שלב נוסף בתכנית ההאצה: האוצר יעביר כ-450 מיליון שקלים להשקעות בהיי-טק

בר און: " הגדלת התמיכה למגזר ההיי-טק והקמת קרן המתמחה בהשקעות בתחום הביוטכנולוגיה יאפשרו לקדם בטווח הזמן המיידי תכניות מחקר ופיתוח"
קובי ישעיהו |

משרד האוצר ממשיך להפעיל את התוכניות השונות הנוגעות לתוכנית ההאצה. שר האוצר, רוני בר-און, הכריז היום על תכנית סיוע לענפי ההיי-טק והביוטכנולוגיה. זאת באמצעות העמדת מאות מיליוני שקלים למדען הראשי ולצורך הקמת קרן השקעות ייחודית לתחום הביוטכנולוגיה. התכנית שגובשה יחד עם משרד התמ"ת, המדען הראשי ומומחים מתחום ההשקעות בהיי-טק מהווה נדבך נוסף מהשלב השלישי של תכנית ההאצה של משרד האוצר. במסגרת השלב השלישי של תוכנית ההאצה פועל משרד האוצר לאתר מגזרים פרטניים ומחוללי צמיחה במשק הישראלי שנפגעו מהשלכות המשבר הכלכלי העולמי ולהעמיד להם סיוע ופתרונות ממוקדים שיקלו על פעילותם בתקופת המשבר – ענף ההיי-טק הינו אחד ממגזרים אלה. שר האוצר רוני בר-און אמר לאחר ההכרזה כי "הגדלת התמיכה למגזר ההיי-טק והקמת קרן המתמחה בהשקעות בתחום הביוטכנולוגיה יאפשרו לקדם בטווח הזמן המיידי תכניות מחקר ופיתוח איכותיות, ישמרו ויוסיפו מקומות עבודה ויניחו תשתית של מחקר ופיתוח אשר יאיצו את יציאתו של המשק הישראלי מהמשבר". השר ציין כי זהו אינו סוף פסוק וכי בימים אלה "אנו בוחנים את האפשרות לגבש כלי מדיניות אשר יתמרץ את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות עתירות ידע". השר הוסיף כי "ההחלטה להשקיע בענף הביו-טכנולוגיה נובעת מכך שבענף זה קיימת תשתית חזקה של ידע וחדשנות אשר אינה מבשילה לכדי תעשיה. תשתית הידע והחדשנות באה לידי ביטוי במדדים רבים ובניהם: כמות גבוהה של בעלי תארים בתחומים הרלוונטיים, מספר פטנטים גבוה כאשר מדד ההתמחות של ישראל בתחום הוא מהגבוהים בעולם. לעומת זאת, ברמת התעשייה חברות ביוטכנולוגיה ישראליות אינן מבשילות לכדי תעשייה. "הבעיה אף מחמירה נוכח המשבר כאשר קרנות השקעה משקיעות בחברות בשלות יותר לטווחים קצרים יותר ולכן באופן טבעי חברות מענף הביוטכנולוגיה, המאופיין בהשקעות ארוכות טווח, מתקשות באופן מיוחד למצוא מקורות מימון בקרב הקרנות. הקרן שתקום בשיתוף המגזר הפרטי ותנוהל על ידי גוף מתמחה תעמיד משאבים בהיקפים משמעותיים לתחום הביוטכנולוגיה". בתחום ענפי ההיי-טק מתכוונים באוצר להתמודד עם המשבר ויצירת תשתית עתידית בהמשך לתוספת בסך 200 מיליון שקל שניתנה למדען הראשי במסגרת תוכנית ההאצה, ואושרה על ידי וועדת הכספים ביום 15 לדצמבר 2008, תינתן תוספת של 150 מיליון שקל נוספים לתקציב המדען הראשי להשקעות מו"פ בטווח המיידי ברבעון הראשון של השנה. באוצר מדגישים כי במהלך החודשיים האחרונים ניתנה תוספת של 350 מיליון שקל לפעילות המדען הראשי, זאת לאור הייחודיות של ההשקעות במחקר ופיתוח המאופיינות בסיכון טכנולוגי גבוה ולאור התשואה הגבוהה למשק כמו גם לנוכח המצב הכלכלי הנוכחי. התמיכה תתבצע באופן מרוכז במהלך הרבעון הראשון של השנה וזאת בנוסף לתקציבי המדען הראשי אשר צפויים להיות מופעלים במשך השנה כולה. החשיבות בריכוז המאמץ ברבעון הראשון היא מתן מענה מיידי למצוקת המימון של חברות המבצעות מחקר ופיתוח איכותי ושעקב משבר האשראי העולמי מתקשות למצוא מקורות מימון. הגדלת התמיכה תאפשר לאותן חברות לבצע את תוכניות המחקר והפיתוח שלהן באופן מיידי ובכך לשמר ולפתח את תשתיות המחקר והפיתוח בישראל לקראת צמיחה עתידית. נדבך השני בתכנית הוא הקצאה של 250 מיליון שקלים להקמת קרן מתמחה בהשקעות בחברות מתחום הביוטכנולוגיה, הנמצאות בשלבי הפיתוח הקליניים. ההקצאה הממשלתית תמונף ע"י הסקטור הפרטי. הקרן שתוקם תנוהל ע"י גוף מנהל בעל מומחיות וניסיון ניהולי בתחום המו"פ הביוטכנולוגי. תחום הביוטכנולוגיה בו תשקיע הקרן צפוי להביא למימוש פוטנציאל בישראל, להוות גורם צמיחה משמעותי למשק הישראלי ולספק מקומות תעסוקה הן לבוגרי האוניברסיטאות והן למדענים השבים מחו"ל. קרן זו תתווסף לתיעדוף ענף הביוטכנולוגיה במסגרת התמיכות בשלבי מו"פ מוקדמים במסגרת תוכניות המדען הראשי, באופן שינתן מענה לאורך שלבי הפיתוח הממושכים של חברות מהתחום, החל משלבי הפיתוח המוקדמים ועד לשלבים הקליניים. סכום של 50 מיליון שקלים הוקצו בשלב הראשון של תכנית ההאצה לעידוד המחקר והפיתוח באמצעות הקמת מרכזי מו"פ בפריפרייה, זאת על מנת ליצור תשתית לצמיחה עתידית במשק בכלל ובפריפריה בפרט, תוך משיכת כוח אדם איכותי לפריפריה. סך של 50 מיליון שקל נוספים יוקצו למטרה זו, כפי שיידרש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".