חברה לישראל זינקה: "צים נוקטת צעדים רבים להתמודדות עם תנאי השוק"

במסגרת שינוי תוכניתה האסטרטגית מנהלת צים מו"מ עם חברות הספנות והבנקים. המנייה עולה 8%
אריאל אטיאס |

צים נקטה ונוקטת בצעדים שונים אשר נועדו להתמודד עם השינויים במצב השוק, לרבות שינוי תוכניתה האסטרטגית, כך הודיעה היום (ה') חברת האם, החברה לישראל, בהודעה לבורסה. מניית החברה לישראל סבלה מאוד בחודשים האחרונים מהשפעות המשבר הפיננסי הגלובלי והשפעת האירועים בשוק הספנות הבינלאומי בו חלו מספר התפתחויות שליליות על חברת צים. בהודעה לבורסה הגיבה החברה לפרסומים בנוגע לחברה הבת ואמר, כי ההתפתחויות השליליות ממשיכות להתעצם בתקופה הנוכחית, ובהן בין היתר היצע אניות גבוה ביחס לביקוש מתון, עובדה המובילה לירידה גוברת בניצולת האניות ובדמי ההובלה. התאמת התוכנית האסטרטגית לתנאי השוק הנוכחיים "הימשכות התנאים הקשים בשוק הספנות הבינלאומי ממשיכים להשפיע באופן שלילי על צים, ובין היתר על התוצאות העסקיות שלה, עמידתה באמות המידה הפיננסיות ועל יכולת הגיוס כמו גם על תנאי המימון שלה", הודיעה החברה, הנמצאת בשליטת סמי ועידן עופר. צים התייחסה לשינוי תוכניתה האסטרטגית, אשר על פיה תכננה צים גידולים משמעותיים בשנים הקרובות הן ביכולת ההובלה שלה והן בכמויות המובלות. "צים נקטה ונוקטת בצעדים שונים אשר נועדו להתמודד עם השינויים במצב השוק, לרבות שינוי תוכניתה האסטרטגית". בין הצעדים בהן נוקטת החברה, במסגרת התאמת התוכנית האסטרטגית לתנאי השוק הנוכחיים היא מנהלת מו"מ עם המספנות מהן הוזמנו אניות. בודקת אפשרות להחזרת אוניות חכורות מסוימות (לפי צרכיה) לבעליהן במועד סיום חוזה החכירה. מתארגנת לשינויים הנדרשים בקווי הובלה מסוימים, לרבות הקטנת פעילות בשווקים מסוימים. בודקת אפשרות להעמדת אוניות אשר תהיינה חסרות תעסוקה בשל הצמצום בקווי ההובלה. נציין, כי בשלב זה, כבר הועמדו 16 אוניות שקיבולת הובלתן מהווה 20.5% מסך קיבולת ההובלה של צים ב-TEU. עשויה להזרים 150 מיליון דולר החברה גם בוחנת כדאיות יציאה מהשקעות בנושאים הנלווים לספנות הקווית הורדת הוצאות מינהל לרבות פיטוריי עובדים. עם זאת, מציינת צים, כי בידה קיימת "שליטה וגמישות חלקית בלבד" באשר לסכומי עלויותיה. בחברות הספנות, מידת השליטה בעלויות משתנה בהתאם לסוג הפעילות הרלבנטית כגון, סגירת קווי הובלה, העמדת אניות חסרות תעסוקה, הוצאות תפעול שונות, היקף כוח אדם המועסק, היקף צריכת הדלק ומחירו והיקף הפעילות בטרמינלים. החברה לישראל חזרה על נכונותה, להזרים לצים במהלך שנת 2009 אם וככל שהנסיבות יצריכו, סך של עד 150 מיליוני דולר, וזאת בין היתר על רקע תנאי שוק הספנות ושוק האשראי הבינלאומי והשפעתם על צים. עוד עולה מההודעה, כי במסגרת שינוי תוכניתה האסטרטגית, מנהלת צים משא ומתן עם המספנות עמן קשורה צים בהסכמים לבניית אניות כאשר מגמת המשא ומתן מצדה של צים היא לבטל רכישת חלק מהאוניות המוזמנות או לדחות מועד המסירה של חלק מהן וכן לפרוס חלק מהתשלומים בגין רכישת אניות בדרך של העמדת אשראי לצים בסכומים מסוימים פתרון האתגר בצים ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים, יובל בן זאב, הוציא אתמול סקירה בה התייחס ל"פתרון האתגר בצים". בן זאב, אמר שפיתרון מוצלח של תכנית ההשקעות של צים, אשר יכלול מהלך משותף של צים, החברה לישראל, הבנקים וספקי האוניות יביא, להערכתו, להסרת העננה הכבדה הרובצת כיום מעל החברה לישראל. בהודעתה היום, מספקת החברה לישראל מספר נתונים בקשר ל"פתרון האתגר" בצים ואומרת, כי בהמשך למגעים שהתקיימו בין צים לבין הבנקים המממנים של צים, הסכימו מרבית הבנקים לשינוי או ויתור על עמידה באמות מידה פיננסיות מסוימות עד לסוף שנת 2008. עוד מעריכה צים, כי לאור הסיכום עם הבנקים כאמור היא תעמוד באמות המידה הפיננסיות שלה ליום ה-31 בדצמבר 2008, זאת למעט אמות מידה פיננסיות מסוימות (אשר ההתחייבויות בגינן מסתכמות בסך של כ-35 מיליוני דולר) בהן לא עמדה צים והוצגו בדוחות הכספיים שלה לרבעון השלישי. "בנקים הקשורים בהעמדת מימון לרכישת אניות שהוזמנו, הגיעו להבנה לפיה יתקיימו ביניהם דיונים בחודשים פברואר- מרץ 2009 בכל הנוגע להמשך הזרמת מימון לצים ושיעורו וכן ביחס לאמות המידה הפיננסיות של צים", הודיעה החברה לישראל. מדובר בדיונים יחס להעמדת מימון לרכישת אוניות שהוזמנו מסתכם בסך של כ- 1.375 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.