ההכנסות ממסים בירידה חדה: הגבייה ירדה בינואר ב-18.7% ל-14.3 מיליארד שקל
סימני המיתון שהגיע למשק הישראלי באיחור אולם בעוצמה רבה ניכרים היטב גם בנתוני הכנסות המדינה ממיסים, שפורסמו רשמית הבוקר (ה'). משרד האוצר דיווח לפני זמן קצר כי בחודש ינואר הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות בכ-14.3 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, כלומר בניכוי שינויי החקיקה והתאמות, גביית המיסים בחודש שעבר ירדה בשיעור ריאלי של כ-18.7% לעומת חודש ינואר 2008. עם זאת, על פי אומדנים ראשונים שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי , בחודש ינואר היה לממשלה עודף בסך של 1.5 מיליארד שקלים (עודף של 1.8 מיליארד בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.5 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ- 0.1 מיליארד שקלים. באוצר מציינים כי עודף תקציבי אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה. נזכיר כי בינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2008 בכל חודש. בעוד 5 ימים יתקיימו הבחירות ולאחר מכן יעברו לפחות מספר שבועות עד שתוקם ממשלה חדשה, כך שתקציב 2009 לא צפוי לעבור בכנסת לפני סוף חודש מרץ. מסגרת ההוצאה החודשית הכוללת שתוכננה בינואר על ידי החשב הכללי עמדה על סך של כ-17.5 מיליארד שקלים, בכ– 8.3 מיליארד פחות מ– 25.8 מיליארד שהם כ -1/12 של תקציב 2008. התכנון נעשה בהיקף כזה על פי הנחיות החוק ועקב הוצאה עונתית נמוכה בחודש ינואר בכל שנה ועל מנת להשאיר יתרה מספקת לתשלום החזר חובות (קרן וריבית) בהיקף של כ-32.8 מיליארד בחודשים פברואר ומארס 2009. בחודש ינואר הסתכמה רמת ההוצאה כמתוכנן, בסך של כ-17.4 מיליארד שקלים. מתוך זה הוצאות המשרדים מסתכמות ב-11.8 מיליארד בהשוואה ל-11.8 ו-10.5 בחודשי ינואר 2007 ו-2008 בהתאמה. רמת ההוצאות של המשרדים בחודש ינואר, כאמור לעיל, נמוכה עונתית ואינה אינדיקטיבית להוצאות בחודשים הבאים. היקף פירעון חובות (קרן וריבית) הסתכם בכ-5.6 מיליארד שקלים. איילת ניר: התקציב יאושר ככל הנראה במאי ואחר כך נראה זינוק בהוצאות בשיחה עם Bizportal אומרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, כי "ראינו את התופעה הזאת קוראת הרבה פעמים בעבר. בתקופות בהן אין תקציב מאושר, רמת ההוצאות היא מאוד מאוד מרוסנת. זה קרה למשל בשנים 2001, 2002, 2005 ו-2006. עם זאת, לאחר שהתקציב מועבר, ולא נראה לי שזה יקרה לפני אפריל-מאי, אז יש זינוק מאוד משמעותי בהוצאות". "חשוב לשים לב שהטייס האוטומטי לא עובד, אין התחשבות בגידול האוכלוסיה ועוד גורמים. הממשלה רשאית להוציא עד 8.33% מהתקציב השנתי אבל למעשה היא מוציאה פחות, מכיוון שאין התקשרויות חדשות, אין מכרזים וכו..אז בפועל זה נמוך מ-8.33%." "מבחינת המשק ברור שהיה עדיף שכן יהיה תקציב והממשלה כן תוציא כסף. צריך גם לזכור כי גם הכנסות המדינה ב-2008 היו נמוכות מהצפי, כלומר הבסיס שעליו בנו את התקציב היה נמוך ולכן יהיה השנה גרעון של 5%, גם אם בחודשים הראשונים רמת ההוצאות תהיה נמוכה". סרצ'נסקי: קשה לדמיין יציאה מהמשבר לפני אמצע 2010 לדברי גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות "הפן המכוער של המשבר הכלכלי החל להכות במשק הישראלי בעוצמה. ישראל צפויה לשנה קשה במיוחד. האבטלה צפויה לגידול משמעותי. פעולות הממשלה עד כה נעשות באיחור ובמינון לא מספיק והתוצאה תהיה קשה אף יותר. עד כה הגוף היחיד שפועל בעוצמה הראויה הינו בנק ישראל והנגיד, סטנלי פישר, כאשר הכלים שעומדים לרשותו הולכים ומתמעטים. לממשלה שתקום צפויה תקופה קשה ומאתגרת ובכל מקרה קשה לדמיין יציאה מהמשבר לפני אמצע 2010". עוד פורסם היום כאמור כי סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-14.3 מיליארד שקלים, ירידה נומינלית של 16.4% לעומת ינואר אשתקד. הכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקלים לעומת 9.0 בינואר אשתקד. הכנסות ממסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת 7.6 בינואר אשתקד. בפעילות המימונית של הממשלה היה גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך 5.1 מיליארד שקלים, גיוס הון נטו שלילי בחו"ל בסך 0.2 מיליארד. ביתרות הממשלה בבנקים חלה עליה של כ 6.7 מיליארד שקלים כתוצאה מהפעילות התקציבית (גירעון ומימונו). בינואר הסתכמו ההכנסות ממסים ישירים בכ-7.2 מיליארד שקל לעומת 9.0 מיליארד שקל בינואר 2008 בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-18%. הירידה בהכנסות מסתמנת בכל הסעיפים ובעיקר בגביה משוק ההון. במקביל לירידה בהכנסות נרשמה עליה בשיעור של 31% בהחזרים. הגביה משוק ההון הסתכמה ב–160 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומשקפת את המשבר בשווקים הפיננסיים והירידה בשעורי הריבית. ההכנסות מריבית ירדו בכ – 30% והירידה בהכנסות מני"ע ירדה בכ – 70%. הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש ינואר 2009 בכ –3.1 מיליארד שקל לעומת 3.5 מיליארד שקל בינואר 2009, ירידה ריאלית בשיעור 16.4%. הירידה בגביה מסתמנת בעיקר בגבייה מחברות (בשיעור של 20%). בגבייה מעצמאים נרשמה ירידה מתונה יותר בשיעור של 10%. ניתוח הגביה לפי ענפים מעיד כי למעט בתעשייה נרשמה ירידה בכל הענפים. נמשכת הירידה המשמעותית בענפי הבנקאות בשעור של 64.4% בעקבות המשבר הפיננסי (הענף היווה כ-30% מהגביה וכיום משקלו ירד ל-7% מהגביה). כמו כן נרשמה ירידה חדה בגביה מענף הבניה בשעור של 27% הנובעת בחלקה מרווח גבוה ממימוש נכסים של אחת מחברות הבניה בינואר 2008 (הענף מהווה 4.5% מהגביה). ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-322 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 49% לעומת ינואר 2008. בניכוי שתי עסקאות חריגות בנדל"ן מניב, שנערכו בינואר 2008, מסתכמת הירידה בכ-30%, המבטאת בעיקר האטה בביצוע עסקאות במשק. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בינואר בכ-6.7 מיליארד שקל לעומת 7.6 מיליארד שקל בינואר 2008. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ–19%.

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.