פסק בוררות בעניין פרויקט חלון י-ם: שיכון ובינוי תרשום הוצאה של 16 מיליון שקלים
אתמול התקבלה הכרעה בבוררות שהתנהלה בין החברות מ. אביב מפעלי בנייה וחברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, בנוגע למחלוקות סביב בניית הפרויקט היוקרתי המשותף חלון לירושלים, בגינה עתידה שיכון ובינוי לרשום בדוחותיה הכספיים המאוחדים לשנת 2008, הוצאה בסך של כ-16 מיליון שקלים(לפני מס).
משיכון ובינוי נמסר כי ממשיכים להתנהל בינה לבין מ.אביב הליכי בוררות נוספים בפני בורר מומחה, בתביעות הדדיות של הצדדים בסכום שח כ-44 מיליון שקלים לכל צד.
מדובר בבוררות המתנהלת מאז שנת 2003 בפני השופט בדימוס אמנון טרשנוב, כאשר עיקר המחלוקות שהתגלעו בין החברות נוגעות ומתייחסות בעיקר לעיכובים בהשלמתו ובשיווקו של הפרויקט.
פרויקט חלון לירושלים, ממוקם בין הרחובות אגריפס ויפו בירושלים ותחילתו בהסכם שותפות שחתמו החברות בסוף שנת 1993. בפרויקט שטח בנייה למגורים בהיקף של כ-14,000 מ"ר בשני מגדלים (כ-155 יחידות דיור שכולן נמכרו). לפרויקט צמוד מרכז מסחרי ורפואי בשטח של כ-1800 מ"ר ועוד כ-500 מ"ר שטחים המיועדים להקמת מרפאות וחניון תת קרקעי בן 5 קומות (כ-200 מקומות חנייה), אותו רכשה מ. אביב מפעלי בנייה משיכון ובינוי לפני כשלושה חודשים בסך של כ-37 מיליון שקלים.
בפסק הבוררות נקבע כי מ. אביב תפצה את שיכון עובדים בגין תביעותיה בסך כ-9.3 מיליון שקלים בתוספת מע"מ, ומנגד נפסק כי שיכון ובינוי תפצה את מ.אביב בסך של 25.6 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. בנוסף חייב הבורר את שיכון ובינוי לשלם לחברת מ. אביב את הוצאות הבוררות בסך 150 אלף שקלים ועוד שכ"ט עורך דין בסך 150 אלף שקלים נוספים.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
