סגירה חזקה באחד העם: הבנקים והנדל"ן משכו קדימה, כיל עלתה 7.3%
יום המסחר בבורסה של תל-אביב הסתיים תוך התחזקות בעליות, כשבמקביל נרשמו מחזורי מסחר ערים יחסית לתקופה האחרונה. מדד המעו"ף פתח את היום בעלייה של 3.1% וטיפס ב-3.5% אל מעבר לרמה של 705 נקודות במהלך היום, נסחר לקראת הסיום בעליה מתונה יותר אולם בחצי השעה האחרונה חזרו הקונים לשוק והרימו את הבורסה בחזרה קרוב לרמות השיא שנרשמו במהלך היום. ברקע לעליות עמדה המגמה החיובית שנרשמה בסוף השבוע בבורסות וול סטריט. נציין, כי ביום שלישי תיקח הבורסה הפסקה לרגל יום הבחירות לממשלה (שהינו גם יום שבתון).
מדדי התל בונד, עם זאת, שינוי מגמה וסגרו בירידות קלות של 0.2%-0.3% לאחר שבמשך המסחר טיפסו ב-0.4%-0.5%.
יוסי פרניק, מנהל מסחר באיי.בי.איי טרייד אומר כי "העליות היום לא מעידות על כך שסוף המיתון נמצא באופק הקרוב ושהגענו לתחתית כלשהי, למעשה רוב האינדיקאטורים הכלכליים מעידים על כך שמצב הכלכלה ממשיך להחמיר: רמת האבטלה ממשיכה לעלות, רווחי החברות ממשיכים לרדת, אמון הצרכנים מתדרדר, היקף הפעילות של הסקטור העסקי יורד... גם תכנית החילוץ של אובמה לא צפויה להציל את הכלכלה בטווח הקצר. השוק עולה כי בתקופה האחרונה המשקיעים מוכנים להגדיל את הסיכון. ראינו את זה בראלי בשוק האג"ח הקונצרני ועכשיו גם במניות, כאשר כמו בירידות כך גם בעליות, כל שווקי העולם הולכים באותו הכיוון".
לדברי גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות, "העלויות שאנו רואים משקפים תנודתיות אופיינית לשוק, גם מהלכים יורדים וגם מהלכים עולים בשוק אינם רציפים כאשר בתוך המגמה ישנם תיקונים ההפוכים למגמה. לצערי, המיתון העולמי רק החל את צעדיו הראשונים בכלכלה הראלית ובכלכלת ישראל. צפויה פגיעה קשה בצריכה העולמית והתוצאה של ירידת הצריכה בחצי הכדור המערבי תוביל לעודף כושר ייצור וכתוצאה ממנו לירידות מחירים וקריסת חברות בתחומים שונים.
עוד אומר סרצ'נסקי כי "בישראל אנו צופים נתוני מקרו קשים וביניהם צמיחה אפסית או שלילית וגידול באבטלה כבר במחצית הראשונה של 2009. כיום אין עדיין שום אות כלכלי המבשר על סיום או אפילו בלימה במשבר. בנתוני מקרו אלו קשה להאמין כי המגמה השתנתה. אנו, בשוק ההון, נוהגים לומר כי השוק בדרך כלל מזהה את השינוי הכלכלי מוקדם, להערכתי אין זה המצב במקרה של החודשיים האחרונים".
ענקית הבנקאות השוויצרית, חברת UBS, פרסמה הבוקר

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.96% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.