המיתון כבר כאן: ירידה של 3.5% בייצור התעשייתי באוגוסט-אוקטובר
גם היום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה השליליים, בעולם וגם בישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה לפני זמן קצר כי על פי נתוני המגמה, בחודשים אוגוסט-אוקטובר השנה ירד הפדיון בענפי המסחר והשירותים ב-4.2% בחישוב שנתי , וזאת בהמשך לירידה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2008.
על פי נתונים מנוכי עונתיות, בעשרת החודשים הראשונים של השנה נרשמה עליה של 1.2% בפדיון ענפי המסחר והשירותים. ענפים אלה כוללים את ענפי המסחר הסיטוני והקמעוני, שירותי אירוח ואוכל, שירותים עסקיים ושירותים אישיים.
בנוסף, דיווחה הלמ"ס כי בחודשים אוגוסט-אוקטובר נרשמה ירידה של 3.5% בייצור התעשייתי וירידה של 6.9% בייצור התעשייתי ללא ענפי הטכנולוגיה העלית בחישוב שנתי. הירידה בשלושת החודשים האחרונים נבעה בעיקר מירידה חדה של 10.4% בענפי הטכנולוגיה העלית וירידה של 13.4% בענף הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית.
עם זאת, מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נרשם גידול של 8.4% בייצור התעשייתי והייצור התעשייתי ללא ענפי הטכנולוגיה העלית גדל ב-3.1%. במספר משרות השכיר בתעשייה נרשם גידול של 2.3% בעשרת החודשים הראשונים ואילו בשלושת החודשים האחרונים נרשמה ירידה של 1.1% בחישוב שנתי.
עוד מסרה הלמ"ס כי בחודשים ינואר-נובמבר 2008 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-52.1 מיליארד דולר. 33% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 21% מארצות אסיה, 13% מארצות הברית ו-33% הנותרים מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודשים אלה ב-38.3 מיליארד דולר. מסכום זה, היווה יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי 34%, היצוא לארצות הברית 28%, היצוא לארצות אסיה 16% ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.
הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם ב-11 החודשים הראשונים של 2008 ב-13.8 מיליארד דולר. באותה תקופה, נרשם גירעון (ללא יהלומים) של 4.5 מיליארד דולר בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי (3.8 מיליארד דולר באותם החודשים ב-2007). הגירעון (ללא יהלומים) עם ארצות אסיה הסתכם באותם חודשים ב-4.5 מיליארד דולר (4.1 מיליארד דולר באותה תקופה ב-2007) ועם יתר ארצות העולם הגירעון הסתכם ב-8.7 מיליארד דולר (4.7 באותה תקופה בשנת 2007). הגידול בגירעון המסחרי עם יתר ארצות העולם נובע בעיקר מעלייה ביבוא חומרי אנרגיה. לעומת זאת, באותה תקופה נרשם עודף של 4.0 מיליארד דולר במאזן המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות הברית (2.6 מיליארד דולר בינואר-נובמבר 2007).
יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה ירד בחודשים ספטמבר-נובמבר 2008 ב-9.5% בחישוב שנתי לאחר יציבות בחודשים יוני-אוגוסט 2008.
פירוט לפי קבוצת ארצות מראה, שהיצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-11.7% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 1.2% ביוני-אוגוסט 2008. היצוא לארצות האיחוד האירופי ירד בספטמבר-נובמבר 2008 ב-17.8% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 2.9% ביוני-אוגוסט. מתחילת השנה נרשם גידול משמעותי ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) לבלגיה, דנמרק וקפריסין.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.