שלב נוסף בתכנית ההאצה: האוצר יעביר כ-450 מיליון שקלים להשקעות בהיי-טק
משרד האוצר ממשיך להפעיל את התוכניות השונות הנוגעות לתוכנית ההאצה. שר האוצר, רוני בר-און, הכריז היום על תכנית סיוע לענפי ההיי-טק והביוטכנולוגיה. זאת באמצעות העמדת מאות מיליוני שקלים למדען הראשי ולצורך הקמת קרן השקעות ייחודית לתחום הביוטכנולוגיה. התכנית שגובשה יחד עם משרד התמ"ת, המדען הראשי ומומחים מתחום ההשקעות בהיי-טק מהווה נדבך נוסף מהשלב השלישי של תכנית ההאצה של משרד האוצר.
במסגרת השלב השלישי של תוכנית ההאצה פועל משרד האוצר לאתר מגזרים פרטניים ומחוללי צמיחה במשק הישראלי שנפגעו מהשלכות המשבר הכלכלי העולמי ולהעמיד להם סיוע ופתרונות ממוקדים שיקלו על פעילותם בתקופת המשבר – ענף ההיי-טק הינו אחד ממגזרים אלה.
שר האוצר רוני בר-און אמר לאחר ההכרזה כי "הגדלת התמיכה למגזר ההיי-טק והקמת קרן המתמחה בהשקעות בתחום הביוטכנולוגיה יאפשרו לקדם בטווח הזמן המיידי תכניות מחקר ופיתוח איכותיות, ישמרו ויוסיפו מקומות עבודה ויניחו תשתית של מחקר ופיתוח אשר יאיצו את יציאתו של המשק הישראלי מהמשבר". השר ציין כי זהו אינו סוף פסוק וכי בימים אלה "אנו בוחנים את האפשרות לגבש כלי מדיניות אשר יתמרץ את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות עתירות ידע".
השר הוסיף כי "ההחלטה להשקיע בענף הביו-טכנולוגיה נובעת מכך שבענף זה קיימת תשתית חזקה של ידע וחדשנות אשר אינה מבשילה לכדי תעשיה. תשתית הידע והחדשנות באה לידי ביטוי במדדים רבים ובניהם: כמות גבוהה של בעלי תארים בתחומים הרלוונטיים, מספר פטנטים גבוה כאשר מדד ההתמחות של ישראל בתחום הוא מהגבוהים בעולם. לעומת זאת, ברמת התעשייה חברות ביוטכנולוגיה ישראליות אינן מבשילות לכדי תעשייה.
"הבעיה אף מחמירה נוכח המשבר כאשר קרנות השקעה משקיעות בחברות בשלות יותר לטווחים קצרים יותר ולכן באופן טבעי חברות מענף הביוטכנולוגיה, המאופיין בהשקעות ארוכות טווח, מתקשות באופן מיוחד למצוא מקורות מימון בקרב הקרנות. הקרן שתקום בשיתוף המגזר הפרטי ותנוהל על ידי גוף מתמחה תעמיד משאבים בהיקפים משמעותיים לתחום הביוטכנולוגיה".
בתחום ענפי ההיי-טק מתכוונים באוצר להתמודד עם המשבר ויצירת תשתית עתידית בהמשך לתוספת בסך 200 מיליון שקל שניתנה למדען הראשי במסגרת תוכנית ההאצה, ואושרה על ידי וועדת הכספים ביום 15 לדצמבר 2008, תינתן תוספת של 150 מיליון שקל נוספים לתקציב המדען הראשי להשקעות מו"פ בטווח המיידי ברבעון הראשון של השנה.
באוצר מדגישים כי במהלך החודשיים האחרונים ניתנה תוספת של 350 מיליון שקל לפעילות המדען הראשי, זאת לאור הייחודיות של ההשקעות במחקר ופיתוח המאופיינות בסיכון טכנולוגי גבוה ולאור התשואה הגבוהה למשק כמו גם לנוכח המצב הכלכלי הנוכחי.
התמיכה תתבצע באופן מרוכז במהלך הרבעון הראשון של השנה וזאת בנוסף לתקציבי המדען הראשי אשר צפויים להיות מופעלים במשך השנה כולה. החשיבות בריכוז המאמץ ברבעון הראשון היא מתן מענה מיידי למצוקת המימון של חברות המבצעות מחקר ופיתוח איכותי ושעקב משבר האשראי העולמי מתקשות למצוא מקורות מימון. הגדלת התמיכה תאפשר לאותן חברות לבצע את תוכניות המחקר והפיתוח שלהן באופן מיידי ובכך לשמר ולפתח את תשתיות המחקר והפיתוח בישראל לקראת צמיחה עתידית.
נדבך השני בתכנית הוא הקצאה של 250 מיליון שקלים להקמת קרן מתמחה בהשקעות בחברות מתחום הביוטכנולוגיה, הנמצאות בשלבי הפיתוח הקליניים. ההקצאה הממשלתית תמונף ע"י הסקטור הפרטי. הקרן שתוקם תנוהל ע"י גוף מנהל בעל מומחיות וניסיון ניהולי בתחום המו"פ הביוטכנולוגי.
תחום הביוטכנולוגיה בו תשקיע הקרן צפוי להביא למימוש פוטנציאל בישראל, להוות גורם צמיחה משמעותי למשק הישראלי ולספק מקומות תעסוקה הן לבוגרי האוניברסיטאות והן למדענים השבים מחו"ל. קרן זו תתווסף לתיעדוף ענף הביוטכנולוגיה במסגרת התמיכות בשלבי מו"פ מוקדמים במסגרת תוכניות המדען הראשי, באופן שינתן מענה לאורך שלבי הפיתוח הממושכים של חברות מהתחום, החל משלבי הפיתוח המוקדמים ועד לשלבים הקליניים.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
