בירם ודויטש משיבים מלחמה לתשובה: "פיה וליבה של הפניקס אינם שווים"

מציעים לכנס ישיבת דירקטוריון ביום שני הקרוב, 9 בפברואר, כדי לחדש את הדיון באישור בקשת הפניקס
קובי ישעיהו |

נמשך המאבק המתוקשר בין חברת הביטוח הפניקס, הנמצאת בשליטת איש העסקים יצחק תשובה, לאהרון בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס, בנוגע למכירת יתרת אחזקותיהם באקסלנס לפניקס לפי הסכם שנחתם בין הצדדים בינואר 2006. היום מפרסמים השניים מכתב ששלחו באי כוחם, עו"ד ניר כהן ועו"ד רלי לשם, לעורכי הדין המייצגים את חברת הפניקס, בו הם דוחים את התנאי שהציבה הפניקס לביטול "הודעת הביטול" ששלחה, לפיו בירם ודויטש ימסרו לה הודעה עד מחר (5 בפברואר), כי יתאפשר לצוות של רואי חשבון מטעמה "הנמנה על משרד סומך חייקין", נגישות "למידע הרלוונטי בספרי אקסלנס לשם ביצוע בדיקה שתחל מיד לאחר מתן הודעת ההסכמה". בירם ודויטש טוענים כי המידע שדורשת הפניקס, לטענתה, הוא מידע של אקסלנס. גם הדרך שבה הפניקס מבקשת לקבלו, הוא עניין מובהק של אקסלנס. מכאן ברור שצריך לקיים את הסכמתה של החברה לקבלת המידע. השניים שוב טוענים במכתב כי הדרך בה פועלת הפניקס מעידה כי "פיה וליבה אינם שווים, למצער בנוגע לתום ליבה וכנות כוונותיה". זאת ועוד, "מרשתכם הכשילה דיון ענייני בבקשתה בדירקטוריון החברה". הפעולות של הפניקס מעידות על "נסיון ליצור "ספין" מיותר תחת ביצוע בתום לב של ההסכם". בירם ודויטש מציעים לכנס ישיבת דירקטוריון ביום שני הקרוב, 9 בפברואר, כדי לחדש את הדיון באישור בקשת הפניקס, "וזאת בתנאי שהפניקס תודיע לא יאוחר מיום א' הקרוב כי היא חוזרת בה (ללא כל סייג), מ"הודעת הביטול" של ההסכם". נזכיר כי בירם ודויטש הודיעו לפניקס לפני כשלושה שבועות כי החליטו לממש את האופציה שלהם למכירת יתרת האחזקה בחברה לפניקס. השניים מסרו הודעה בכתב לחברת הפניקס בדבר מימוש אופציית ה- put למכירת מניות החברה שבבעלותם, וזאת על פי הסכם בין הצדדים מיום 5 בינואר 2006. בהודעה האמורה הודיעו בירם ודויטש לחברת הפניקס, כי בהתאם להוראות ההסכם הם ימכרו לה, ביום 3 במאי 2009 , 40.88% מהמניות. באותו מועד יהיה על הפניקס להעביר 90% מהתמורה. על פי הנתונים שהיו ידועים ביום משלוח ההודעה של בירם ודויטש, סכום התמורה צפוי לעלות על 700 מיליון שקל, לעומת שווי שוק של כ-450 מיליון שקל בלבד לחברה בבורסה בעת משלוח ההודעה. כלומר, העיסקה אמורה להתבצע לפי שווי גבוה פי 3-4 לעומת השווי בבורסה. עם מימוש האופציה הפניקס תהפוך לבעלת שליטה הבלעדית באקסלנס. בתגובה דיווחה הפניקס ביום שני השבוע כי בא כוחה שלח מכתב לבירם ודויטש בו היא הודיעה להם כי היא "ביקשה מזה תקופה ממושכת בפניותיה החוזרות למוכרים לממש זכות יסודית המוקנית לה וחובה יסודית המוטלת עליה, לשם קבלת המידע המבוקש על קבוצת אקסלנס הנדרש לצורך קביעת מחירי המימוש של זכויות האופציות (הכרוכות במערכת נוסחאות סבוכות), וכי היא פעלה, פועלת ותמשיך לפעול בנושא זה על פי חובותיה כלפי החברה (שהינה החברה האם שלה) שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה". בפניקס טענו כי "לאור התנהלותם של המוכרים במהלך תקופה ממושכת זו, במסגרתה הם פעלו בחוסר תום לב בכל הקשור למחויבותם לאפשר את קבלת המידע המבוקש על קבוצת אקסלנס, בין היתר, על ידי התחמקויות ממחויבותם זו, נקיטת סחבת ותרגילי השהייה, העלאת טיעונים חוזרים ואמתלות שונות, וניסיון להסיר את האחריות מהם, ולאחר מספר אתראות שנתנו למוכרים, ראתה הפניקס השקעות בהתנהלותם של המוכרים הפרה יסודית של ההסכם והפרת חובות תום הלב המוטלות על המוכרים, ונוכח הפרות יסודיות אלה, הפניקס השקעות הודיעה למוכרים על ביטולו בתוקף לאלתר של ההסכם". לאחר מכן, כאמור, שלחה הפניקס ביטול ל"מכתב הביטול" תוך התניות מסויימות אותן דחו בירם ודויטש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.