המצב בשוק הנדל"ן? בוני התיכון יושבים על יותר מ-420 דירות חדשות
בוני התיכון, שעברה מהפסד של 12.6 מיליון שקלים ב-2007 לרווח נקי של 42.7 מיליון שקלים בשנת 2008, אינה חסינה בפני הקיפאון בשוק הנדל"ן, אם לשפוט ממאות הדירות בביצוע של החברה שעדיין לא נמכרו. מהדו"חות הכספיים של בוני תיכון לשנת 2008 עולה כי לחברה מלאי כולל של 430 דירות חדשות, הן בבניה פרטית והן בבניה ציבורית.
לדוגמה, בפרויקט פרטי של החברה בפתח תקווה, שהחל בשנת 2005 וכולל 95 יחידות דיור, נמכרו עד כה 25 דירות בלבד. אם ניקח בחשבון את העובדה שנכון לסוף 2007 (על פי הדוחות לשנה זו), מכרה החברה 8 דירות בפרויקט, אפשר להבין שבשנה האחרונה מכרה בוני התיכון 17 דירות בלבד בפרויקט בפ"ת. הדירה האחרונה שנמכרה בפרויקט זה עלתה 1.1 מיליון שקלים.
בפרויקט מגורים שהתחילה החברה בנתניה בשנת 2005, המצב לא הרבה יותר טוב: מתוך 114 יחידות דיור נמכרו עד כה 69 דירות, כשהאחרונה שבהן נמכרה עבור 1.5 מיליון שקלים.
לעומת פתח תקווה ונתניה, הדירות בפרויקט המגורים הפרטי הגדול ביותר של בוני התיכון, "ראשון הקטנה" בראשון לציון, כמעט אזלו. הפרויקט החל בשנת 2004 וכולל 216 יחידות דיור. עד כה נמכרו בראשון לציון 204 דירות. האחרונות שבהן, בשלב ג' של הפרויקט, נמכרו ב-962 אלף שקלים בממוצע.
פרויקטים בביצוע של בוני התיכון, הנבנים לפי מכרזים של משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל, אינם מאוכלסים במהירות. בפרויקט נווה רבין של בוני התיכון באור יהודה, שהחל בשנת 2004 ומונה 139 יחידות דיור, נמכרו 53 דירות. מחיר הדירות הממוצע בפרויקט נווה רבין עומד על 1.1 מיליון שקלים.
הפרויקט הציבורי הגדול ביותר של בוני התיכון, הממוקם בבת ים, החל בשנת 2004 ומונה 276 יחידות דיור. עד כה נמכרו 97 יחידות דיור בפרויקט. מחירן הממוצע של הדירות האחרונות שנמכרו בפרויקט עומד על 1.4 מיליון. לעומת זאת, בפרויקט "מודיעין 4" של בוני התיכון, המונה 168 יחידות דיור ושהוחל בבנייתו ב-2005, כבר מכרה החברה 130 יחידות דיור. מחירן הממוצע של ששת הדירות האחרונות שנמכרו במתחם עומד על כמיליון שקלים.
בוני התיכון עוסקת בייזום, תכנון ובניית פרוייקטים בתחום הנדל"ן, כולל מבני ציבור, מרכזים מסחריים, בתי ספר, ובעיקר בנייני מגורים.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
