ההכנסות ממסים בירידה חדה: הגבייה ירדה בינואר ב-18.7% ל-14.3 מיליארד שקל
סימני המיתון שהגיע למשק הישראלי באיחור אולם בעוצמה רבה ניכרים היטב גם בנתוני הכנסות המדינה ממיסים, שפורסמו רשמית הבוקר (ה'). משרד האוצר דיווח לפני זמן קצר כי בחודש ינואר הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות בכ-14.3 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, כלומר בניכוי שינויי החקיקה והתאמות, גביית המיסים בחודש שעבר ירדה בשיעור ריאלי של כ-18.7% לעומת חודש ינואר 2008.
עם זאת, על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי , בחודש ינואר היה לממשלה עודף בסך של 1.5 מיליארד שקלים (עודף של 1.8 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.5 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ- 0.1 מיליארד שקלים. באוצר מציינים כי עודף תקציבי אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה.
נזכיר כי בינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2008 בכל חודש. בעוד 5 ימים יתקיימו הבחירות ולאחר מכן יעברו לפחות מספר שבועות עד שתוקם ממשלה חדשה, כך שתקציב 2009 לא צפוי לעבור בכנסת לפני סוף חודש מרץ.
מסגרת ההוצאה החודשית הכוללת שתוכננה בינואר על ידי החשב הכללי עמדה על סך של כ-17.5 מיליארד שקלים, בכ– 8.3 מיליארד פחות מ– 25.8 מיליארד שהם כ -1/12 של תקציב 2008. התכנון נעשה בהיקף כזה על פי הנחיות החוק ועקב הוצאה עונתית נמוכה בחודש ינואר בכל שנה ועל מנת להשאיר יתרה מספקת לתשלום החזר חובות (קרן וריבית) בהיקף של כ-32.8 מיליארד בחודשים פברואר ומארס 2009.
בחודש ינואר הסתכמה רמת ההוצאה כמתוכנן, בסך של כ-17.4 מיליארד שקלים. מתוך זה הוצאות המשרדים מסתכמות ב-11.8 מיליארד בהשוואה ל-11.8 ו-10.5 בחודשי ינואר 2007 ו-2008 בהתאמה. רמת ההוצאות של המשרדים בחודש ינואר, כאמור לעיל, נמוכה עונתית ואינה אינדיקטיבית להוצאות בחודשים הבאים. היקף פירעון חובות (קרן וריבית) הסתכם בכ-5.6 מיליארד שקלים.
איילת ניר: התקציב יאושר ככל הנראה במאי ואחר כך נראה זינוק בהוצאות
בשיחה עם Bizportal אומרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, כי "ראינו את התופעה הזאת קוראת הרבה פעמים בעבר. בתקופות בהן אין תקציב מאושר, רמת ההוצאות היא מאוד מאוד מרוסנת. זה קרה למשל בשנים 2001, 2002, 2005 ו-2006. עם זאת, לאחר שהתקציב מועבר, ולא נראה לי שזה יקרה לפני אפריל-מאי, אז יש זינוק מאוד משמעותי בהוצאות".
"חשוב לשים לב שהטייס האוטומטי לא עובד, אין התחשבות בגידול האוכלוסיה ועוד גורמים. הממשלה רשאית להוציא עד 8.33% מהתקציב השנתי אבל למעשה היא מוציאה פחות, מכיוון שאין התקשרויות חדשות, אין מכרזים וכו..אז בפועל זה נמוך מ-8.33%."
"מבחינת המשק ברור שהיה עדיף שכן יהיה תקציב והממשלה כן תוציא כסף. צריך גם לזכור כי גם הכנסות המדינה ב-2008 היו נמוכות מהצפי, כלומר הבסיס שעליו בנו את התקציב היה נמוך ולכן יהיה השנה גרעון של 5%, גם אם בחודשים הראשונים רמת ההוצאות תהיה נמוכה".
סרצ'נסקי: קשה לדמיין יציאה מהמשבר לפני אמצע 2010
לדברי גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות "הפן המכוער של המשבר הכלכלי החל להכות במשק הישראלי בעוצמה. ישראל צפויה לשנה קשה במיוחד. האבטלה צפויה לגידול משמעותי. פעולות הממשלה עד כה נעשות באיחור ובמינון לא מספיק והתוצאה תהיה קשה אף יותר. עד כה הגוף היחיד שפועל בעוצמה הראויה הינו בנק ישראל והנגיד, סטנלי פישר, כאשר הכלים שעומדים לרשותו הולכים ומתמעטים. לממשלה שתקום צפויה תקופה קשה ומאתגרת ובכל מקרה קשה לדמיין יציאה מהמשבר לפני אמצע 2010".
עוד פורסם היום כאמור כי סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-14.3 מיליארד שקלים, ירידה נומינלית של 16.4% לעומת ינואר אשתקד. הכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקלים לעומת 9.0 בינואר אשתקד.
הכנסות ממסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת 7.6 בינואר אשתקד. בפעילות המימונית של הממשלה היה גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך 5.1 מיליארד שקלים, גיוס הון נטו שלילי בחו"ל בסך 0.2 מיליארד. ביתרות הממשלה בבנקים חלה עליה של כ 6.7 מיליארד שקלים כתוצאה מהפעילות התקציבית (גירעון ומימונו).
בינואר הסתכמו ההכנסות ממסים ישירים בכ-7.2 מיליארד שקל לעומת 9.0 מיליארד שקל בינואר 2008 בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-18%. הירידה בהכנסות מסתמנת בכל הסעיפים ובעיקר בגביה משוק ההון. במקביל לירידה בהכנסות נרשמה עליה בשיעור של 31% בהחזרים.
הגביה משוק ההון הסתכמה ב–160 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומשקפת את המשבר בשווקים הפיננסיים והירידה בשעורי הריבית. ההכנסות מריבית ירדו בכ – 30% והירידה בהכנסות מני"ע ירדה בכ – 70%.
הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש ינואר 2009 בכ –3.1 מיליארד שקל לעומת 3.5 מיליארד שקל בינואר 2009, ירידה ריאלית בשיעור 16.4%. הירידה בגביה מסתמנת בעיקר בגבייה מחברות (בשיעור של 20%). בגבייה מעצמאים נרשמה ירידה מתונה יותר בשיעור של 10%. ניתוח הגביה לפי ענפים מעיד כי למעט בתעשייה נרשמה ירידה בכל הענפים. נמשכת הירידה המשמעותית בענפי הבנקאות בשעור של 64.4% בעקבות המשבר הפיננסי (הענף היווה כ-30% מהגביה וכיום משקלו ירד ל-7% מהגביה). כמו כן נרשמה ירידה חדה בגביה מענף הבניה בשעור של 27% הנובעת בחלקה מרווח גבוה ממימוש נכסים של אחת מחברות הבניה בינואר 2008 (הענף מהווה 4.5% מהגביה).
ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-322 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 49% לעומת ינואר 2008. בניכוי שתי עסקאות חריגות בנדל"ן מניב, שנערכו בינואר 2008, מסתכמת הירידה בכ-30%, המבטאת בעיקר האטה בביצוע עסקאות במשק.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.