותן ההתחייבויות.
אז מה כן ניתן לעשות?
התמודדות עם חוסר הודאות - נעשית על ידי קבלת מרווח ביטחון ממשי בגין הסיכונים שחווה בתוכו העתיד. את אותו מרווח ביטחון ניתן לקבל כאשר משקיעים אחרים חוששים מהשקעה וכתוצאה לכך גורמים למחיר הניירות לרדת. ע"מ למדוד בצורה ראויה פרמטרים של חסר ודאות ואת ההסתברות לכך שהמשקיע יוכל לקבל את כספו בחזרה, על המשקיע לבחון תמונה כוללת יותר. כלומר, את היסטוריית התשלומים של החברה ואת יכולת העבר שלה להביא ערך למשקיעים על פני הזמן. בשני פרמטרים אלו עמדו ועומדים הן לב לבייב הן מוטי זיסר.
לתסבוכות עסקיות לוקח זמן עד אשר הן נפתרות. אנו מעריכים שעוד נשמע בימים הקרובים על עניין ההלוואה של זיסר אל מול בנק הפועלים. איננו טוענים שאין נכון בשמועה על החוב ואין כאן סיכון, אך במצב הקיים בו ניתן לספק תנאים ראויים של פריסת חוב לאלביט, הסבירות להשבת החוב תגבר עם הימים שחולפים. שוק ההון פועל מהר, וכך גם יפעלו הבנקים והנושים בהחלטה העתידית שלהם מעתה לגבי אותם סיכויים לקבל את כספם. צפוי שבאותה המהירות התהליך ישפיע על ערך האגרות של החברה באותה התקופה.
לסיכום, היום, במחיר הנוכחי של אגרות אלביט הדמיה אנו מרגישים כי אנו מקבלים פרמיה הולמת לנוכח הסיכונים שגלומים בהשקעה.
הכותב הוא מייסד ומנהל סיכונים ראשי בבית ההשקעות KZI.
- 8.ישי 30/05/2011 19:00הגב לתגובה זוהצלילה ברורה ומיידית ואין מנוס מבריחה.
- 7.המום 29/05/2011 23:41הגב לתגובה זולא קראתי פה שום ניתוח. אין מספרים, אין רציונל לוגי, יש רק ניחוש ותאוריה שאין מאחוריה שום סימוכין. באותה מידה היה יכול לכתוב את זה פילוסוף, לא רואה חשבון.
- 6.משקיע מזועזע 29/05/2011 22:41הגב לתגובה זואדוני הנכבד! לפני שאתה ממליץ על אגחים אולי תסבירו לקוראים התמימים איך זה שהקרנות שלך נמצאות במקום האחרון בכל הקטגוריות!!!
- 5.תגידו למען ההגינות שאתם יושבים שם בגדול (ל"ת)KZI 29/05/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 4.קניין אג" ח 29/05/2011 12:10הגב לתגובה זושנה לאחר המפולת ...כמה עולות האג" ח של אפריקה..?? ובעוד שנה כמה יעלו האג" ח של אלביט..?? חומר למחשבה..!!!
- 3.אהרון 29/05/2011 11:44הגב לתגובה זוגם אז המלצת לקנות?
- קניין אג" ח 29/05/2011 12:12הגב לתגובה זולפני שבוע מחיר האג" ח היה שונה בתכלית..אזי היה צורך גדול לשקול קנייה..
- 2.מסוכן מדי 29/05/2011 10:53הגב לתגובה זואבל סחטיין על האומץ ללכת נגד כולם.
- 1.אלביט מאוד משתלמת לנוכח התשואות מתחת לפארי (ל"ת)משקיע 29/05/2011 10:05הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
