איך מקבלים החלטות - המשקיעים והחמאס
קשה לחזות כיצד יסתיים המשבר הכלכלי הנוכחי כפי שקשה לחזות כיצד יסתיים העימות הנוכחי עם החמאס. עם זאת, בתהליך קבלת ההחלטות של החמאס ושל ישראל בעימות הנוכחי יש קווי דמיון לתהליך קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות ומשקיעים פרטיים במשבר הכלכלי הנוכחי ולפניו, וכולם מושפעים מהטיות פסיכולוגיות.
אחת התופעות הנפוצות אצל מנהלי השקעות היא הערכת חסר לסיכוי להופעת אירוע קיצוני. מנהלי ההשקעות נתנו סיכוי נמוך מאד ולא נערכו כראוי למשבר הכלכלי אותו אנו חווים בימים אלו. למרות שידעו כי יש בעיה בשוק ההון העולמי וכי מחירי הנדל"ן בארה"ב היו מנופחים לאורך זמן הם נתנו סיכוי קטן ביותר להתממשותו של משבר בעוצמה אותה אנו חווים. כך גם החמאס שנתן סיכוי נמוך להתקפה ישראלית רבת עוצמה כפי שחווה ביום שבת בשעות הבוקר. השאננות של אנשי החמאס ביום שבת בבוקר אינה שונה מהשאננות של מנהלי ההשקעות לפני המשבר ונובעת מאותם גורמים פסיכולוגיים.
תופעה נוספת שקשורה למשבר היא ההסקה מהעבר לגבי העתיד. מנהלי ההשקעות לא העריכו נכון את עוצמת המשבר הכלכלי בגלל התבססותם על נתונים היסטוריים והנחה שמה שהיה הוא שיהיה. כך גם אנשי החמאס שהתבססו על נתונים היסטוריים לגבי התנהלותה של ישראל ותגובתה המדודה. הלמידה מהעבר הטעתה את מנהלי ההשקעות שלא הכינו עצמם למשבר וכך גם את אנשי החמאס.
אך גם בתהליך קבלת ההחלטות של מנהיגי ישראל יש דמיון לתהליך קבלת ההחלטות של משקיעים. אחת התופעות היא הטיית ה"סטטוס קוו" על פיה המשקיעים מתרגלים למצב הקיים ונשארים בו בגלל החשש משינויים. מנהיגי ישראל העדיפו לאורך שנים לשמר את המצב הקיים מול החמאס בגלל החשש מפעולה גדולה שתדרוש שינויי מהותי. המשקיעים בשוק ההון הורגלו לאורך שנים שאג"ח קונצרני הוא נכס בטוח ולא כדאי לשנות את תיק ההשקעות כי עדיף להישאר עם הידוע. משקיעים אחרים הורגלו שקופות גמל נותנות תשואה בטוחה וקרן פנסיה לא יכולה להפסיד. גם מנהיגי ישראל וגם המשקיעים שינו את התנהגותם רק אחרי אירועים קיצוניים שהוכיחו להם כי השינוי הוא הכרחי.
את התנהגותם של אנשי החמאס ניתן להשוות להתנהגותם של משקיעים רבים ממש לפני פרוץ המשבר הכלכלי. הטענה המרכזית היא שהמשקיעים פיתחו תאוות בצע לאורך שנים ובכך התעלמו מכל סימן למשבר. המשקיעים (ובעלי ההון) שהרוויחו תשואות חסרות פרופורציה לאורך שנים רצו למשוך עוד את החבל ולהגדיל את הרווחים. בסופו של דבר תאוות הבצע יצרה בועה שהתפוצצה לכולם בפנים. גם החמאס החליט למשוך את החבל הישראלי לאורך שנים והתעלם מהסימנים. כמו משקיע שלא חושב שהבועה תתפוצץ כך גם החמאס לא דמיין שישראל "תתפוצץ" ותנקוט בגישה שונה מהעבר.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה לניהול סיכונים, שוק ההון ופסיכולוגיה של צרכנים, ביה"ס למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
