3 סיבות לקנות מניות ו-4 רעיונות קניה שיפתיעו אתכם

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה חושב שצריך להגדיל חשיפה לסיכון
מיכה צ'רניאק |

בשבוע שעבר במסגרת הטור השבועי דנתי ברעיון לגבי התחלת השקעה בשוק המניות. בטור הנוכחי ברצוני להעלות מספר רעיונות השקעה ודרכים אשר להערכתי הן המתאימות ביותר למשקיע מן הישוב.

ראשית ברצוני להרחיב מעט לגבי הדרך בה אני רואה את המשבר:

המשבר הנוכחי התפתח מבועת נדל"ן ובועת מינוף פיננסי למשבר אמון וזו הצרה הגדולה ביותר כיום. עם בועת הנדל"ן השוק בסופו של דבר יסתדר, כך גם עם בועת המינוף, זהו תהליך ארוך וקשה של גמילה אבל בסופו של דבר כוחות השוק יעשו את שלהם. הבעיה כיום הינה בעיית חוסר האמון, וכתוצאה מכך רמת חששות ופחדים לא רציונאלים של ציבור הצרכנים והמשקיעים בארה"ב וברחבי העולם. זו בדיוק הסיבה שלא ניתן לתמחר היום שווי חברות בצורה תקינה.

הרי אי אפשר לתמחר פחדים וחששות אשר בחלקם הינם פסיכולוגים. כיצד ניתן לתמחר חששות לגבי יכולת להמשיך ולהתפרנס או מכך שהבנק בו מוחזקים חסכונות הלקוח יפסיק להתקיים כבנק עצמאי.

מסיבות אלו בדיוק אני לא רואה כיצד ניתן לתמחר בטווח זמן של שנה קרובה שווי חברות לפי תחזיות רווח עתידיות או גישות דומות, ומי שטוען כי הדבר אפשרי לדעתי משלה את עצמו ואת האחרים.

ובכל זאת, אני רוצה לעלות כאן מספר הנחות/עובדות אשר, להערכתי, תומכות בהחלטתי להגדיל את רכיב המניות.

1. משבר האמון והחששות העצומים מביאים את המשקיעים לפעול בתנאי אי וודאות, מצב זה מביא את המשקיעים לתמחר במחירי המניות את התסריט הגרוע מכל. כלומר, המשקיעים מניחים הנחות. לדוגמא: האפשרות כי סיטי בנק יחדל מלהתקיים כבנק עצמאי, ומיד מתמחרים את הבנק במחיר של 1$ למניה, כלומר, אפשרות של כמעט 100% שהבנק יחדל להתקיים כבנק עצמאי או מניית אופיס דיפו אשר נסחרת היום מתחת לדולר כאשר רק לפני שנתיים נסחרה ב-40 דולר. ייתכן בהחלט שחלק מההנחות הקשות יתגשמו אבל אני טוען כי להערכתי לא כל "האסונות" אכן יתרחשו בפועל, ולכן תמחור תחת הנחה כי כל התרחישים הגרועים אכן יקרו פועל לכיוון של תמחור חסר של השוק.

2. זרימת כספים - השפעת הפדיונות מכל אפיקי ההשקעה הינם ברורים ומייצרים לחץ על המחירים כתוצאה ממכירת חיסול של אותם מכשירים. מכירת מנוסה זו מביאה איתה גם מכירת נכסים טובים במחירים אבסורדיים וכאן יכולות להיווצר ההזדמנויות. מספיק להזכיר את מכירת החיסול באג"ח הקונצרני בארץ בסוף 2008 כדי להבין את ההזדמנויות הנוצרות היום.

3. המשבר כמנוף להתייעלות - בחודשים האחרונים איבד המשק האמריקני כ- 550 אלף עובדים בממוצע לחודש. פיטורים המונים אלו לא זכורים כבר עשרות שנים. קשיי המימון והירידה בביקושים מחייבת את החברות לתהליכי התייעלות כמוהם לא נעשו עשרות שנים. זוהי סוג של אבולוציה המכריחה את אלו אשר רוצים לשרוד להתייעל. רבים לא ישרדו את המשבר אך אלו אשר ישרדו יהיו חזקים יותר מכל מה שהם היו בעבר.

לאחר ההקדמה הארוכה ברצוני להתחיל בתיאור רעיונות כיצד להיחשף לשוק המניות.

ראשית ברצוני לשתף אתכם בעובדה שצריכה לשמש אתכם ככלל אוניברסלי בפעילות בשווקים ובייחוד היום. קשה מאוד להכות את שוק המניות ע"י השקעה ישירה, כ 90% מהתשואה בהשקעה במניות מתקבלת מפגיעה בכיוון השוק ולא כתוצאה מבחירת מניות ספציפיות. כלומר, עדיף למשקיע מן השורה, וגם לי בימים כאלו של חוסר יכולת לתמחר חברות, להשתמש במדדים/אינדקסים בכדי להיחשף לשווקים.

רעיונות ההשקעה מתמקדים בטור זה בשווקי חו"ל, מכיוון שהמשבר פקד אותם לפני שהוא פקד אותנו והם נפגעו משמעותית יותר מהשוק הישראלי. להלן הרעיונות:

1. השקעה במשק האמריקאי - ההשקעה הטובה ביותר במשק האמריקאי הינה ע"י השקעה במדד ה s&p 500 המייצג את עיקר התעשייה והמשק האמריקאי. הדרך הנוחה להשקיע במדד זה הינה דרך תעודת סל העוקבת אחריו (סימבול - spy). אם ברצונכם דווקא לענף שנפגע הכי הרבה במשק האמריקאי, מדד הפיננסים, ניתן להשקיע בתעודת סל בשם xlf תעודה זו משקיעה במניות הפיננסים בתוך מדד ה s&p - כך ניתן להשיג חשיפה לענף (ביטוח ופיננסים) ולא לבנק ספציפי.

2. השקעה דרך אופציות - משקיעים מתוחכמים יותר, יכולים לבחון את האפשרות, להיחשף למשק האמריקאי דרך אופציות, והרציונל לכך הוא פשוט ? הריבית האפסית והפסימיות מביאים לתמחור נמוך יחסית של האופציות וכך ניתן לרכוש אופציות לטווח ארוך יחסית לשנה או שנתיים בפרמיה נמוכה יחסית. לדוגמא: הSPY (תעודת הסל העוקבת אחר מדד ה s&p 500 ) נסחרת ב 72 דולר. call 65 לדצמבר 2009 נסחר היום ב 12$ ולדצמבר 2010 בכ 14 דולר. המשמעות לכך היא שברכישת אופציה לסוף השנה הנוכחית נשלם 77 דולר, פרמיה של 7% בלבד. ולסוף שנה הבאה (2010), נרכוש את אותה אופציה בפרמיה של כ 10%. בהחלט פרמיה נמוכה בהתחשב בסטיות התקן. וכך, בעלות נמוכה יחסית, יצרנו לעצמנו חשיפה יפה למשק האמריקאי. שימו לב כי היחס באופציות הינו 1 ל 100, כלומר כל אופציה עולה בפועל 1200 דולר ומייצגת חשיפה של 7200 דולר.

3. שימוש במגזרים המושפעים מצמיחה עולמית - על מנת לגוון את ההשקעות, ניתן להשתמש במגזרים אשר קרוב לוודאי ייהנו מהתאוששות הכלכלה העולמית. הכוונה למגזרים כגון הנפט או מוצרים חקלאיים. ניתן להשקיע בתעודות סל המשקיעות בחוזי נפט (סימבול USO) או בסחורות חקלאיות, לדוגמא DBA)- סימבול) הינה תעודת סל שמשקיעה בחוזים עתידים של מוצרי הקומודיטי החקלאיים הנפוצים כגון: תירס, חיטה, סויה וסוכר. ההיגיון לכך הינו שלמרות המשבר הכלכלי גודל האוכלוסייה וצרכי התזונה הבסיסים גדלים וברגע שתחזור הצמיחה ויופגו החששות מחירי הסחורות יעלו.

4. מכירה של מוצרים אשר להם מתאם הפוך למצב הכלכלי - דוגמא למוצר כזה הוא הזהב. לזהב אין ביקושים אמיתיים משמעותיים והוא בעצם מהווה ספקולציה/מקום מפלט למשבר הכלכלי. רגיעה או ירידה במפלס החרדה תביא להערכתי לירידה משמעותית במחיר הזהב ולכן ניתן להשקיע בתעודת סל אשר מוכרת בחסר את הזהב (סימבול sbul). שימו לב לשילוב אסטרטגיות מעניין - שורט על הזהב ולונג על סחורות חקלאיות או נפט. ובכך אפילו ירידה של מפלס החרדה, מבלי עליה משמעותית במחירי המניות עשויה להפיק רווח נאה. ההיגיון במהלך הוא השקעה במוצרים להם יש ביקוש בסיסי הולך וגדל (נפט ומוצרים חקלאים) לעומת מכירת מוצר לו אין ביקוש כלכלי אמיתי(זהב).

האפשרויות הן רבות, פשוט צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה, הרי אף אחד מאיתנו לא דמיין שכל המגזר הפיננסי האמריקאי יקרוס במספר חודשים. ולכן צריך לחשוב אחרת.

המשך בשבוע הבא ...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.