המיתון בפתח? מבדיקת שמאי המקרקעין עולה כי ממשיך הביקוש לדירות 6 חדרים
נראה כי המיתון שבפתח ומשבר הנדל"ן, אינם עוצרים את המגמה הצוברת תאוצה בעשור האחרון, של גידול בביקוש לדירות 6 חדרים. מבדיקת לשכת שמאי המקרקעין, עולה כי הביקוש לדירות 6 חדרים הוכפל במהלך העשור האחרון, כשהעלייה הינה בקצב של כ-10 אחוזים לשנה.
בלשכת השמאים מעריכים כי המגמה תימשך עך אף המיתון. "אם לפני 10 שנים רק כ-11 אחוזים מהמשפחות החילוניות הישראליות אמרו כי העדפתן הראשונה הינה דירות 6 חדרים, הרי שכיום מספר המעדיפים דירות 6 חדרים הגיע לכ-24 אחוזים ", מציין ארז כהן, יו"ר לשכת השמאים.
כך למשל, מציין כהן, כי להערכתו, מתוך ביקושים כבושים הקיימים השנה לכ-30,000 יחידות דיור חדשות, הרי שלא פחות מכ-7,500 מתוכן הינם לדירות 6 חדרים, כשבפועל מספר דירות 6 חדרים הנמצא כיום על המדף הינו כ-1000-1200 דירות בלבד. כלומר קיים בשוק מחסור משמעותי ביותר לדירות 6 חדרים.
כהן מציין 3 סיבות עיקריות לביקוש לדירות 6 חדרים: מספר הילדים במשפחה חילונית ממוצעת גדל בעשור האחרון לכשלושה ילדים, כ-30% מהישראלים עובדים באופן מלא או חלקי מביתם, בעיקר עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, כשבמקצת המקרים גם שני בני הזוג עובדים מהבית, והסיבה השלישית היא העלייה ברמת החיים ואיכות החיים של המשפחה הישראלית הממוצעת.
לדברי כהן העלייה בביקוש לדירות 6 חדרים הינה בעיקר על חשבון דירות 5 חדרים (שהביקוש היחסי אליהן ירד בכ-10 אחוזים במהלך העשור האחרון ושעדיין מובילות בביקוש), אבל לא על חשבון דירות 4 חדרים, המבוקשות בעיקר על ידי זוגות צעירים ומשפחות מוגבלות תקציב, ולכן הביקוש אליהן נותר יציב במהלך העשור האחרון.
כיום, אומר כהן, קיים מחסור בדירות 6 חדרים בשוק, משום שמרבית הקבלנים אינם בונים דירות 6 חדרים סטנדרטיות, וברוב המכריע של המקרים מדובר בפנטהאוזים, דופלקסים או דירות בפרוייקטים המיועדים לקהל החרדי מרובה הילדים. עובדה זו, מצריכה מחשבה מחודשת בקרב יזמים וקבלנים לגבי הרחבת תמהיל הדירות בכלל והוספת דירות 6 חדרים בפרט בכל פרוייקט.
לדבריו, אחת התופעות שיצר המחסור בדירות 6 חדרים, היא חיבור 2 דירות בנות 3 חדרים והפיכתן ל-6 חדרים, אך מדובר בחלופה יקרה יותר מרכישת 6 חדרים במקור. להערכת כהן, ההאטה היחסית הקיימת כיום בשוק הנדל"ן לא תשפיע על הביקושים לדירות 6 חדרים זאת משום שמבחינת תקציב הן אינן יקרות באופן משמעותי מדירות 5 חדרים ופער המחירים ביניהם עומד בדרך כלל על כ-10-12 אחוזים בלבד.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
