האוצר מספק סיוע לארגוניים החברתיים: יוקם מרכז סיוע חירום בעלות של 6 מ' ש'
השולחן העגול של הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי התכנס היום בהשתתפות ראש הממשלה, אהוד אולמרט. בכינוס, הציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, את חבילת הסיוע שנבנתה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר במטרה לסייע לארגונים החברתיים בעת המשבר הכלכלי. במסגרת חבילת הסיוע הוחלט כי יוקם "מרכז טיפוח יזמות חברתי" לסיוע חירום לארגונים החברתיים בעלות של כ- 6 מלש"ח, כאשר משרד ראש הממשלה יממן 50% מעלות הפרוייקט. בנוסף, הודגש כי מאמצי הממשלה יופנו לשני אפיקים מרכזיים - עידוד התרומות מתורמים קטנים- לשם כך נקבע כי הרצפה המזכה במס תונמך מ-400 ל-300 שקלים בשנה וכן נבחנת האפשרות לפיה יוכלו עובדים בארגונים גדולים, כולל בשירות המדינה לקבל זיכוי מס דרך תלוש השכר על תרומותיהם. האפיק השני עליו הוסכם הוא סיוע לעידוד ההתנדבות באמצעות בחינת המס על ההוצאות העודפות שמשלמים הארגונים בהפעלת המתנדבים. כמו כן, נקבע כי יועלה רף הפטור ממס השכר מ- 85,000 שקלים ל- 160,000 שקלים. ראש הממשלה אמר כי: "לשולחן העגול ולשילוב בין המגזרים יש חשיבות גדולה מאוד במיוחד בזמנים כאלו. יחד אנו ערבים למחויבות חברתית עמוקה. זה מתחיל במגזר ההתנדבותי שעושה זאת תמיד, זה ממשיך בממשלה שממלאת את חובתה וזה בא לידי ביטוי במגזר העסקי שמבין שלעשות עסקים זה לא רק להסתכל על השורה התחתונה של העיסקה, אלא לתת מענה לבעיות אמיתיות הקיימות בחברה". "אנחנו בתקופה מורכבת לאו דווקא בגלל המציאות המדינית בטחונית שהיא לצערנו לא שונה ממה שהורגלנו אליו בשנות קיום המדינה, אלא דווקא במשבר הכלכלי שמגיע אלינו מהעולם. השולחן העגול הוא אחד הכלים שבעזרתו ננסה לייצב עצמנו בצורה טובה עוד יותר ונוכל להגיע לאוכלוסיות שאולי בלעדיו היו חשות את המשבר באופן עמוק יותר". בחודש יולי קיים משרד ראש הממשלה את המפגש הראשון של השולחן העגול, בליווי "שיתופים" ו"אלכ"א". זאת לאחר שבחודש פברואר 2008 אישרה ממשלת ישראל מדיניות סדורה בכל הקשור ליחסי הממשלה, ארגוני החברה האזרחית וחברות עיסקיות הפועלות לקידום מטרות ציבוריות. החלטת הממשלה ומסמך המדיניות גובשו באגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה בתהליך שהחל בשנת 2006 .בעקבות התהליך, גובשה מסגרת החלטה, ובה נקבע בין היתר, שהממשלה תקיים שיח מתמשך בין המגזרים במסגרת "שולחנות עגולים".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -0.98% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
