מתחת לצפוי: הגירעון בשנת 2024 - 6.9%
אחרי שהגיע בשיאו ל-8.5%, הגירעון בתקציב המשיך לרדת ועמד בסוף השנה על נתון נמוך באופן משמעותי מהיעד אותו הגדילה הממשלה בחודש שעבר; הוצאות הממשלה במהלך שנת 2024 עמדו על 621 מיליארד שקל, גידול של כ-20% ביחס לשנת 2023
הגירעון של המדינה עמד בסוף שנת 2024 על 6.9% מהתוצר, נתון נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון השנתי שהועלה בסוף השנה ל-7.7%, כך עולה מנתונים שמפרסם היום החשב הכללי באוצר. הגירעון החודשי עמד על כ-19.2 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-33.8 מיליארד שקל.
שנת 2024, הייתה חריגה גם בהיבטים התקציביים, עם ארבעה תקציבים שונים, שהאחרון הציג גרעון מתוכנן של 7.7%. במהלך השנה החולפת, טיפס הגירעון והגיע במלך חודש ספטמבר לשיא 8.5% בחודש ספטמבר. אך כפי שהיה צפוי ברגע שיצאו החודשים עתירי ההוצאות הוא החל לרדת מידי חודש. הוצאות הממשלה במהלך שנת 2024 עמדו על 621 מיליארד שקל, גידול של כ-20%., דומה לזה שנרשם בקורונה, והגירעון היה גדול יותר. הגידול נבע מההוצאות הביטחוניות, האומדן הראשוני של החשב הוא שבמהלך השנה נרשמו הוצאות של כ-100 מיליארד שקל, כולל הוצאות ביטחוניות ישירות והוצאות אזרחיות (פינוי התושבים), ומתחילת המלחמה אומדים בחשב את ההוצאות בכ-125 מיליון שקל.
בצד ההכנסות רשמה המדינה כ-485 מיליארד שקל, עליה משמעותית של למעלה מ-10% ביחס לכ-439 מיליון שקל בשנת 2023, הגידול הגדול ביותר בעשור האחרון. מתוכם, כ-255 מיליארד שקל הגיעו ממיסים ישירים ועוד כ-191 מיליארד שקל הגיעו ממיסוי עקיף. בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ-18.5 מיליארד שקל מקרן הפיצויים.
במבט קדימה שנת 2025 ישנו תכנון גירעון של בין 4.4-4.9%. החשב הכללי שב והדגיש, כי חשוב לשמור על הרמה הזו שתאפשר לשמור על היציבות ולשפר את דירוג האשראי וכי הנתון הזה צריך לכלול גם את אימוץ מסקנות ועדת נגל.
- 1.יופי עכשיו שיורידו את המעמ (ל"ת)טלילו 13/01/2025 13:43הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
