המצב בהיי-טק: "מקבלים את כל הגזרות, אנשים יעשו הכל בכדי למנוע פיטורים"
בתחילת החודש פורסם כי חברת קומברס תבצע גל פיטורים נוסף במהלכו יפוטרו מאות מעובדי החברה. אומנם הכותרות כבר פחות צעקניות והציבור כבר פחות מתרגש מכל עובד היי-טק שמפוטר אבל לא מעט עובדי התעשייה עדיין נמצאים בסוג של סחרור וחוסר וודאות.
שוחחנו עם מספר עובדי היי-טק מהחברות הגדולות ביותר הפועלות בישראל. "שיחת היום היא איפה מפטרים עכשיו, לינקים של כתבות פיטורים מועברות אצלנו במייל כמו אש בשדה קוצים" כך אומר עובד היי-טק שמסיים בימים אלו לעבוד באחת החברות הגדולות לאחר שפוטר. לדבריו, "ההרעה בתנאים יוצרת מצד אחד אפקט חיובי כי לפחות לא מפטרים אבל מצד שני כל הרעה זמנית נתפסת ע"י העובדים כסוג של פיילוט. כך לדוגמה, קיצור שבוע המסחר ל-4 ימים שבהתחלה היה מהלך מוגבל, הולך ומתרחב ונראה כאילו זה בדרך להיות דבר קבוע וכבר יש ציפייה להרעות נוספות בתנאים".
"מקבלים את כל הגזרות בלי שום ויכוח, יודעים שאין אלטרנטיבה"
עוד נוסף, מחברה אחרת, איתו שוחחנו אמר כי "אחת הבעיות הגדולות כרגע היא שאם לא טוב לך בעבודה, אין לך שום אפשרות לקום ולעבור למקום אחר, כמו שהיה פעם. היום אם אתה עוזב לא בטוח שתמצא מקום עבודה חדש. התחושה הכוללת של כל האנשים שזה בסדר, מבינים ומקבלים את כל הגזירות - העובדים מוכנים לעשות הכול בכדי למנוע פיטורים. ההנהלה נותנת שקיפות מלאה למצב, המנהלים מרכזים אותנו ומסבירים אחת לשבוע-שבועיים את המצב, מה זה אומר, מה חדש."
לדבריו של אותו עובד, "את המייל על ההורדה במשכורת קיבלנו למייל וכולם מאוד הופתעו, לא הבינו מה קורה, אך מיד ריכזו אותנו והסבירו את המצב, המנהלים גם לא יודעים מה יהיה, הם באותו המצב, יש תחושה שכולנו באותה סירה. זוהי שיחת היום בחודשיים האחרונים, אנחנו מדברים על זה כל הזמן. אנחנו משווים את המצב שלנו לחברות אחרות ומעודדים את עצמנו ששם יותר גרוע ושאצלנו המצב יחסית בסדר, אצלנו עדין לא פיטרו".
אותו עובד דיבר על הסנקציות והזכיר כמה מהן: "הורדה לכולם במשכורת ב-5% כאשר להנהלה זה נכנס לתוקף במאי הקרוב ולעובדים הזוטרים זה יכנס לתוקף רק בספטמבר. מכריחים אותנו לקחת עוד 4 ימי חופש בפסח כלומר חופשת פסח הופכת להיות שבועיים ולא רק שבוע. קיצוץ בארוחות כיום 38 שקל בספטמבר זה היה 19 שקלים בלבד וחוץ מזה יש הקפאה של טיסות לחו"ל. מנסים לעשות הכול בטלפון שיחות וידאו - הכול בכדי לחסוך."
מנגד: "אצלנו אין שום אווירה של מיתון, אפילו בונוסים יש פה"
המצב אינו דומה בכל חברות ההיי-טק. ברור שלא כל החברות מפטרות. רק לצורך הדוגמה, אפשר להזכיר חברות כגון נייס או צ'ק פוינט שם לא ראינו פיטורים, זאת בניגוד לחברות כגון אמדוקס או קומברס. הסיבה נעוצה כמובן שאופי הפעילות של החברה. חברות שעוסקות במוצרים שרצים בחברות גדולות וקשה מאוד להחליף את אותם מוצרים, יש להן וודאות גבוהה ויכולת עמידות ללא שינויים דרמטיים במצבת העובדים. עובד בכיר בחברה בה לא עשו פיטורים או הרעה פיטורים מסר בשיחה עם Bizportal כי "אין אצלנו אווירה של סכנת פיטורים ואפילו יש בונוסים. בינתיים ההנהלה של החברה מצליחה לעבור את המשבר מבלי לזעזע את מצבת העובדים".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
