פסק דין חסר תקדים: מומחה מס בינלאומי נדרש לשלם 37.5 מיליון דולר לגרושתו
השופט: "זה אחד המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי. האיש החביא הון עתק באמצעות נאמנויות מתוחכמות"
בפסק דין דרמטי שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, חויב מומחה מס בינלאומי לשלם לגרושתו 37.5 מיליון דולר כחלקה ברכוש המשפחתי. השופט יוסף שפירא קבע כי האיש הסתיר באופן שיטתי הון משפחתי בשווי של עד 100 מיליון דולר באמצעות רשת מורכבת של נאמנויות זרות.
"לא לשלם לאשה ולו שקל בודד"
"המקרה שבפניי הוא אחר המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי בכל שנותיי על כס השיפוט," כתב השופט שפירא בפסק הדין שמונה כ-500 עמודים. "המדובר במשפחה עשירה ביותר שהונה המשפחתי מוחזק בידי האיש אשר מסרב לחלוק אותו ולו את חלקו עם האישה."
השופט הוסיף: "התרשמתי כי האיש שם לעצמו למטרה עליונה שאין עליונה ממנה, לא לשלם לאשה ולו שקל בודד מתוך ההון העצום שצברו."
מרמה בקנה מידה של מיליארדי דולרים
האיש, בוגר אוניברסיטת הרווארד במתמטיקה יישומית ובכלכלה, הורשע בעבר בארצות הברית בעבירות הונאה והעלמות מס בפרשייה שבה הועלמו כ-2.5 מיליארד דולר מרשות המס האמריקנית. הוא נקנס ב-10 מיליון דולר במסגרת עסקת טיעון ב-2008.
בני הזוג נישאו ב-1997 וחיו ברמת חיים יוקרתית ביותר, כולל בבית מגורים מפואר בישוב יוקרתי ששטחו הבנוי עומד על 1,600 מ"ר עם מעלית, שלושה מטבחים, חדר כושר, ספא, בריכת שחייה ומגרש טניס.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מומחיותו הפנומנלית - להסתיר נכסים"
השופט תיאר את שיטת ההסתרה המתוחכמת: "מומחיותו הפנומנלית של האיש שכל תכליתה לדאוג לכך שכאשר עניין יגיע להכרעה שיפוטית יוכל האיש ו/או תאגידים בשליטתו לטעון שהנכסים שייכים למאן דהוא, מדובר באדם שזהו לחם חוקו, מקצועו ואמנותו."
האיש יצר "מקלט לעת גירושין" באמצעות שבע נאמנויות בחו"ל: אלסקה (שתחתיה רשומה חברת אלבמה שמחזיקה בבית המגורים); אריזונה; יוטה; נבאדה (ששינתה שמה לוושינגטון וטנסי); וירג'יניה.
עדות שקרית והתחזות למומחה
השופט גינה בחריפות את עדותו השקרית של האיש: "במהלך השנים בהן התיק התנהל בפניי, יכולתי להתרשם מאדם מתוחכם ביותר, מבריק ממש ובעל יכולות יוצאות דופן ואולם גם הנתבע על שלל כישרונותיו אלה, כשל מלהוכיח את טענותיו."
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
"עדותו היא עדות בדים של ממש, רצופה שקרים וניסיונות להסתיר האמת," קבע השופט, וציטט את בית המשפט העליון: "יש לאכוף בנחישות, ביד קשה ובאופן שירתיע בעלי דין מפני מתן עדות שקר."
"חדר מאובטח עם טביעת אצבע"
השופט תיאר כיצד האיש שמר על סודיות מוחלטת: "האיש חי בצללים תחת מעטה סודיות כבד. עסקיו, המפוזרים בעולם כולו, מנוהלים מחדר מאובטח ביותר, אשר מצולם על ידי מצלמות אבטחה" וכי הכניסה אליו מחייבת טביעת אצבע של האיש בלבד.
השופט חשף שהאיש השתמש בשמו בתצורות שונות ומגוונות: "על מנת להסתיר ולטשטש את זהותו ואת עקבותיו כאשר הוא מפזר את הונו על פני מבנים תאגידיים מורכבים ברחבי העולם," וציין כדוגמה עשרות וריאציות של אותו שם.
למרות שהאיש טען שאין לו חשבונות בנק, השופט קבע: "בניגוד לטענתו הגורפת של האיש כי אין לו חשבונות בנק, ניהל האיש עשרות חשבונות בנק בישראל ובחו"ל."
פסק הדין: חלוקה בשווי 75 מיליון דולר
השופט קבע כי האישה זכאית למחצית מהרכוש המשפחתי שהוערך ב-75 מיליון דולר (לא כולל בית המגורים), ובנוסף למחצית בית המגורים. בסך הכל: 37.5 מיליון דולר פלוס מחצית בית המגורים.
"נוכח הימנעותו השיטתית של האיש בהמצאת מידע ומסמכים, ניסיונות ההסתרה, הפרות חובת הגילוי, מצאתי לקבל את מלוא גרסת האישה," פסק השופט.
השופט חייב את האיש לשלם לאישה 2.5 מיליון שקל שכר טרחה עורכי דין ו-100,000 שקל נוספים עבור הוצאות אחרות, תוך שהוא מציין: "בשים לב להתנהלות חסרת תום הלב של האיש מתחילתו של ההליך ועד לסופו."
השופט פנה אישית לאיש: "כולי תקווה כי משניתן פסק דין זה ישכיל האיש להבין כי מימוש מהיר וביושר של פסק דין זה איננו רק לטובת האשה, אלא גם לטובתו ולטובת הילדים המשותפים."
- 4.כטט (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 23:47הגב לתגובה זו
- 3.אהרון 06/07/2025 18:58הגב לתגובה זוכל כבוד לאישה אשר השכילה להביא את העובדות ולמוטט את הגרוש הנוכל . ועוד יותר מחיאות כפיים מגיעות לשופט האמיץ
- אנונימי 06/07/2025 20:17הגב לתגובה זועכשיו מתחיל תהליך המימוש והגבייה שזה בפני עצמו תהליך מטלטל וההפרדה בין הפסיקה והמימוש ממש מוזר לי.אתה מקבל פסק דין מצויין והמימוש יכול להיות שלא תקבל כלום.....איזה הליכים מטורללים
- 2.החיים 06/07/2025 18:04הגב לתגובה זוחיפשתי את פרשיית העלמת המס והפלא ופלאזה הנבלה
- 1.הלקח לגברים בישראל אל תתחתנו עם הפרזיטיות. (ל"ת)יעלי 06/07/2025 17:58הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
