מינה צמח: "הבחירות בישראל אף פעם לא היו בסימן כלכלי, גם לא הפעם"

מנהלת מכון דחף התייחסה בשיחה עם Bizportal גם להשפעה של מלחמת לבנון על שיקולי הבוחר. פרופ' קמיל פוקס: "ביבי אכן נפגע אך קשה לדעת אם זה בגלל המבצע או בגלל הקמפיין המוצלח של ליברמן"
משה בנימין |

המיתון העולמי וההאטה במשק שהגיעו כבר לישראל הפכו להיות בחודשים האחרונים השיחה החשובה על סדר היום. מועד הבחירות שמתקרב משעה לשעה - מעלה את השאלה המתבקשת "האם אנחנו הולכים לבחירות כלכליות"?

"אי אפשר להגיד שהנושא הכלכלי לגמרי לא קשור אך אלו לא בחירות כלכליות אלא מכוונות לענייני בטחון ומדינה". כך אומרת ד"ר מינה צמח שמחוזקת ע"י פרופ' קמיל פוקס ממכון דיאלוג שאומר כי "הנושא המרכזי בבחירות הוא ממש לא כלכלי - ההפך הוא הנכון. הכלכלה עלתה לרגע קל לפני 'עפרת יצוקה' ונפל מיידית לאחר מכן".

שני הסוקרים הבכירים בישראל בענייני בחירות, פוקס וצמח, תמימי דעים לגבי העובדה שהנושא הכלכלי למרות המיתון הכלכלי הוא דוקא שולי ויתרה מכך, בחירות כלכליות לא היו בישראל מעולם.

ד"ר מינה צמח, מנהלת מכון 'דחף': "לפני מבצע עופרת יצוקה אנשים דיברו על הגורם הכלכלי, אבל אנחנו יודעים שהנושא המדיני בטחוני מהווה משקל רב יותר. אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שבהם אזרח שנשאל אם הוא ימין או שמאל מיד מקשר את זה לענייני בטחון".

(ש) האם היו אי-פעם בחירות כלכליות?

ד"ר צמח: "לא זכורות לנו בחירות כלכליות במדינה. היו אמנם מערכות בחירות סביב שחיתות אבל זה לא בדיוק כלכלה".

פרופסור פוקס התייחס לשאלת הפגיעה במעמדו של ביבי עם הסטת ענייני הכלכלה לפני מבצע 'עפרת יצוקה' לכיוון הבטחון לאחר הלחימה בעזה, ואמר: "הפגיעה בביבי היא אמיתית אך לא ניתן לדעת האם זה בגלל הכלכלה או בגלל שליברמן היה מאוד מוצלח בקמפיין שלו שהתמקד בערביי ישראל". ראינו כאן אפקט מעורב של השפעה בו גם הנושא הבטחוני וגם התחזקות ליברמן משפיעים על ביבי וקשה לדעת באיזו מידה".

(ש)האם היו אי פעם בחירות כלכליות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.